פתיחת התפריט הראשי

ביאור:חרב פיות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חרב פיות
Pipiot.jpg
חרב פיפיות (?)

חֶרֶב היא אחד מכלי הנשק הנפוצים בעולם התנ"ך. סוג מיוחד של חרב שנזכר בתנ"ך הוא "חרב פיות" או "חרב פיפיות":

  • (שופטים ג טז): "ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו"
  • (תהלים קמט ו): "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם"
  • (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות"

"חרב פיפיות" היא חרב שיש לה שני פיות , בניגוד לחרב רגילה, שלה יש פה אחד.

הפה הוא הצד שממנו החרב אוכלת והורגת, כלומר, הצד החד של החרב; מכאן בא הביטוי הנפוץ לפי חרב, למשל:

  • (בראשית לד כו): "ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב , ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו"

כמו כן כאשר החרב משמשת להריגה היא "אוכלת" למשל:

לחרב רגילה יש פה אחד, כלומר, צד אחד מחודד; לחרב פיפיות יש שני פיות, כלומר, שני צדדים מחודדים.

בדור הקודם היה מקובל לחשוב, ששני הצדדים המחודדים של חרב פיפיות הם לאורך - מקדימה (מהצד שבו דוקרים) ומאחורה (מהצד של הדוקר); מכאן נוצר הביטוי המושאל בלשון ימינו, "חרב פיפיות", המציין פעולה שגורמת נזק גם למי שמבצע אותה. אולם, החוקרים בימינו טוענים, ששני הצדדים המחודדים של חרב פיפיות הם לרוחב - מימין ומשמאל; לטענתם, לחרב הרגילה בזמן התנ"ך היה רק צד מחודד אחד - היא שימשה רק להכאה ושיסוף (מכאן הביטוי " להכות לפי חרב ") ולא לדקירה, כמו באיור המאונך (ראו מאמר של מלכה שוורץ באתר דעת ). לחרב פיפיות היו שני צדדים מחודדים, ולכן היא יכלה לשמש גם לדקירה (כמו החרבות שאנחנו מכירים בימינו, וכמו באיור המאוזן).

הביטוי "פיפיות" נזכר גם בפסוק:

  • (ישעיהו מא טו): "הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים"

גם מורג הוא כלי חד (שימש לדיש - הפרדת גרעיני התבואה מהשיבולים), ומורג בעל פיפיות הוא מורג שיש לו שני צדדים חדים.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-28.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xerev