פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך". בני הקשיבה לחכמתי והט אזנך לתבונתי:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשמור מזמות" - לשמור המחשבות הישירוך למצא התבונה;

"והדעת", שהישיר למצוא החכמה, "ינצורו שפתיך", כדי שיהיה עמך תמיד האמת באלו הדברים בסבותיו ובדרכיו.

ואמנם צויתיך על זה -

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נופת תטופנה שפתי האשה הזרה", והיא הכח הדמיוני: "תטופנה". דבר ידמה שהוא מתוק כנפת:

"וחכה", אשר בו תטעם הדברים, ידמה היותו ערב מאד "וחלק יותר משמן":

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואחריתה מרה כלענה". ואחריתה תמצא מרה כמו הלענה וחדה וחותכת כמו חרב בעל פיות שחותך ומשחית מכל צדדיו:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רגליה". יורדות אל מות והשחתה וצעדיה הם תומכים ומחזיקים המות ר"ל שהם עוזרים להביא המות באופן נפלא ובזה הם כאילו סומכים ידי המות ומחזיקים אותה על החיים:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אורח חיים פן תפלס". האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו הנה באמת אין תקוה בזה כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים ולא תוכל לדעת אותן והנה אמר זה לפי שהמדמה אע"פ שהוא עוזר עזר מה אל השכל כמו שהתבאר במקומו הנה בציורו יטעה מאד בעמיקות החכמה והתבונה והטעות שיקר' ממנו בשרשים הגדולים וההתחלות יהיה סבה להרחיק האדם מאד משלימותו ולהתיר לו לעזוב החכמה ולהתענג בתאוות ולזאת הסבה יערבו מאד דבריו אל האדם כמו שזכר וזה מבואר במעט עיון למעיין בזה הספר כי דברינו בו הם למי שנשלם בפלוסופיא וראה דברינו בספר מ"י ואפשר שירמוז באשה זרה אל הנפש המתאוה ויקשור הענין אל מ"ש לשמור מזמות ודעת וגו' שהוא יזהירהו לידבק תמיד בחכמה ובתבונה באופן שתערב בו כל כך עד שלא יפותה בשפתי זרה המפתה להמשך אל התאוות אשר יגיע מהם הרע שזכר והנה זה הביאור השני הוא הנכון יותר:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הרחק מעליה דרכך". הרחק דרכך מעל האשה הזרה שקדם זכרה ואל תקרב אל פתח ביתה ר"ל שלא תמשך אל התאוות:

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פן תתן לאחרים הודך". פן תתן ההוד הנתון לך לקנות השלימות לאחרים ולא יהיה לך תועלת בו אבל יהיה בו השתמשות לעשות תחבולות להשיג התאוות:

"ושנתיך". שהיה ראוי שתעמל בהם לקנות קנין השלימות אשר הוא חייך תתן אל זה הכח האכזרי שישחיתך באכזריות,

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


וישבעו הכחות הזרים לאדם במה שהוא אדם כחך ועמלך ויגיעך יהיה בבית נכרי ר"ל שהכח השכלי הנתון לך לעמל בקנין השלימות האנושי ישבעו אלו הזרים מכחו ויגיעו כי כל כחו ויגיעו יהיה בעבודתם ובהמצאת התחבולות אל שישיגו מבוקשם:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונהמת". והנה, בסוף, ככלות בשרך, בעת הזקנה, אז תזעק ותתאונן:

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת איך שנאתי מוסר". התורה ומאס לבי תוכחת התורה:

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא שמעתי בקול מורי". להרחיק אלו התאוות ולא הטיתי אזני למלמדי:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


כמעט הייתי בכל רע בתוך וגו' שלא הייתי בוש מהם לעוצם שנאתי מוסר או יהיה הרצון בזה כמעט שהייתי מפני זה בכל רע וצרה בתוך קהל ועדה שיתפרסם זה לכולם ויראו ברעתי,

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


התרחק מאד מזאת האשה הזרה ולא תתן כח שכלך לה אך "שתה מים מבורך" והוא השכל אשר ממנו נובעים מים תמיד לא יחסרו בשתותך מהם ישפעו המושכלות ושתה המים הנוזלים מתוך בארך וגם כן הוא שכל אשר ממנו, ואפשר שרמז באמרו שתה מים מבורך שהיא החפירה אשר בה מים בלתי נובעים אל הצורות הדמיוניות והשגות החושים שמהם נלקחו ההקדמות הראשונות עם ההשגות כי אלו ההשגות החושיות אינם נובעות אך יחסרו בשילקחו קצתם אחר קצתם עד שאפשר שילקחו כולם ורמז כאמרו "ונוזלים מתוך בארך" אל השכל שיושפע ממנו המושכלות והם נובעות תמיד, ולזה המשילו לבאר מים חיים.

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואחר שיגיע לך השלמות בעיון, "יפוצו מעינותיך חוצה" להשפיע מהם לזולתך יפוצו מהם "פלגי מים ברחובות" אשר ימצאו שם אנשים רבים ללמד אותם חכמתך ולהישירם אל השלמות כי עם שזה הענין בלכתך אחרי עצתי ראוי מצד עצמו להיטיב לזולתו הנה יתוסף שלמותך בו.

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה אלו המעינות "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך", בהפך מה שהיה הענין בלכתך אחר עצת האשה הזרה, כי אז תתן יגיעך לאחרים, אך יגיעך ועמלך בחכמה ובשלמות האנושי יהיו לך לבדך, תאכל פרים במה שתקנה מזה מהחיים הנצחיים והערבים בתכלית הערבות, כמו שבארנו בראשון מספר מ"י.ואין זה סותר מ"ש יפוצו מעינותיך חוצה, כי בעמלו בזה יאכל פרים הוא לבדו והם יקחו חלקם בעמלם שעמלו במה שהשיגו ממנו מהחכמה והתבונה.

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


יהי המקור שתדלה ממנו "ברוך", כי המים הנובעים ממנו תמיד לא יכזבו והם הנוזלים שתקח מתוך בארך והוא השכל הפועל ושמח וגו' אשר תמצא לך מהמוחשות בדרוש דרוש מה שתעזר בו לדעת ההקדמות הראשונות המובילות אל הדרוש ההוא:

 

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אילת אהבים". מרוב אהבים שתאהבך תרוץ למצוא חפצך כמרוצת האילת או תרצה בזה שהיא רצה כמרוצת האילת למצוא האהבים שדרשת השגתם בדרוש שתחקר בו והיא כמו יעלה לרוץ בקלות למצוא מה שינעם לך וישא חן בעיניך במה שתרצה לחקור בו מדדיה תמיד אלו ההשגות החושיות והצורות הדמיוניות המצטרכות לך בדרוש דרוש לקחת מהם המושכלות הראשונות באופן שהתבאר בספר הנפש, ובארנוהו בראשון מספר מלחמות ה'. תמיד התעסק באהבתה עד שמעוצם התעסקך בה תהיה שוגה בשאר הענינים לפי שלא תוכל להפרד מחשבתך ממנה:

 

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולמה תשגה בני". בעבור אהבת האשה הזרה ר"ל הנפש המתאוה ותחבק חיק נכריה:

 

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי נוכח". הנה דרכי איש הם נגד עיני ה' והוא שוקל כל דרכיו לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו:

ביאור המילות

"וכל מעגלותיו מפלס". ר"ל וכל דרכיו שוקל:

 

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוונותיו ילכדונו את הרשע". ברשתם ובחבלי חטאתו יתמך ויתחזק הלכד שילכד הרשע בו וזה מבואר בהרבה מהחטאים שהם בעצמם כלי להפלת הרשעים ברע:

ביאור המילות

"ילכדנו את הרשע". הם שתי הודעות כמו ותראהו את הילד:

 

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הוא ימות באין מוסר". הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד, אמר עוד ממשל ע"ד האשה הזרה שזכר אשר השומע לה ערב בעבורה אל הש"י והוא יהיה נפרע ממנו ר"ל שהשכל האנושי הוא ערב בעבורה אל הש"י והוא נלכד בשחיתותיה: