ביאור:משלי ה ו
משלי ה ו: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע."
תרגום מצודות: אורח חיים (חכמת התורה) פן תפלס (תיישר) להדמות אליה; דע לך, כי נעו המעגלות (הדרכים) שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה.
תרגום ויקיטקסט: האשה המפתה תיקח אותך במסלולים מעגליים אשר נעים ומשתנים כל הזמן, כדי שתסתחרר ולא תדע איפה אתה; פֶּן (כדי שלא תוכל) לפלס (לשקול בהגיון) את דרכיך, ולא תמצא את האורח (הדרך) שיחזיר אותך לחיים -
/ היזהר פֶּן (שלא) תאפשר לה לפלס, להטות את שיקול הדעת שלך ולהשפיע על אורח החיים שלך; כי דרכי השיכנוע שלה מבוססות על תנועה במעגלים של בלבול והטעיה, ולא על דעת והגיון.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ה ו.
דקויות
עריכהפֶּלֶס = מאזניים, וגם משל לאיזון ושיקול-דעת.
ניתן לפרש את המילה תפלס בשתי דרכים: אתה תפלס (פונה אל הקורא בגוף שני), או היא תפלס (מדבר על האישה בגוף שלישי):
א. פן תפלס אתה -
עריכה1. החכם מזהיר את תלמידו ואומר לו אל תפלס, אל תחפש איזון ואל תעשה חשבונות של סדרי עדיפויות כאשר אתה ניצב בפני פיתוי של אישה זרה (רש"י, ודומה לזה מלבי"ם). בדרך כלל יש לפלס, לעשות שיקול דעת, (משלי ד כו): "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ"*. אולם פרקנו מתאר מצב שבו אדם ניצב בפני פיתוי, הפיתוי משפיע על הרגש ומשבש את שיקול הדעת שלו, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ינסה לעשות חשבונות של סדרי עדיפויות אלא יברח מהמקום במהירות (פסוק 8). האשה הזרה בפרקנו היא משל ליצר הרע, ומכאן למדו חכמי החסידות שאין לנהל משא ומתן עם יצר הרע אלא להתעלם ממנו לחלוטין, כגון: "אדם המתפלל... אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם-כן, רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אומץ בכח כוונתו" (רש"ז מלאדי, תניא א כח; וכן בתורת ר' נחמן מברסלב).
2. אל תחשוב שאתה יכול לפלס, לשמור על שיקול דעת מאוזן, כאשר אתה עם אשה זרה: "האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו? הנה באמת אין תקוה בזה, כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים, ולא תוכל לדעת אותן" (רלב"ג). לפי זה, ייתכן שהמילה פֶּן אינה אזהרה של החכם ("אל תפלס"), אלא מזימה של האשה המפתה ("היא תעשה הכל כדי שלא תפלס"): היא הולכת במעגלים, מסלולים עקומים ומפותלים, אשר נעים ומשתנים כל הזמן, וכל זה כדי לבלבל אותך, שלא תדע איפה אתה נמצא, ותאבד את שיקול דעתך: "בהגותך בחכמות זרות, תישאר התורה בקרן זוית... לא תבוא... אפילו לפלס ולשקול האורח חיים שהוא התורה" (נחמיה פרידמן, "חיבורי משלי", ה'תרע"ה). שיעור הכתוב הוא: "נעו מעגלותיה, לא תדע, פן תפלס אורח חיים". ובנמשל: התאוה תוביל אותך למצבים שאינך מכיר, תכניס אותך למחזורים של התמכרות שלא תדע איך להשתחרר מהם.
ב. פן תפלס היא -
עריכה3. החכם מזהיר את התלמיד, שלא ייתן לאישה הזרה לפלס את דרכו, כלומר להשפיע על שיקול הדעת שלו: "פן חס ושלום תניח שתפלס האישה זרה את האורח חיים, ותלך קצת בדבר מועט אחריה ותבוא אליה... מעגלותיה - סביבותיה - יניעוך עד אשר לא תדע כלל את דרך החיים" (הגר"א).
-
גם את סוף הפסוק, נעו מעגלותיה לא תדע, אפשר לפרש באותן שתי דרכים: אתה לא תדע (לא תדע איך לצאת מהמעגל), והיא לא תדע (היא פועלת בלי דעת והגיון).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/05-06