ביאור:תוספתא

תוספתא מבוארת
סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
ברכות שבת יבמות בבא קמא זבחים[1] כלים[2]
פאה ערובין כתובות בבא מציעא מנחות אהלות
דמאי פסחים נדרים בבא בתרא חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
שביעית יומא סוטה מכות ערכין טהרות
תרומות סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות ביצה קידושין עדיות כריתות נידה
מעשר שני ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית (אבות) (תמיד) זבים
ערלה מגילה הוריות (מדות) טבול יום
בכורים מועד קטן (קנים) ידים
חגיגה עוקצין
ראו גם: משנה מבוארת

משנה ומפרשיה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי · מסכתות קטנות

על ביאור התוספתא עריכה

ביאור התוספתא הוא המשך לפרויקט ביאור המשנה.

ספר התוספתא הוא אוסף של ברייתות מכמה מקורות, חלקן נוצרו כפירוש על המשנה ובעקבותיה, אבל רובן נוצרו במקביל אליה או לפניה: לעיתים ניתן להבחין כי המשנה מסכמת בקצרה את דברי התוספתא, כלומר היא נוצרה ונוסחה אחריה. מכל מקום ברור שעריכת התוספתא שבידינו הייתה בערך דור אחד אחרי תקופתו של רבי עורך המשנה, ואין ודאות בשאלת הזהות של העורכים. יש בה ברייתות מארץ ישראל וגם ממקורות בבליים, אבל כספר ערוך היא כנראה לא הייתה מוכרת לעורכי התלמודים – לא הירושלמי ולא הבבלי. ניתן להצביע על ברייתות שלא היו מוכרות לאלה ולאלה.

בבחינה של הנושאים בתוספתא ניכר הקשר שלה למשנה, הן בשמות המסכתות הן בסדר העניינים הפנימי; אבל בבחינה מדויקת יותר מתברר שעורך התוספתא אינו כובל עצמו לחלוטין לסדר המשנה. במקרים רבים הוא מרשה לעצמו להוסיף ולהשמיט, ומסדר את ענייני ההלכות שבחיבורו לפי סדר פנימי משלו. יש בעריכה זו אמנם מעקב אחר סדר המשנה, אבל המעקב הוא רופף ואינו מחייב בפרטיו. לעיתים חסרות התייחסויות של התוספתא לקבוצת משניות, ולעיתים היא מרחיבה מאד בהתייחסות למשנה מסוימת, או מתייחסת למשנה שסודרה מאוחר לפני שהיא מתייחסת למשנה שסודרה מוקדם. במיוחד הדבר ניכר כאשר עורכי המשנה סידרו את דבריהם בסדר מיוחד, שלפי דרכנו בא בדרך כלל לרמז על רעיון או על ערך שרצו להדגיש, עורך התוספתא לא תמיד הלך אחריהם, ופעמים רבות נצמד לסדר שנראה לו הגיוני יותר, והדגיש עניינים וערכים שנראו בעיניו.

כמו במשנה גם כאן ניסיתי לארגן את החומר בחטיבות משמעות, אבל כאן החטיבות ארוכות יותר ואחידות פחות מבמשנה, דבר הנובע מאופי החומר שנלקח, כנראה מכמה מקורות ולא עבר עריכה קפדנית כמו המשנה.

נוסח התוספתא במסכתות שיש בהן נוסח של הרב בארי לקוח ממהדורתו. בשאר המסכתות הוא נוסח הדפוס. בכל הנוסחים השונים הכנסתי הגהות ותיקונים להקלת ההבנה, בדרך כלל על פי ליברמן. לא נצמדתי למקור (כתב יד) מסויים אלא השתדלתי להביא את הנוסח המובן ביותר בכל עניין. כמובן שבחירת הנוסח והחלטה על ההגהות שהוכנסו לגוף הטקסט, כמו גם הפיסוק המודרני שהכנסתי לטקסט – הם עצמם נובעים מהפירוש שהחלטתי עליו.

הביאור עצמו הוא בדרך כלל לפי ליברמן, אלא אם מצאתי פירוש פשוט יותר. כמו במשנה, גם כאן אין לפירוש יומרה הלכתית אלא הוא מנסה למצוא את הפירוש הפשוט ביותר לנוסח התוספתא, לעיתים גם במחיר של אי הלימה להלכה שבמשנה.

מסכתות שאין להן תוספתא עריכה

עוד במתחם "הביאור" עריכה

בקרוב: ברכת המזון, סידור תפילה ועוד...

וראו: מבוא למתחם הביאור

הערות עריכה

  1. ^ יש המכנים את מסכת זבחים בתוספתא: מסכת קרבנות.
  2. ^ בתוספתא מסכת כלים נהוג להבחין בין שלושה חלקים, המכונים בבא קמא דכלים (שבעה פרקים), בבא מציעא דכלים (אחד עשר פרקים) ובבא בתרא דכלים (שבעה פרקים). יש המחלקים כך גם את המסכת במשנה (עשרה פרקים בכל חלק).

ראו גם: עריכה

אנציקלופדיה עריכה

טקסטים עריכה

כתבי יד עריכה

הקלטות עריכה

חיפוש עריכה

חיפוש:תוספתא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.