שולחן ערוך אבן העזר קיז ח


מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

היו בה מומין שאפשר שנולדו בה אחר האירוסין, אם נמצאו בה אחר שכנסה לבית הבעל, על הבעל להביא ראיה שעד שלא נתארסה היו בה והיה מקחו מקח טעות. ואם נמצאו בה והיא בבית אביה, על האב להביא ראיה שאחר האירוסין נולדו ונסתחפה שדהו.

הגה: ויש אומרים דאם האב טוען ודאי, על הבעל להביא ראיה (המגיד משנה פרק כ"ה בשם הרשב"א). ויש אומרים דאם הגיע זמן לכנוס, אף על פי שלא כנסה, הוי כאלו היתה ברשות הבעל (רבנו ירוחם נתיב כ"ג ח"ה):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יד) על הבעל להביא ראיה שעד שלא נתארסה:    דמאחר דכאן נמצאו בבית הבעל כאן היו ועליו להביא ראיה שמקחו מקח טעות ולא די לו שיביא ראיה שבבית אביה היו לחזור הדין הראשון שעל האב אח"כ להביא ראי' שידע הבעל ונתרצה כמו שיתבאר בסעי' שאח"ז ועיין בגמרא הטעם דחדא חזקה במקום תרתי לא אמרי':


(טו) דאם האב טוען ודאי:    כלו' הא דאמרי' שאם נמצאו בבית אביה על האב להביא ראיה הטעם משום שהאב טוען שמא לאחר אירוסין נולדו ועליו להביא ראיה ואף שהבת טוענת ברי לא מהני ברי דידה מאחר שכתובתה לאביה וכשנכנסה לרשות הבעל אז כתובתה לעצמה ואז מהני טענת ברי דידה וכתובתה ביד' וצריך הבעל להביא ראיה אבל אם האב טוען ברי אף שהיא ברשו' אביה הבעל צריך להביא ראי' וכן אם הבת בוגרת שכתובתה לעצמה אף שהיא עדיין בבית אביה מהני ברי דידה ועל הבעל להביא ראיה ועיין ברא"ש פ' המדיר שכתב דאין נ"מ בין רבא לרב אשי והארכתי בזה בביאורי להר"ש:


(טז) דאם הגיע זמן ליכנס:    קשה דהא בגמרא פ' אעפ"י דף נ"ז ע"א וע"ב תנן במשנה ראשונה כשהגיע הזמן אוכלת בתרומ' זו במשנה ראשונה ב"ד שלאחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה ומפרש בגמרא הטעם משום סמפון (פי' שמא תמצא בה מום ונמצא קידושי טעו' ובטלים ונמצא שאכלה זרה תרומה) ואסיקנא דבדיקת חוץ שבדקה ביד קרובותיו לא שמה בדיקה ואכתי חיישינן לסימפון ויהיה מקח טעו' ואינה בדיק' עד שמתייחד עמה הוא עצמו ובדקה וא"כ איך פסק כאן כמשנה ראשונה דבהגיע זמן הוי כנכנס' לחופה ואף דיש לחלק בין תרומה לכתובה דהתם חיישינן שמא יביא הבעל ראיה שבודאי היה מקחו טעו' וא"כ תהיה זרה למפרע אבל בכתובה לא אמרי' רק מאחר שהיא ברשותו לענין מזונו' ומסתמא בדקה ע"י קרוביו ע"כ עליו להביא ראיה מ"מ קשה מנ"ל חילוק זה ובלשון ר' ירוחם מוצא מקור דין זה ראיתי ואינו תולה בהגעת זמן רק משמעו' לשונו שהכל תלוי ברשו' ובמקום וע"כ כתב היתה בבית אביה וכו' נכנסה לרשות הבעל וכו' אין חילוק בין נכנסה לחופה ללא נכנסה דכל מי שנולד הספק ברשותו עליו להביא ראי' כלומר והכל תלוי באיזה רשות נמצאו המומין וע"כ כתב והתוס' כתבו שאין תלוי במקום רק הכל תלוי בנכנסה לחופה כי אין רשות המקום גורם אבל שיהיה הדבר תלוי בהגעת זמן הנשואין לא מצאתי בדבריו ומשנה שלימה שנינו פרק נערה שנתפתתה דף מ"ח לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה או עד שתכנס לרשות הבעל לשם נשואין דהיינו כשמסרוה לשלוחי הבעל ע"ש ועיין בהרא"ש פרק המדיר מה שנחלק על הרמ"ה דכתב דרבא ורב אשי פליגי:

