רש"י על משלי ה
<< · רש"י על משלי · ה · >>
פסוק ג
"כי נופת תטופנה" - לשון מתוק
"שפתי זרה" - אפיקורסות
"וחלק משמן חכה" - לשון חךפסוק ה
פסוק ו
"אורח חיים פן תפלס" - כך דרשוהו חכמים סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצות ולא פירשן כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות וזה פתרונו כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח לכך נעו מעגלותיה הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם זהו מדרש אגדה אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו
"הרחק מעליה דרכך" - נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה וכן יש לפרש אורח חיים פן תפלס אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפולפסוק ט
"פן תתן לאחרים הודך" - פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת הודך ושבחך
"ושנותיך לאכזרי" - לשר של גיהנםפסוק י
"פן ישבעו זרים כחך" - נביאי הבעל הגובין ממון בשקריהם ובפחזותם
"ועצביך" - עצביך ויגיעך שנעצבת וטרחת בו
"בבית נכרי" - בבית עובדי כוכביםפסוק יא
פסוק יד
פסוק טו
"שתה מים מבורך" - מבור שנתן לך הקב"ה לחלקך היא תורת משה
"בורך" - מים מכונסים
"ונוזלים מתוך בארך" - מים חיים כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעין הם והולכיןפסוק טז
"יפוצו מעינותיך חוצה" - סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם
"ברחובות" - עיר תפוצינה פלגי מימיךפסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כא
פסוק כב
"עוונותיו ילכדנו" - כמו ילכדוהו
"ובחבלי תטאתו יתמך" - יתלה שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה