ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק ראשון
פרק ראשון – בתולה נישאת עריכה
-----------------------------------דף א עריכה
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה א עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף א עמוד א]
מתני’: א_אבתולה נישאת ביום הרביעי ואלמנה ביום החמישי. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות, ביום השני וביום החמישי. שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:
גמ’: תנן, בתולה נישאת ביום הרביעי ואלמנה ביום החמישי. מאי טעמא? בר קפרא בר קפרא° אמר, מפני שכתוב בם ברכה. והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי בלבד? בחמישי בעופות ובדגים, בששי באדם וחוה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, טעמא דבר קפרא בר קפרא° , א_בבתולה נישאת ברביעי כדי שהבעילה תהיה אור לחמישי שבו נאמרה ברכה לעופות ולדגים, ואלמנה נישאת בחמישי כדי שהבעילה תהיה אור לששי שבו נאמרה ברכה לאדם וחוה. והלא כתיב ברכה בשביעי ולמה אין נושאים בשישי? בשביעי אין כתיב ברכה לבריות אלא ליום. מפני שאין כתיב ברכה לבריות, הא אילו הוה כתיב ברכה לבריות היתה נישאת בשבת? לא כן תני לא יבעול אדם בעילה בתחילה בשבת, מפני שהוא עושה חבורה? אלא כאחרים, שאחרים א_גמתירין. כלום אחרים מתירין אלא א_דבשכנס לחופה קדם שבת, שעד שלא כנס, אינו זכאי, לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה. משכנס, זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. אם אומר את כן שיכול לשאת בשבת, א_הנמצאתה כקונה קניין בשבת. אמר רבי מנא רבי מנא°, הדא אמרה זה אומר, א_ואילין דכנסין ארמלן אלו שנושאים אלמנה, שאין חופה קונה בהן אלא רק ביאה, צריך לכונסה לבא עליה מבעוד יום, שלא יהא כקונה קניין בשבת. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מייתי לה טעם דמתניתין הביא את הטעם שמופיע במשנה ואומר כיוון שבתי דין מתכנסים בעירות ביום שני וחמישי תקנו שבתולה נישאת ברביעי, כדי שאם היה לו טענת בתולים, היה משכים לבית דין. מתניתא מסייעא לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דתנן, מן הסכנה והילך נהגו לשאת בשלישי ולא מיחו בידן חכמים. בשני אין שומעין לו. ואם מפני האונס מותר. מהו מפני האונס? מפני הכשפים שמפחד שיעשו לו כשפים שפועלים רק ביום רביעי כמו שמוזכר בתרגום יהונתן (דברים כי תצא כד ו) לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל. תרגום יהונתן ולא יהוה גבר אסר חתנין וכלין בחרשין. אם הטעם הוא משום ברכה, מה בין שני לשלישי? הרי בשניהם לא נאמרה ברכה. אלא מכאן ראיה לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שהטעם הוא כדי שאם היה לו טענת בתולים, יהיה משכים לבית דין. ולא התירו לדחות יומים לפי שלא
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף א עמוד ב]
דומה משתהא יום אחד אחר שבעל עד שיבא לבית דין, למשתהא שני ימים. וישתהא שני ימים? שלא יערב עליו המקח. ויערב עליו המקח ומה בכך? שהרי אם רוצה לקיימה אף שלא הייתה בתולה יכול? לית יכול, דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, א_זמצא הפתח פתוח, אסור לקיימה משום ספק סוטה, דחיישינן שמא זינתה משנתארסה ואסורה לו. וחש לומר שמא אנוסה היא ומותרת לו? קול יוצא לאנוסה. ואפילו תאמר שאין קול יוצא ותחוש לה משום אנוסה, עדיין אסורה עליו. דספק אחד הוא. ספק אנוסה ספק פתוחה ברצון, וספק אחד מדבר תורה להחמיר. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, חייבים לאמר שלא חוששים שמא נאנסה לפי שקול יוצא לאנוסה. דאם תחוש לה משום אנוסה אינה נאסרת, דשתי ספיקות הן. ספק אנוסה ספק פתוחה ברצון, ספק משנתארסה ספק עד שלא תארס. ושתי ספיקות מדבר תורה להקל. קידשה בחופה לית ליה באילין קנסייא ואינה נאסרת שאף אם זינתה לא תחתיו זינתה, שהרי לא היתה ארוסה לו קדם שנשאה ואם הטעם רק משום טענת בתולים יכול לשאת בכל יום. אמרין דרבי מתניה רבי מתניה° עבד לברתיה כן שהשיאה ביום שהתארסה על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שתקנו לשאת ברביעי כדי שאם לא ימצא בתולים ישכים לבית דין, א_חבמקום שבתי דינין יושבין בכל יום תינשא בכל יום? ובמקום שאין בתי דינין יושבין בכל יום לא תינשא כל עיקר? אף רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מודה שבין במקום שבית דין יושבים בכל יום בין במקום שאין בתי דין יושבים לא תנשא אלא ברביעי שלא לעקור זמנו של רביעי. ויעקור זמנו של רביעי שהרי נתבטל הטעם שבשבילו קבעו יום הרביעי? אף הוא אית לה כהדא דתני בר קפרא בר קפרא° , דבר קפרא בר קפרא° אמר, מפני שכתוב בהן ברכה אבל עיקר הטעם כדי שאם יהיה לו טענת בתולים ישכים לבית דין. ותינשא בראשון וישכים לבית דין בשני? אית דבעי מימר, שלא לעקור זמנו של רביעי ששקדו חכמים שיהיה טורח בסעודה שלושה ימים. ואית דבעי מימר כהדא דתני בר קפרא בר קפרא° , דבר קפרא בר קפרא° אמר, מפני שכתוב בהן ברכה. ושוין שאינה נישאת לא בערב שבת, ולא במוצאי שבת. א_טלא בערב שבת מפני כבוד שבת, שלא יאכל סעודת שבת לתאבון אחר שכבר אכל בסעודת חתנים. ולא במוצאי שבת, חברייא אומרין מפני הטורח, דשקדו חכמים שיהיה טורח בסעודה ואם החופה תהיה במוצאי שבת לא יוכל לטרוח מפני השבת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר
[ע"א]
1 א_א טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
3 א_ג מיי' פ"ל מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' ר"פ סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ג סעיף א', סמ"ג לאוין סה, סמ"ג עשין מח:
4 א_ד מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' של"ט סעיף ה':
5 א_ה מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' של"ט סעיף ה':
6 א_ו מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' של"ט סעיף ה':
[ע"ב]
7 א_ז מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י', מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:
8 א_ח מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
9 א_ט מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
-----------------------------------דף ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ב עמוד א]
מפני כבוד שבת. שלא יאכל כל צרכו בשבת כדי שיוכל לאכול בסעודה. מתניתא מסייעא לחברייא דתנן, א_ימפני מה אמרו בתולה נישאת ביום הרביעי? כדי שיהא אדם מתקין צרכיו ג' ימים זה אחר זה. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°, אסור לאדם לארס אשה בערב שבת. הדא דאת אמר, א_יאלעשות סעודת אירוסין. הא לארוס, יארס. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, א_יבאפילו בתשעה באב יארס, שלא יקדמנו אחר. מחלפא שיטתא דשמואל שמואל (אמורא)° האם שמאל חזר בו? תמן הוא אמר משמים אשה לאיש דכתיב (תהלים ס"ח, ז') אלהים מושיב יחידים ביתה וגו' (תהלים ס"ב, י') במאזנים לעלות המה מהבל יחד. שארבעים יום קדם יצירת הולד בת קול מכריזה בת איש פלוני לפלוני ובההוא אמר אכין שמא יקדמנו אחר ? אלא שלא יקדמנו אחר בתפילה. ואף על פי כן אם קדמנו אחר בתפילה לא קיימה, אלא או הוא ימות או היא תמות. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, רבי חייה רבי חייא רבה° אמר בשם רבי אבהו רבי אבהו°, א_יגאסור לדון דיני ממונות בערב שבת שלא יהיה טרוד במחשבות בשבת. והא מתניתא פליגא דתנן, לפיכך א_ידאין דנין לא בערב שבת ולא בערב יום טוב דיני נפשות שצריך ללון בדין, וכיוון שלמחרת שבת יצטרכו לחכות ליום ראשון וישכחו את טענותיהם. הא דיני ממונות דנין. ותני רבי חייה רבי חייא רבה° כן, דתנן, דנין דיני ממונות בערב שבת אבל לא דיני נפשות. כאן להלכה אסור מדרבנן, כאן לדבר תורה. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי קריספא רבי קריספא°, א_טובוגרת כחבית פתוחה היא ואין לבעל טענת בתולים. הדא דאת אמר, שלא להפסידה מכתובתה. אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה. ואתייא כיי דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. דרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמר, מעשה באשה אחת שלא נמצאו לה בתולים. ובא מעשה לפני °רבי רבי יהודה הנשיא. אמר לה, איכן הן ?אמרה ליה, מעלותיו של בית אבא היו גבוהין ונשרו. והאמינה °רבי רבי יהודה הנשיא. הדא דתימר, שלא להפסידה מכתובתה. אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה. ואתייא כיי דתנינן תמן, א_טזבתולה שהיא אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין, כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים. בתולה שהיא אלמנה גרושה חלוצה מן הנשואין, כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים. הדא דאת אמר, בכתובת מנה מאתים. אבל לקיימה, אינו רשאי משום ספק סוטה. ואתייא כיי דתנינן תמן, א_יזהאוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים, אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עמה. הדא דאת אמר לכתובת מנה מאתים, אבל אם הוא יודע שלא בא עליה, לקיימה אינו רשאי מפני ספק סוטה. ואתייא כיי דתנינן, הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים. היא אומרת, משאירסתני נאנסתי ונסתחפה שדך. והוא אומר, לא כי אלא עד שלא אירסתיך, והיה מקחי מקח טעות, °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר נאמנת. הדא דאת אמר לכתובת מנה מאתים, אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה. ואתייא כיי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ב עמוד ב]
דתנינן תמן, היא אומרת מוכת עץ אני. והוא אומר, לא כי אלא דרוסת איש את. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר נאמנת, הדא דתימר בכתובת מנה מאתים, אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה. וכולהן מן ההיא, דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, א_יחמצא הפתח פתוח, אסור לקיימה משום ספק סוטה. על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שנשאת ברביעי משום טענת בתולים, כל אלו שאין להם טענת בתולים כגון בוגרת, אימתי היא נישאת? בתולה מן הנישואין אימתי היא נישאת? מוכת עץ כ°רבי מאיר רבי מאיר שכתובתה מאתים ואין לה טענת בתולים, אימתי היא נישאת? האם הואיל ולא שייך בה טעמא דישכים ויבא לבית דין נשאת בכל יום או דילמא לא פלוג רבנן נישמעינה מן הדא דתנן, (משנה כתובות ב א) אשה שנתארמלה או שנתגרשה. היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך. אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע, כתובתה מאתים וכ”ו. ולא נאמר שאם יש עדים שנשאת ברביעי סימן שהיתה בתולה כשנשאה. וממה דלא אידכר רביעי, הדא אמרה, דלית רביעי כלום. שיש בתולות נשאות בשאר הימים כמו אלו שאין להם טענת בתולים. תנן, ואלמנה ביום החמישי. מאי טעמא? א_יטשאם אומר את לו באחד מכל ימות השבת, אף הוא משכים ויוצא למלאכתו. מתוך שאת אומר לו בחמישי בשבת, אף הוא שמח עמה חמישי ששי ושביעי. א_כמשה התקין הכוונה שיש להם רמז בתורת משה שבעת ימי המשתה כדתיב מלא שבועה זו. ושבעת ימי האבל דכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים, ולא התקין לאלמנה כלום. אף על גב דתימר לא התקין לאלמנה כלום, א_כאטעונה ברכה מבועז. דכתיב (רות ד ב) ויקח בועז עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו. אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי°, מיכן שאין קטן רשאי לישב עד שיאמר לו הגדול שב. אמר רבי פינחס רבי פינחס°, מיכן לבית דין שממנין זקנים בבתי משתיות שלהן יש אומרים להשגיח ויש אומרים שהיו עושים סעודה כשהיו ממנים חכמים. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי°, א_כבמיכן לברכת חתנים שהיא בעשרה. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°, ולא סוף דבר בחור לבתולה. א_כגאלא אפילו אלמון לאלמנה. מבועז שהיה אלמון ורות היתה אלמנה. ומנין שבעז היה אלמן? דכתיב (רות א יט) ותהום כל העיר עליהם. אפשר כן דכל קרתא מתבהלה בגין נעמי על עליבתא שכל העיר התקבצו ונבהלו כדי לראות את נעמי שנהיתה עניה? אלא אשתו של בועז מתה באותו היום, עד דכל עמא גמל חסדא, נכנסה רות עם נעמי. ונמצא זו יוצאת וזו נכנסת. תני, א_כדאומרים ברכת חתנים כל שבעה. רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר מפקין כלתא שמוציאים את הכלה כל שבעה לחופה. אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, והא תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אומרים ברכת אבלים כל שבעה. אית לך מימר מפקין מיתא שמוציאים את המת כל שבעה לקבורה? מאי כדון? מה כאן מנחם עמו כל שבעה. אף כאן משמח עמו כל שבעה. מה כאן מזכירין שם שמים בברכה. אף כאן מזכירין שם שמים בברכה. תני אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ביהודה בראשונה היו מעמידין איתן שני שושבינין, אחד משל כלה ואחד משל חתן. שלא יראה זה דם בתולים ויאבד וזו לא תביא מפה ממקום אחר שיש עליה טיפי דמים: אף על פי כן שחששו מהערמה לא היו מעמידין אותן אלא בשעת נישואין. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה, בראשונה היו מייחדין החתן אצל הכלה שעה אחת לפני הנישואים כדי שיהא לבו גס בה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן ובמקום הכלה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין ישינין במקום חתן ובמקום כלה. ובגליל לא היו עושין כן
[ע"א]
10 א_י מיי' פ"י מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
11 א_יא טור ושו"ע או"ח סי' רמ"ט סעיף ב':
12 א_יב טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ב', מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד:
13 א_יג מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה ב', מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ה' סעיף ב':
14 א_יד מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה ב', מיי' פי"א מהל' סנהדרין הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' ה' סעיף ב':
15 א_טו מיי' פי"א מהל' אישות הלכה י"ב, מיי' פי"א מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
16 א_טז מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח:
17 א_יז מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]
18 א_יח מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י', מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמ:
19 א_יט מיי' פ"י מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ד סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
20 א_כ מיי' פ"א מהל' אבל הלכה א':
21 א_כא מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
22 א_כב מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ט', מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
23 א_כג מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ט', מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
24 א_כד מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה ט', מיי' פ"ב מהל' ברכות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ב סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
-----------------------------------דף ג עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ג עמוד א]
כל שלא נהג כמנהג זה, אינו יכול לטעון טענת בתולים. תמן תנינן, כל גפן יש בה יין כל אשה יש לה דם נידה ודם בתולים. ושאין בה יין שייכת למשפחת טרוקטי משפחה שלא היה לנשים דם נידות ולא דם בתולים. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, מעתה אין טענת בתולים ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? שהרי כל אשה שלא ימצא לה דם בתולים תטען שהיא ממשפחה זו. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כל גרמא אמרה שיש טענת בתולים ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ביהודה בראשונה היו מעמידין שני שושבינין אחת משל חתן ואחת משל כלה. אף על פי כן לא היו מעמידין אלא לנישואין. ובגליל לא היו עושין כן בראשונה היו מייחדין החתן אצל הכלה שעה אחת לפני הנישואים כדי שיהא לבו גס בה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין מפשפשין במקום החתן ובמקום הכלה. ובגליל לא היו עושין כן. ביהודה בראשונה היו השושבינין ישינין במקום חתן ובמקום כלה. ובגליל לא היו עושין כן. ובגליל לא היו עושין כן. מאי כדון? א_כהעליה להביא ראייה שהיא ממשפחת טרוקטי. תנן, כל שלא נהג כמנהג זה, אינו יכול לטעון טענת בתולים. רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, שלא נהג מנהג יהודה אפילו בגליל שלא העמידו שני שושבינין לבדוק. אמר ליה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, וכי מנהג יהודה בגליל עדות תורה היא? הרי השושבינים אינם רואים כמכחול בשפופרת ואפשר להערים עליהם ואין עדותם עדות. אלא אם לא שינה ממנהג המקום, ונהג מנהג יהודה ביהודה, ומנהג גליל בגליל, יש לו טענת בתולים. ואם שינה, אין לו טענת בתולים. מכיון דתימר אינה עדות תורה, אפילו ביהודה לא יעמידו שושבינים? אלא לא העמידו שושבינים אלא כדי להפחידם שלא יפרצו בנות ישראל בזימה. אם בשביל שלא יפרצו בנות ישראל בזימה ואין עדותם עדות גמורה, אפילו מעמיד, לא יהא נאמן. ולמה אמרנו שאם העמיד נאמן לטעון טענת בתולים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, משום שאין אדם עשוי להוציא יציאותיו ולהוציא שם רע על אשתו. שחזקה אין אדם טורח בסעודה ומקלקלה. אם משום שאין אדם עשוי להוציא יציאותיו ולהוציא שם רע על אשתו, אפילו אינו מעמיד יהא נאמן? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, מפני חשוד אחד, מפני פרוץ אחד. איתמר, אם לא העמיד אין לא טענת בתולים. מה אנן קיימין? אם בשפישפש קדם ולא היה דם ומצא דם אחר ביאה, הרי מצא. אם בשלא מצא, הרי פישפש ולא מצא לה בתולים? אלא הכין אנן קיימין, בשלא פישפש קדם לוודא שלא היה דם ומצא דם אחר ביאה. היא אומרת דם בתולים היא. והוא אומר, לא כי אלא דם צפור היא. הורע כוחו, שלא נהג כמנהג זה. הדא דתימר, שלא להפסידה מכתובתה. אבל לקיימה, אינו רשאי משום ספק סוטה. ותייא כיי דתנינן תמן, בתולה שהיא אלמנה גרושה חלוצה מן הנשואין, כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים. הדא דאת אמר, בכתובת מנה מאתים. אבל לקיימה, אינו רשאי משום ספק סוטה. וכולהן מן ההין דאמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, א_כומצא פתח פתוח, אסור לקיימה משום ספק סוטה. תני, אינו יכול לטעון טענת בתולים מצא דם כל שהן. מעשה באשה אחת שלא נמצא לה בתולים אלא כעין החרדל. ובאת לפני °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. אמר לה, כמותך ירבו בישראל. אמר רבי זכריה חתניה דרבי לוי רבי זכריה חתניה דרבי לוי°, מקללה שלא ירבו כמותה. כאינשי דקראו לסמייה, סגי נהורא כמו שקראים לעיוור רואה הרבה. חבריה אמר, מקנתר לה, דכל אשה שדמיה מעוטין, וולדיה מעוטין. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ג עמוד ב] מקלס לה, דכל אשה שדמיה מעוטין, אינה מצויה לטמא בטהרות
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ב עריכה
מתני’: א_כזבתולה כתובתה מאתים, ואלמנה מנה. א_כחבתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין, כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים. א_כטהגיורת והשבויה והשפחה שנפדו שנשתחררו ושנתגיירו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, כתובתן מאתים, ויש להן טענת בתולים:
גמ’: תנן, בתולה כתובתה מאתים, ואלמנה מנה. אמר רבי חונה רב הונא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, בשקל הקודש. רבי אבא בר בינא רבי אבא בר בינא° אמר, א_לבמטבע יוצא. מתניתא מסייעה לרבי אבא בר בינא רבי אבא בר בינא° דתנן, א_לאוחמש סלעים של פדיון בן, במנה צורי היוצא במדינת צור והיה שוה למנה של תורה. א_לבשלשים של עבד, א_לגחמשים של אונס ושל מפתה, א_לדמאה של מוציא שם רע, כולן בשקל הקודש במנה צורי. ולא תנא כתובת אשה עמהן. אמר רבי אבין רבי אבין°. כלום למדו כתובת אשה, לא מאונס וממפתה דכתיב כמהר הבתולות? מכיון דתנינן האונס והמפתה, כמאן דתנא כתובת אשה עמהן. עד כדון למדנו שבתולה כתובתה מאתים זוז מאונס ומפתה. אלמנה מאי מנין שכתובתה מנה? אמר רבי חיננא רבי חיננא°, דייה לאלמנה שתיטול מחצית בתולה. אמר רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא°, אפילו אי תני כתובת אשה עמהן בין אלה שהם מהתורה ומשתלמים במטבע צורי, אין ההלכה כך. וכי לית כל אילין רבנין פליגין האם אין כל הרבנים חולקים וסוברים שכתובת אשה מדרבנן? דרבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° תריהון אמרין, מטבע יוצא. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר, מטבע יוצא. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° רבי אימי רבי אמי° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרו בשם רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, מטבע יוצא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° סלעים סביריניות מהגינות ירושלמיות הם כמידת שקל הקדש. קא סלקא דעתין שרבי יוחנן רבי יוחנן° חולק וסובר שמאתים זוז של כתובה בשקל הקדש. כל אילין אמרין אכן שכתובה במטבע יוצא ואילין רבי יוחנן רבי יוחנן° אמרין אכן בשקל הקודש? אלא כאשר שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° שרוב הרבנים סוברים שכתובה במטבע יוצא, אף הוא חזר וסבר דכוותהון. מה אתה מתפלא שרבי יוחנן רבי יוחנן° חולק? ולית כל מילייא אכן, דאילין אמרין אכן ואילין אמרין אכן? באמת יש מקרים שרבי יוחנן רבי יוחנן° חולק על הרבה אמוראים, אלא שבמקרה הזה היתה מסורת שרבי יוחנן רבי יוחנן° חזר ואמר דכוותהון. אתא עובדא קומי דרבי חונה רב הונא°, באשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים זוז בשקל הקדש אבל יותר ממאתים בכסף מדינה. ואמר, תטול מה שכתב לה. אמר לרבי מנא רבי מנא° שב וחתום על הפסק. אמר לה, אשוי שיטתך ואחתום, לא אתה הוא רבי חונה רב הונא° דאמר בשם שמואל שמואל (אמורא)° בשקל הקודש? ואפילו כתב לה מטבע אחר הרי זה כמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל וישלם בשקל הקדש. ואף כאן שכתב פחות ממאתים זוז יתן מאתים. אמר רבי אבודמא דציפורי רבי אבודמא דציפורי° בשם רבי חונה רב הונא°, משום
[ע"א]
25 א_כה טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ה':
26 א_כו מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמ:
[ע"ב]
27 א_כז מיי' פ"י מהל' אישות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ו סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
28 א_כח מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף א' , סמ"ג עשין מח:
29 א_כט מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
30 א_ל מיי' פ"י מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ו סעיף ו':
31 א_לא מיי' פי"א מהל' ביכורים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף א', סמ"ג עשין קמד:
32 א_לב מיי' פי"א מהל' נזקי ממון הלכה א':
33 א_לג מיי' פ א' מהל' נערה בתולה הלכה א':
34 א_לד מיי' פ ג' מהל' נערה בתולה הלכה א':
-----------------------------------דף ד עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ד עמוד א]
ויתור. שעל גובה הסכום יכולה למחול. וכיוון שכתוב בכתובה פחות ודאי מחלה, מעתה אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים בשקל הקודש, תטמין כתובתה כדי שתיטול מאתים בשקל הקודש? אמר רבי חונה רב הונא°, רק במקום שאין כותבין כתובה גובה מאתים אף בלא כתובה, אבל במקום שכותבין כתובה, אינה גובה כלום בלא כתובה. וכשתראה כתובתה מה דו, מפקא מה שכתוב בה תקבל אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ותני כן, א_להחרש שנשא פיקחת, אין לה עליו לא מזונות ולא כתובה. א_לוואם מתה, הוא יורשה, שהיא רצתה לזוק יש בה דעת להתחיב לו נכסיה, והוא לא רוצה לזוק אין בו דעת להתחיב לה בנכסיו. א_לזפיקח שנשא חרשת, יש לה עליו מזונות וכתובה. ואם מתה, א_לחאינו יורשה שהוא רוצה לזוק יש בו דעת להתחיב לה נכסיו, והיא לא רצתה לזוק אין בה דעת להתחיב לו נכסיה. וחרשת יש לה קניין ויש לה כתובה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, תיפתר כשכנסה פיקחת ונתחרשה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אם בשכנסה פיקחת ונתחרשה, לא מכל מקום פיקחת כנסה ויתחייבו שניהם? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, תיפתר א_לטשהיתה חרשת ונתפקחה, וכנסה כשהיתה פיקחת ושוב נתחרשה ונשאה שכבר התחייב לה כתובתה בקידושין וירושתה ושאר דברים אינו זוכה אלא בשעת נישואין ואז היתה כבר חרשת. שלא תאמר, הואיל והיתה חרשת תחילה, אף שקידשה כשהיתה פיקחת אין לה כתובה. לפום כן צריך למימר יש לה. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לא אמר כן אלא, אילו מי שבא על החרשת, א_משמא אין לה קנס? כל שיש לה קנס יש לה כתובה. אמר רבי יודן רבי יודן°, וכי בקנס הדבר תלוי? א_מאהרי בוגרת, אין לה קנס א_מבוכתובתה מאתים? הרי בתולה מן הנישואין, יש לה קנס א_מגוכתובתה מנה? א_מדחרש או שוטה שכנסו פיקחת. אף על פי שחזר החרש ונתפקח, השוטה ונשתפה. אין לה כתובה. במה דברים אמורים? כשאינו רוצה לקיימה. אבל אם רצה לקיימה, כתובתה מנה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, והוא שבא עליה משנתפקח ומשנשתפה. אבל אם לא בא עליה משנתפקח ומשנשתפה, אפילו כתובת מנה אין לה. תנן, הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו שנשתחררו ושנתגיירו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, כתובתן מאתים ויש להן טענת בתולים. שאפילו אם נבעלו, הבתולים חוזרים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי°, ואמרי ליה רבי יונה רבי יונה° ורב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם רב רב (אמורא)°. למה זו דומה? לעושה גומא בבשר וחוזר ומתמלא. תני רבי חייה רבי חייא רבה°. משל לעוכר את העין שחוזרת וצוללת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן, פחותות מיכן כנותן אצבע בעין. אמר רבי אבין רבי אבין° היינו דכתיב (תהלים נ"ז, ג') אקרא לאלהים עליון, לאל גומר עלי. בית דין של מטה גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. בת שלש שנים ויום אחד ונמלכין בית דין לעוברו, הבתולין חוזרין. ואם לאו אין הבתולין חוזרין:
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ג עריכה
מתני’: א_מההגדול שבא על הקטנה פחות מבת שלוש ויום אחד, והקטן פחות מבן תשע ויום אחד שבא על הגדולה, ומוכת עץ
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ד עמוד ב]
כתובתן מאתים, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, א_מומוכת עץ כתובתה מנה:
גמ’: אי זהו קטן ואי זו היא קטנה? משום רבי יהודה בן חגרא רבי יהודה בן חגרא° אמרו, א_מזקטן פחות מבן תשע שנים ויום אחד. וקטנה פחותה מבת שלשה שנים ויום אחד. ניחא גדול שבא על הקטנה פחותה מבת שלשה שנים, הבתולין חוזרין. קטן שבא על הגדולה, הרי אין הבתולין חוזרין ולמה כתובתה מאתים? אמר רבי אבין רבי אבין°, תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. אמר רבי יוסי ברבי אבין רבי יוסי ברבי אבין°, ואפילו תימא בכדרכה, קטן ביאתו ביאה, אבל אין בו כח ליגע בסימנין. ותני כן, מעשה שעיברה ובתוליה קיימין. תנן, ומוכת עץ כתובתן מאתים, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. מתיבין ל°רבי מאיר רבי מאיר. בתולין אין כאן, ותימר כתובתה מאתים? אמר לון, וכי בבתולין הדבר תלוי? הרי בוגרת אין לה בתולים א_מחוכתובתה מאתים. הרי בתולה מן הנישואין, יש לה בתולים א_מטוכתובתה מנה. מאי כדון מה ההבדל בין בוגרת לבתולה מן הנשואין? בוגרת לא בטל חינה. בתולה מן הנישואין בטל חינה. מה פליגין? במוכת עץ. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר לא בטל חינה. ורבנין אמרין בטל חינה. א_נבתולה הנבעלת מן הקטן א_נאוממי שאינו איש מבהמה, כשירה לכהונה. תני °רבי חלפתא בר שאול רבי חלפתא בר שאול, כשירה א_נבאפי' לכהן גדול. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ורבי אמי רבי אמי° מקשי, מה בינה לבין הנבעלת באצבע? אילו הנבעלת באצבע מוכת עץ, שמא אינה פסולה לכהונה גדולה? אמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°, תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. בעא רבי חגי רבי חגי (אמורא)° מיהדר ביה. אמר לו רבי אבא רבי אבא°, לא תהדור בך רצה רבי חגי לחזור בו אמר לו רבי אבא רבי אבא° אל תחזור בך. ולמה בעא רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° מיהדר ביה ולמה רצה רבי חגי לחזור בו? מן הדין דכתיב (ויקרא אמור כא יג) והוא אשה בבתוליה יקח. נאמר בתוליה בלשון רבים א_נגעד שתהא בתולה משני צדדיה. ודכוותיה כתיב (בראשית חיי שרה כד טז) בתולה ואיש לא ידעה. בתולה מכדרכה, ואיש לא ידעה שלא כדרכה. רבי יצחק בן אלעזר רבי יצחק בן אלעזר° אמר, אף אדם לא תבע בה אפילו לא במחשבה שהקדוש ברוך הוא הסיר את חינה בעיני הבריות. שנאמר (תהלים קכ"ה, ג') כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. מה עבד לה רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° עד שלא יחזור בו? הרי מהפסוק בבתוליה משמע ששני סוגי ביאות פוסלות לכהן גדול. פתר לה בהערייה. שגם ביאה וגם העריה פוסלים. ולמה לית רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°
[ע"א]
35 א_לה מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף י', סמ"ג עשין מח:
36 א_לו מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף ג':
37 א_לז מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ח', סמ"ג עשין מח:
38 א_לח מיי' פכ"ב מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' צ' סעיף ג':
39 א_לט מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ח':
40 א_מ מיי' פ א' מהל' נערה בתולה הלכה ט':
41 א_מא מיי' פ א' מהל' נערה בתולה הלכה ח':
42 א_מב מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ו':
43 א_מג טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ב':
44 א_מד טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף י':
45 א_מה מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ד', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]
46 א_מו מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ה', סמ"ג עשין מח:
47 א_מז מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ה', סמ"ג עשין מח:
48 א_מח מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ו':
49 א_מט טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ב':
50 א_נ מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה א', מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ט', סמ"ג לאוין קכא:
51 א_נא מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה א', מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ט', סמ"ג לאוין קכא:
52 א_נב מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד:
53 א_נג מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד:
-----------------------------------דף ה עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ה עמוד א]
פתר ליה בערייה? שמה שנאמר בתולה הנבעלת מן הקטן וממי שאינו איש, כשירה לכהונה. מדובר שרק הערה בה ונשארה בתולה. ואינה דומה למוכת עץ שאינה בתולה. אמר רבי מנא רבי מנא°, דהיא צריכה ליה. דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעא, הערייה בזכור מהו ? הערייה בבהמה מהו? כד שמע רבי ירמיה רבי ירמיה° הדא דרבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, אמר, לא על הדא הוה רבי אמי רבי אמי° מקשי כיוון שהתרוץ כל כך פשוט לא הגיוני שזו הייתה השאלה של רב אמי רבי אמי°
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ד עריכה
מתני’: א_נדבתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנישואין, כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים. א_נההגיורת והשבויה והשפחה שנפדו או שנתגיירו או שנשתחררו יתירות על שלש שנים ויום אחד, כתובתן מנה ואין להן טענת בתולים:
גמ’: איזו היא בתולה מן הנשואין? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל שנכנסה לחופה ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, הדא אמרה, נשא אשה בחזקת בתולה כמו כאן שאמרה המשנה שאין להן טענת בתולים ונמצאת בעולה, אין זה מקח טעות להפסידה מכתובת מנה. נשא אשה בחזקת שלא זינתה ונמצאת שזינתה, אין זה מקח טעות להפסידה מכתובת מנה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל, הבא על שפחה משוחררת משומרת שהיא בתולה מהו? נישמעינה מן הדא דתנן, יכול האונס והמפתה הבא על שפחה ארמית יהא חייב? תלמוד לומר (שמות משפטים כב טו) מהר ימהרנה לו לאשה. את שיש לו הוייה בה. א_נויצא שפחה ארמית או מי שאין לו הוייה בה. מפני שאין לו בה הוייה, הא אם יש לו הוייה בה כגון משוחררת, אם הייתה משומרת, יש לה קנס. וכל שיש לה קנס יש לה כתובה. אמר רבי יודן רבי יודן°, וכי בקנס הדבר תלוי? הרי בוגרת, א_נזאין לה קנס א_נחוכתובתה מאתים. הרי בתולה מן הנישואין, יש לה קנס א_נטוכתובתה מנה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° קומי רבי מנא רבי מנא°, תיפתר בשנתגיירו או שנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. אמר לו, אם בשנתגיירו או שנשתחררו פחותות מבנות ג' שנים ויום א',כישראל הן. ולא צריך פסוק מיוחד כדי ללמד שיש לה קנס. אלא ודאי הפסוק בה ללמד על מי שהייתה משומרת שיש לה קנס א_ססומה ואיילונית יש להן טענת בתולין. סומכוס אומר משם °רבי מאיר רבי מאיר, סומה אין לה טענת בתולים. מה טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר? שאני אומר מצא ואיבד הבעל השמיד את הבד שבו הדם כדי לפחות מכתובתה. מה טעמא דרבנן? יכולה היא לתפוש את הבד שעליו דם הבתולים. מה עבד לה °רבי מאיר רבי מאיר? יכול הוא לדחותן ברוק אף אם הבד בידיה. תני טענת בתולים עד שלשים יום דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, מיד. מה אנן קיימין?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ה עמוד ב]
אם בשבעל מיד, פשיטא שמיד. ואם בידוע שלא בעל, אפילו לאחר כמה. אלא כן אנן קיימין, בסתם °רבי מאיר רבי מאיר אומר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים יום. ורבנין אמרי אפילו יום אחד, אין אדם מעמיד את עצמו רבי ירמיה רבי ירמיה° בעא מהו שיהא נאמן לומר על ד°רבי מאיר רבי מאיר העמדתי עצמי שלשים יום בשביל לעשות הוולד שתוקי. האם כמו שנאמן להפסיד את אשתו כתובתה, כך נאמן לפסול את בנו שלא ירש אותו? נישמעינה מן הדא דתנן, א_סאהיבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי. כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום, מבקשין ממנו שיחלוץ לה. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לא שנו אלא אצלה, שהיא נאמנת על עצמה דשוויה נפשה חתיכה דאיסורא ואסורה לשוק אף שנתן לה גט עד שיחלוץ לה, א_סבהא אצל צרתה לא. כמה דתימר תמן, לא הכל ממנה לחוב לצרתה. אף הכא, לא הכל ממנו לחוב לבנו.
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ה עריכה
מתני’: א_סגהאוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים. אינו יכול לטעון טענת בתולים, מפני שהוא מתייחד עמה. אחד אלמנת ישראל ואחד אלמנת כהנים, כתובתן מנה. בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז, ולא מיחו בידם חכמים:
גמ’: בראשונה גזרו שמד ביהודה. שכן מסורת להם מאבותם, שיהודה הרג את עשו דכתיב (בראשית ויחי מט ח) ידך בעורף אויביך. והיו הולכין ומשעבדין בהן, ואונסין את בנותיהן. וגזרו שיהא איסטרטיוס הגמון בועל תחילה. התקינו שיהא בעלה בא עליה עודה בבית אביה. שמתוך שהיא יודעת שאימת בעלה עליה, עוד היא נגררת אחר בעלה, שאין אשה מוצאת קורת רוח אלא מבועלה הראשון. מכל מקום אין סופה להיבעל מאיסטרטיוס? אנוסה היא ואנוסה מותרת לביתה. כהנות מה היו עושות? מטמינות היו. ויטמינו אף בנות ישראל? קול יוצא ומלכותא שמעה אם יטמינו כולן מתפרסם הדבר ואילין ואילין מתערבבין יתפסו את כולן. מה סימן היה להן שכהן מתחתן בצנעה? קול מגרוס שטוחנים גריסים לסעודה בעיר, משתה שם משתה שם. אור הנר בברור חיל כשגזרו על המילה, שבוע בן שבוע בן. אף על פי שבטל השמד, המנהג שארוסה מתיחדת ביהודה לא בטל. כלתו של רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° נכנסה מעוברת. תנן, בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז. תני ולאלמנה מאתים. ואית תני, אחד אלמנת ישראל ואחד אלמנת כהנים
[ע"א]
54 א_נד מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
55 א_נה מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ג', סמ"ג עשין מח:
56 א_נו מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י', טור אבן העזר סי’ קעז:
57 א_נז מיי' פ א' מהל' נערה בתולה הלכה ח':
58 א_נח מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ו', סמ"ג עשין מח:
59 א_נט מיי' פי"א מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ב', סמ"ג עשין מח:
60 א_ס מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ד', מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ז סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]
61 א_סא מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ו', סמ"ג עשין נא:
62 א_סב מיי' פ"ב מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ו', סמ"ג עשין נא:
63 א_סג מיי' פי"א מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח:
-----------------------------------דף ו עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ו עמוד א]
כסדר הזה שכתובתה מנה. תנן, בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מסתברא, בת כהן לישראל תגבה. ששבטה גובה. בת ישראל לכהן, לא תגבה. לא מסתייה דסליקא לכהונתא לא די שעלתה לכהונה, אלא דתימר תגבה? אמר רבי מנא רבי מנא°, לא מסתברא דא אלא חליפין ההיפך. בת ישראל לכהן, תגבה. דסליקא לכהונתא שעלתה לכהונה. ובת כהן לא תגבה, דנחיתא מן כהונתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, אחת זו ואחת זו כתובתם ארבע מאות זוז, קנס קנסו בהן. כדי שיהא אדם מידבק בשבטו ובמשפחתו
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ו עריכה
מתני’: הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים. היא אומרת, משאירסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו. והוא אומר, לא כי, אלא עד שלא אירסתיך, והיה מקחי מקח טעות. °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומרים, א_סדנאמנת. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, לא מפיה אנו חיין. אלא הרי היא בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו, עד שתביא ראייה לדבריה:
גמ’: רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, מעתה, אין טענת בתולים, לא כ°רבן גמליאל רבן גמליאל ולא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא רק כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה? שהרי תמיד תוכל לטעון משאירסתני נאנסתי ונסתחפה שדיהו. חזר ואמר, יש טענת בתולים כ°רבן גמליאל רבן גמליאל וכ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס א_סהבשותקת. ואפילו תימא במדברת, באומרת מצא ואיבד. ותהא נאמנת במדברת במיגו שיכלה לומר משאירסתני נאנסתי? לית יכיל, דאמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, א_סומצא פתח פתוח, אסור לקיימה משום ספק סוטה, ומתוך שהאמינו לו לאסרה עליו האמינו גם לפוטרו מתשלום כתובה משום החזקה שאין אדם טורח בסעודה ומקלקלה. הכא באומרת משארסתני נאנסתי את אמר נאמנת. והכא את אמר אינה נאמנת? תמן שניהן מודין שהפתח פתוח, אלא שהיא טוענת ברי לי שאחר שארסתני נאנסתי, והוא אומר שמא קדם שארסתיך ולכן היא נאמנת, דברי ושמא ברי עדיף. ואילו כאן שניהם טוענים ברי והיא אסורה עליו דשויה עליו חתיכה דאיסורה שהוא טוען שזינתה תחתיו, ואין לה כתובה דהמוציא מחבירו עליו הראיה. תמן תנינן א_סזהיו בה מומין ועודה בבית אביה, האב צריך להביא ראייה שהמומין באו אחר שנתארסה ונסתחפה שדיהו, נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אלו והיה מקחו מקח טעות משמע שהיא נאמנת שהרי הבעל צריך להביא ראיה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°, מתניתא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שנאמנת, ודלא כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה? אמר ליה, דברי הכל היא, שנייא היא מומין, שדרכן להוולד דאמרינן כאן נמצא כאן היה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ממה דאנן חמיי רבנן מדמו מומין לבתולין, משמע דאילין ילפין מן אילין, ואילין ילפין מן אילין אלו לומדים מאלו ואלו לומדים מאלו. בתולים ילפי ממומין, שאם בא עליה עודה בבית אביה, צריך האב להביא ראייה כמו במומין. מומין מבתולים, שאם נולדו לה מומין ספק משנכנסה לרשותו ספק עד שלא תיכנס לרשותו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ו עמוד ב]
א_סחהבעל צריך להביא ראייה כמו בבתולים. ובתולין כי בטלו, לא בבית אביה בטלו? שהרי אף היא מודה שנאנסה בבית אביה. רק טוענת שזה קרה אחר שנתארסה ונסתחפה שדהו. ואת אמר כיוון שהיא ברשותו, הבעל צריך להביא ראייה. אף הכא במומין כיוון שהיא ברשותו, הבעל צריך להביא ראייה
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ז עריכה
מתני’: היא אומרת, מוכת עץ אני. והוא אומר, לא כי אלא דרוסת איש את. °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומרים, א_סטנאמנת. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש, עד שתביא ראייה לדבריה:
גמ’: תנן, היא אומרת, מוכת עץ אני. והוא אומר, לא כי אלא דרוסת איש את. קא סלקא דעתין שהוא טוען דרוסת איש את וכתובתך מנה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי מאיר רבי מאיר היא, ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, מוכת עץ כתובתה מאתים, דאי כרבנן הרי גם מוכת עץ כתובתה מנה אז על מה הם מתוכחים, הרי בכל מקרה כתובתה מנה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, בתחילה, הוינן סברין מימר חשבנו לומר, מה פליגין °רבי מאיר רבי מאיר ואילין רבנן של°רבי מאיר רבי מאיר כתובתה מאתים ולרבנן כתובתה מנה? בשכנסה בחזקת מוכת עץ. של°רבי מאיר רבי מאיר כתובתה מאתים שסבר וקיבל. אבל אם כנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ, אף °רבי מאיר רבי מאיר מודי. מן מה דתנינן, היא אומרת מוכת עץ אני, והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. הדא אמרה אפילו כנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ היא המחלוקת. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר, רבי זעירא רבי זעירא° לא אמר כן אלא, היא אומרת מוכת עץ אני וכתובתה מאתים. והוא אומר לא כי, אלא דרוסת איש את ואין לך עלי כלום. מה אנן קיימין? אם בשכנסה בחזקת בתולה ונמצאת מוכת עץ, אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה. אם בשכנסה בחזקת מוכת עץ ונמצאת מוכת עץ והוא טוען דרוסת איש, למה שנאמין לו. וכי ניכר הוא בפתח פתוח בין בעץ בין באדם? רבי חונא רב הונא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, לא אמר כן אלא היא אומרת, מוכת עץ אני וכן אתניתי עמך ויש לי כתובה. והוא אומר, לא כי אלא דרוסת איש את, לא אתניתי עמך כלום ואין לך כתובה שהיה מקחי מקח טעות
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ח עריכה
מתני’: ראוה מדברת נבעלת עם אחד. שאלו לה מה טיבו של זה ואמרה איש פלוני וכהן הוא. °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומרים, א_ענאמנת. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, לא מפיה אנו חיין, אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה.
[ע"א]
64 א_סד מיי' פי"א מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ט', סמ"ג עשין מח:
65 א_סה טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ז':
66 א_סו מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י', מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ז', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמ:
67 א_סז מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ח', סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]
68 א_סח מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ח', סמ"ג עשין מח:
69 א_סט מיי' פי"א מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ס"ח סעיף ט':
70 א_ע מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ז, סמ"ג לאוין קכא:
-----------------------------------דף ז עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ז עמוד א]
גמ’: מהו מדברת? א_עאנבעלת. ולמה תנינן מדברת? רבי אומר לשון נקיה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל וכ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, משום שנים שרבו על אחד. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי, אם רבי יוחנן רבי יוחנן° הכריעה שכך הלכה, למה תלה בכך שהם שנים מול אחד? הרי אם רבי יוחנן רבי יוחנן° הכריעה שכך הלכה מעתה אפילו אין יסבור רבי יוחנן רבי יוחנן° כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה. אין הלכה כ°רבן גמליאל רבן גמליאל וכ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שהרי רבי יוחנן רבי יוחנן° יכול להכריע. תנן, °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומרים, נאמנת. מאי כדון למה נאמנת? משום עדות שהאשה כשירה לה ואף דחישינן שמא לפסול נבעלה כיון שהיא אומרת ברי לי שלכשר נבעלתי נאמנת דברי ושמא ברי עדיף. הוון בעיי מימר, מה פליגין °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ואילין רבנין? במקום שרוב פסולין אצלה. ש°רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס סברי אשה בודקת ומזנה. אבל במקום שרוב כשירין, אף °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מודי. אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ואמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אפילו במקום שרוב כשירין היא המחלוקת. דסבר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שהזנות רצה אחר הפסולים. שאף שהרוב כשרים אמרינן דלפסול נבעלה, שכשרים אינם מזנים. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, מתניתא אמרה אפילו כשירין מזנין. דתני, א_עבאפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה ט עריכה
מתני’: היתה מעוברת. אמרו לה, מה טיבו של עובר זה? ואמרה מאיש פלוני וכהן הוא. °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומרים א_עגנאמנת. ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת מעוברת מנתין וממזר, עד שתביא ראייה לדבריה:
גמ’: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הכל מודין בוולד שהוא שתוקי. ותני כן, במה דברים אמורים? בעידות אשה על גופה שהיה לה חזקת כשרות. אבל בוולד שמעולם לא היתה לו חזקת כשרות, הכל מודין שהוא שתוקי. אמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן° שתוקי סתם נאמר ולא נאמר שהוא פסול, יתכן ונקרא שתוקי, לעניין שמשתקן אותו מהירושה, שאומרים לו הבא ראיה שאתה אחינו. ומצינו שתוקי כהן גדול. היך עבידא? א_עדסיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל. הרי מצינו שתוקי כהן גדול. אמר ליה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, הרי א_עהאלמנת עיסה אשה שהתאלמנה מכהן שבמשפחתו התערב ספק חלל דהוי ספק ספקה. ספק אם היה חלל ספק אם היא אלמנתו, היא כשירה לכהונה שהיתה לה חזקת כשרות, ובתה פסולה? אמר ליה הברייתא שאמרה שהאמא נאמנת והולד שתוקי יתכן והכוונה שתוקי וכשר כדברי מי שמכשיר בה מכשיר בבתה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, לא אמר אלא כדברי מי שהוא מכשיר, מכלל דאית חורן פוסל. מני מכשיר? °רבי מאיר רבי מאיר. מני פוסל? רבנן. דתני, אי זו היא עיסה כשירה? א_עוכל שאין בה חשש שהתערב בה לא ממזר ולא נתין ולא עבדי מלכים. ותני, °רבי מאיר רבי מאיר אומר, כל שאין בה אחת מכל אילו, בתה כשירה לכהונה אף אם התערב בה ספק חלל. אבל
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ז עמוד ב]
משפחה שנשתקע בה פסול. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים, בודק לעולם. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, רבי זעירא רבי זעירא°, לא אמר כן, אלא רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°. אלמנת עיסה מה היא? אמר ליה כשירה. בתה מה היא? אמר לו, כדברי מי שהוא מכשיר בה מכשיר בבתה. הוון בעי מימר, על דעתיה דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שתוקי פסול שהרי הביא ראיה מהבריתא שאמרה שהכל מודין שהוא שתוקי על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, שתוקי כשר שהרי רבי יוחנן רבי יוחנן° דחה ואמר כדברי מי שמכשיר בה מכשיר בבתה. ולא היא, אף רבי יוחנן רבי יוחנן° אית ליה שהולד שתוקי פסול. והכא בשיטתו השיבו. בשיטתך שאת אומר אף שתוקי סתם פסול, בגלל שנאמר בבריתא שהכל מודים שהוא שתוקי משמע שהולד פסול אין זה ראיה. הרי, מצינו שתוקי כהן גדול. היך עבידא? סיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל. הרי מצינו שתוקי כהן גדול. מילתא דרבי זירא רבי זירא° אמר, שהולד שתוקי פסול. דרבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה שאמרו °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שנאמנת. אף לעניין משפחה כן ובניה כשרים? אמר ליה, כן אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, הא דתנן תמן שבודקים ארבע דורות, לעניין משפחה להכשיר את הולד. ברם הכא שאמרו °רבן גמליאל רבן גמליאל ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שנאמנת, לענין קדשי הגבול שמותרת לאכול תרומה בלבד, אבל הולד לכולי עלמא פסול. מילתא דרבי שמואל בר יצחק רב שמואל בר יצחק° אמרה שתוקי כשר. דרבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° בעא. מעתה אין שתוקי כ°רבן גמליאל רבן גמליאל וכ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אלא כ°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה? שהרי תמיד תטען לכשר נבעלתי. חזר ואמר, יש שתוקי כ°רבן גמליאל רבן גמליאל וכ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס א_עזבשותקת. ואפילו תימר במדברת. א_עחבאומרת איני יודעת. אבל אם אומרת לכשר נבעלתי אף הולד כשר
ירושלמי כתובות, פרק א, הלכה י עריכה
מתני’: אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן העין ונאנסה. אמר °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי, אם רוב העיר משיאין לכהונה, הרי זו תינשא לכהונה:
גמ’: אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב כהן רב כהן°, בקרונה ביום שוק של ציפורין הוה עובדה ואיכא תרי רובא, רוב אנשי העיר כשרים ורוב שיירות הבאות מבחוץ כשרים. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° תריהון אמרי בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי יניי רבי יניי°
[ע"א]
71 א_עא מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ז, סמ"ג לאוין קכא:
72 א_עב מיי' פכ"ב מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ב סעיף ט"ז:
73 א_עג מיי' פט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ז', סמ"ג לאוין קכא:
74 א_עד מיי' פ"כ מהל' איסורי ביאה הלכה כ', טור ושו"ע אה"ע סי' ג' סעיף ט':
75 א_עה מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ה':
76 א_עו מיי' פי"ט מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ה':
[ע"ב]
77 א_עז מיי' פט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ח:
78 א_עח מיי' פט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ח:
-----------------------------------דף ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד א]
מודה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה באנוסה שהולכים אחר רוב. אבל במזנה אינה נאמנת אפילו כשאומרת ברי לי שלכשר נבעלתי. שאשה אינה בודקת ומזנה ופסולים מצויים אצלה. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מודה °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה באנוסה. רב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמר בשם רב רב (אמורא)°, הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאמר משם °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יסא רבי אסי°, היך עבדין עובדא? אמר ליה, כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאמר בשם °רבי יוחנן בן נורי רבי יוחנן בן נורי. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, א_עטתוכה ברחבה שבציפורין בעל. ואף שיש רק רוב אחד כשרה שרק בתוך הבתים חשוב קבוע אבל ברחבה אפילו שהיא בתוך העיר אמרינן כל דפריש מרובה פריש. אמר רבא רבא° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, ראו אותו פורש מציפורין ובועל, חזקה שפסול ששם בעל דכל קבוע כמחצה על מחצה. פלטיא ברחבה מהו האם נחשב כקבוע או שרק בתים הוי קבוע? רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר ברוב שרק בתוך הבתים חשוב קבוע אבל בפלטיא אפילו שהיא בתוך העיר אמרינן כל דפריש מרובה פריש. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר אינו ברוב דכיוון שיודעים שיצא מאחד הבתים אף זה קבוע. חייליה דרבי ירמיה רבי ירמיה° מן הדא, דאמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מבוי שכולה גוים וישראל אחד דר בתוכו, ונפל בתוכו מפולת. א_פמפקחין עליו בשביל ישראל ששם. דכל קבוע כמחצה על מחצה. ופלטיא הולכין אחר הרוב שמחוץ לבתים אין זה מקום הקביעות. ומהו דאמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי ינאי רבי ינאי°, ראו אותו פורש מציפורין ובועל, חזקה שפסול ששם בעל דכל קבוע כמחצה על מחצה? על דעתיה דרבי ירמיה רבי ירמיה°, והן שראוהו פורש מן הבתים, שרק הבתים נחשבים קבוע. ועל דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אפילו ראו אותו פורש מפלטיא נחשב קבוע. היתה ציפורין נעולה כך שיש רק רוב אנשי העיר ונאנסה במעיין. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, עד שיוכיח שהפסול היה במעין. אבל אם לא ידוע שהיה הפסול במעיין הולכים אחר הרוב, והא רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר פלטיא אינו ברוב שכל העיר נחשבת קבוע? חייליה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מן הדא. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, נתחלפה קופתו אצל הטוחן. אם הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם אותו היום, חושש. ואם לאו, אינו חושש. מה בינה ולסירקית שיירה של סוחרים ישמעאלים? לא כן תני, סירקית שהיא מסתפקת יום אחד מן האיסור, נעשה אותו היום הוכיח לכל הימים. דבכל יום קים ספק האם היום לקח מן האיסור. והוי כקבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה ואסור. ולמה כאן לא נאמר שכיוון שיום אחד הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם, יעשה הוכח לכל הימים ונחשוש תמיד? סירקית אי אפשר לה שלא להסתפק ויש חזקת איסור ודאי. שהרי אנו יודעים בודאות שיש יום מסוים שהיא מסתפקת מן האיסור. ברם הכא אני אומר
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד ב]
, הא לא הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם ביום מסוים ולמה נחשוש? הרי בכל יום יש רק ספק, והולכים אחר הרוב. אף הכא אני אומר, לא ירד הפסול למלאות שם באותו היום וחושש? גופא. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, רבי ינאי רבי ינאי° אומר תוכה שבציפורין בעל שרק בתוך הבתים חשוב קבוע אבל בתוך העיר אמרינן כל דפריש מרובה פריש. ורבי אבא רבי אבא° בשם רבי ינאי רבי ינאי° אומר, ראו אותו פורש מציפורין ובועל, חזקה פסול ששם בעל. דכל קבוע כמחצה על מחצה. והא תנן: תשע חנויות, כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח, ספיקו אסור . א_פאובנמצא הלך אחר הרוב. ולמה כאן אם ראו אותו פורש מציפורין ובועל, חזקה פסול ששם בעל? מן קושיי, מדוחק מדמין רבנן דינא דרבי ינאי רבי ינאי° לשרצים ומסייעין ליה מדתני, א_פבתשע צפרדעים ושרץ אחד ברשות היחיד. ונגע באחד מהן ואין ידוע באיזו נגע, ספיקו טמא. פירש לרשות הרבים ונגע, ספיקו טהור. חזר לרשות היחיד ונגע, ספיקו טמא. ולנמצא הלך אחר הרוב. אמר רב חסדא רב חסדא°, ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם. הרי אין במה שחכמים אמרו תשובה לקושיה. עד דאת מדמי לה לרשות היחיד דמיתה לרשות הרבים דתני א_פגט' שרצים וצפרדע אחד ביניהן ברשות הרבים ונגע באחד מהן ואין ידוע באי זה מהן נגע ספיקו טהור פירש לרשות היחיד ונגע בו ספיקו טמא חזר לרשות הרבים ונגע בו ספיקו טהור ולנמצא הלך אחר הרוב. אם כך קרונה של צפורי הרי זה ספק ברשות הרבים ותהיה טהורה? אמר רבי אימי רבי אמי°, ברוך שבחר בהם ובדבריהם שחכמים ענו תשובה נכונה. איך יתכן וכי קרונה של ציפורין, לאו רשות הרבים הוא? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מכיון ששניהן יכולין להתייחד, כמאן דהוא רשות היחיד. מעשה בתינוקת שראו אותה מושלכת לאשפה. אתא עובדא קומי °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי ואמר, תיטפל לעיסה שתצטרף למשפחות שמעורב בהם ספק. רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, לעיסה כשירה. דאם תאמר לעיסה פסולה נמצא ש°רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי חלוק על אביו. שהרי בתינוקת שנאנסה אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאם רוב העיר משיאין לכהונה כשרה לכהונה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ואפילו תימא לעיסה פסולה, לית °רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי חלוק על אביו. כי מה שהכשיר בתנוקת שנאנסה, זה כיוון שגם כשירים מזנין. אבל כשמצאו תינוקת משלכת, ודאי פסולה. שרק פסולין משליכין. לכן תצטרף לעיסה פסולה
[ע"א]
79 א_עט מיי' פי"ח מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף י"ח, סמ"ג לאוין קכא:
80 א_פ מיי' פ"ב מהל' שבת הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ט סעיף ב', סמ"ג לאוין סה:
[ע"ב]
81 א_פא מיי' פ"ח מהל' מאכלות אסורות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"י סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' ס"ג סעיף א', סמ"ג לאוין קמ, סמ"ג לאוין קמא:
82 א_פב מיי' פ י"ח מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ב':
83 א_פג מיי' פ י"ח מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ב':
הדרן עלך פרק בתולה נישאת