קטגוריה:משלי ה כב

1. העוונות ילכדו אותו, כלומר, את הרשע; המילים את הרשע הם "לתוספות ביאור" (מצודות).

- אולם, הפרק כולו מדבר על אדם שהתפתה, אדם שאינו בהכרח רשע!

- ועוד: בסוף הפרק נאמר וברוב איוולתו ישגה - ומכאן שהכוונה לאויל (= שטחי); אילו הכוונה היתה לרשע, היה כתוב "וברוב רשעתו ישגה".

2. לכן יש לפרש: העוונות ילכדו אותו - את הנער האויל שנזכר בפסוקים הקודמים; הם ילכדו אותו אֶת (= עִם) הרשע. עוונותיו גורמים לו להילכד במלכודת של חטאים, יחד עם חברים רשעים (ע"פ רמ"ד ואלי).

האויל אינו רשע, אך ברגע שהתחיל לחטוא, הוא הכניס את עצמו לחברה של רשעים, ונכנס למלכודת של "התמכרות חברתית": כל האנשים בסביבתו כבר רגילים לכך שהוא חוטא ומצפים ממנו שימשיך לחטוא, וכבר קשה לו להפסיק.

1. חבלי תליה: "שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה" (רש"י, וכן מצודות). (רש"י, וכן מצודות).

- אמנם, אין זה ברור מדוע צריך כמה חבלי תליה - כדי להוציא להורג מספיק חבל אחד...

2. חַבָּלוֹת של עונש: ה' תומך בחוטא כדי שיוכל לקבל את החבלות המגיעות לו ולא ימות (רמ"ד ואלי).

3. חבלי קשירה - חבלים של לחץ חברתי הקושרים את האדם אל החטא ומקשים עליו להפסיק; הוא ממשיך לחטוא כי החטא מזכה אותו בתמיכה חברתית.

הדרך להינצל מההתמכרות החברתית הזאת נרמזת בפסוק הבא -

העוון נמשל לחבל גם ב(ישעיהו ה יח): "הוֹי, מֹשְׁכֵי העָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא, וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה".