משנה מנוקדת ומעוצבת

מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת
מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי נוסח המשנה וניקודהּ ע"פ כת"י קאופמן[1] מבוא למהדורה
סֵדֶר זְרָעִים	סֵדֶר מוֹעֵד	סֵדֶר נָשִׁים	סֵדֶר נְזִיקִים	סֵדֶר קָדָשִׁים	סֵדֶר טָהֳרוֹת
[2]בְּרָכוֹת	שַׁבָּת	יְבָמוֹת	נְזִיקִים	זְבָחִים	כֵּלִים
פֵּאָה	עֵרוּבִים	כְּתֻבּוֹת	[בָּבָא קַמָּא]	מְנָחוֹת	אֲהִילוֹת
דְּמַי	פְּסָחִים	נְדָרִים	[בָּבָא מְצִיעָא]	שְׁחִיטַת חֻלִּין	נְגָעִים
כִּלְאַיִם	[2]שְׁקָלִים	נָזִיר	[בָּבָא בַּתְרָא]	בְּכוֹרוֹת	פָּרָה
[2]שְׁבִיעִית	כִּפּוּרִים[3]	סוֹטָה	סַנְהֶדְרִין	עֲרָכִים	טָהֳרוֹת
תְּרוּמוֹת	[2]סֻכָּה	גִּיטִים[4]	[מַכּוֹת]	תְּמוּרָה	מִקְווֹת
מַעַשְׂרוֹת	בֵּיצָה	קִדּוּשִׁים	שְׁבוּעוֹת	כְּרִיתוֹת[5]	נִדָּה
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי	[2]רֹאשׁ הַשָּׁנָה	(עֲרָיוֹת)[6]	עֵדֻיּוֹת	מְעִילָה[5]	מַכְשִׁירִין
חַלָּה	[2]תַּעֲנִיוֹת		עֲבוֹדָה זָרָה	תָּמִיד[7]	זָבִים
עָרְלָה	מְגִלָּה		אָבוֹת	מִדּוֹת[7]	טְבוּל יוֹם
בִּכּוּרִים	[2]מַשְׁקִין[8]		הוֹרָיוֹת	קִנִּים	יָדַיִם
	חֲגִיגָה[8]				עֳקָצִים

משנה ומפרשיה | כתב יד קאופמן למשנה | משנה מבוארת | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת | הקדמות המפרשים
משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מסכתות קטנות

הערות

1. שמות הסדרים והמסכתות בטבלה הם לפי כתב יד קאופמן (כגון סדר "נזיקים" במקום "נזיקין" וכגון מסכת "כיפורים" במקום "יומא"). אך סדרן של המסכתות הוא לפי הסדר הרגיל והמוכר בדפוסי המשניות, כדי למנוע מבוכה מהמשתמש המחפש מסכת מסוימת לפי הסדר הרגיל. (יצוין שסדרן המסכתות בכתב היד אינו מתאים תמיד לסדרן של המסכתות ברשימות שבסוף כל סדר בכתב היד, ואם כן קיימת חוסר עקביות גם בתוך כתב היד עצמו.) כאשר הסדר בכתב יד קאופמן שונה מהרגיל יש הערה על כך בטבלה.
2. חוץ מהמשנה המנוקדת והמעוצבת על בסיס כתב יד קאופמן, לחלק מהמסכתות (ברכות, שביעית, שקלים, סוכה, ראש השנה, תענית, מועד קטן) יש גם נוסח נוסף ומקביל ע"פ כת"י ליידן של הירושלמי (כאשר הניקוד מבוסס שוב על כת"י קאופמן). על פי החוקרים יש ערך רב למשנה שבירושלמי כעדות למסורת הארץ ישראלית של הנוסח. היא דומה מאוד לקאופמן, אך קצת יותר קרובה למשנה שבדפוס. לגבי הכתיב יש הרבה יותר סיומות "-ין" מאשר בקאופמן.
3. מסכת "יוֹמָא" נקראת "כיפורים" (בתחילת המסכת) או "כיפורין" (ברשימת המסכתות בסוף סדר מועד) בכתב יד קאופמן. מסכת זו נכתבה בין מסכת פסחים למסכת שקלים בכתב היד, וכן הוא ברשימת המסכתות בסוף סדר מועד. ואילו בסדר המקובל, מסכת יומא באה לאחר שתי המסכתות פסחים ושקלים.
4. מסכת גיטים באה לאחר מסכת נדרים בכתב יד קאופמן, ולאחריה המסכתות נזיר סוטה וקידושים. אותו סדר למסכתות מופיע גם ברשימה בסוף סדר נשים.
5. מסכת כריתות באה לפני מסכת מעילה בכתב יד קאופמן, כמו בסדר הרגיל והמוכר. אבל ברשימה בסוף סדר קדשים נרשמה מסכת מעילה לפני מסכת כריתות.
6. בסוף סדר נשים בכתב יד קאופמן מופיע פרק אחד תחת הכותרת "עריות" (ובו כ"ב הלכות). חיבור זה אינו מופיע ברשימה בסוף סדר נשים ולא במספר הפרקים שם.
7. בכתב יד קאופמן באה מסכת מדות לפני מסכת תמיד, וכן הוא ברשימה בסוף סדר קדשים.
8. מסכת מועד קטן נקראת "משקין" (בתחילת המסכת לפי המילה הראשונה) או "משקים" (ברשימה בסוף סדר מועד) בכתב יד קאופמן. היא גם באה בכתב היד בסוף סדר מועד, לאחר מסכת חגיגה. ואילו בסדר המקובל היא באה לפני מסכת חגיגה, ומסכת חגיגה היא האחרונה בסדר מועד.