בית שמואל

(טו) על הבעל להביא ראיה:    משום דאמרינן כאן נמצא המומין כאן היו מ"ה צריך הבעל להביא ראיה שמקחו היה מקח טעות ואם היא בוגרת אפילו אם היא בבית אביה הוי כאלו היא ברשות בעלה ובעל צריך להביא ראיה ובכל אלו אין חילוק באיזה מקום היא עומדת אלא קודם הנישואין היא ברשות אביה אפילו אם היא בבית בעלה ואחר הנישואין או אם היא בוגרת אפי' אם היא בבית אביה אינה ברשות אביה והבעל צריך להביא ראיה ע"ש בהרא"ש ואם הבעל מביא ראיה דהיו בה מומין אלו בבית אביה לא אמרינן כאן נמצא וכאן היו קודם אירוסין כי יש לה תרי חזקות א' חזקת הגוף ואמרינן דנולדו המומין אחר הארוסין ב' אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו מיהו נכפה לזמן וכן מומין דא"י לבדוק וראו בה המומין בבית אביה אמרי' כאן נמצא כאן היה כי באלו מומין לא שייך תרי חזקות אלו דהא א"י לבדוק ואית' שם בסוגיא לרבא לעולם אמרינן כאן נמצ' כאן היה לכן אם נמצא בבית אביה על אביה להבי' ראיה אחר שנתארסה נולדה בה ונסתחפה שדהו ואם לא הביא ראיה אמרינן כאן נמצ' כאן היו קודם לכן וחייב להחזיר להחתן כל הוצאות כמ"ש בסי' נ' ועיין במהרי"ק סוף שורש י' ואם היא בבית בעלה צריך הבעל להבי' ראיה שהיו בה המומין קודם הארוסין אבל לא מהני אם הביא ראיה שנראה בה המומין בבית אביה כמ"ש, ולרב אשי איירי הריש' מנה לאבא בידך וסיפ' מנה לי בידך ופירש רש"י ותוספת לר"א כשהאב זוכה במעות הכתובה היינו קודם החופה לא מהני חזקת הגוף שלה לאביה אבל אחר נישואים דכתובה שלה אז מהני חזקת הגוף שלה ובארוסין אפי' אם אביה טוען ברי לא מהני אפילו אם הבעל טוען שמא ואביה ברי צריך האב להביא ראיה והא דנאמנת לומר משארסתני נאנסתי היינו משום דנמצ' בבית בעלה דהא אחר הנישואי' נמצ' דאין לה בתולים ועיין סי' ס"ח, ואם לא נמצ' בה בתולים ובודאי לא נאנסה אחר החופה הוי כנמצ' בבית אביה דלא שייך תרי חזקות הנ"ל, גם אם נמצ' אחר הנישואין בה נכפה לזמן ושאר מומין דא"י לבדוק והיו בה המומין בבית אביה דלא שייך תרי חזקות הנ"ל אז יש נ"מ בין תירוץ דרבא לתירוץ רב אשי כי לתירוץ דרבא צריך האב להבי' ראיה ולר"א מהני חזקת הגוף שלה דהא הכתובה שייך לה א"כ הבעל צריך להבי' ראיה ולכאורה תימ' על הרא"ש שכ' על דברי הרי"ף שלא הביא תירוץ רבא ור"א משום דלא נ"מ בין התירוצים והא איכ' נ"מ טוב' ואפשר אפילו לר"א לא מהני חזקת הגוף שלה כיון דמום זה היה בה ודאי בבית אביה וספק הוא אם היו קודם ארוסין ובעת שנולד הספק היה הכתובה של אביה לא מהני חזקת הגוף ויש לדמות למ"ש בהגהות הרב רמ"א ביורה דעה סי' נ' בספק שנולד בחיי הבהמה אף על גב השת' נשחט' הבהמה ועומדת בחזקת כשרות הולכים אחר השעה שנולד הספק, אלא לפי זה קשה קושית אביי אליב' דרב אשי אם נמצא המומים בבית בעלה למה צריך להבי' ראיה שנולדו המומים קודם ארוסין ולמה לא סגי כשהביא ראיה שהיו המומים בבית אביה וכאן נמצא וכאן היה ואם נולד בה אחר ארוסין ונסתחפה שדהו וצריך ליתן לה הכתובה מ"מ א"צ ליתן לה תוספת כתובה כי התו' לא זכתה אלא בשעת הנישואים והיא לא גלתה לו מ"ה אין לה תוספות כ"כ הש"ג, וה"ה אם אין לבעל ראיה שהיו המומים בה קודם הארוסין אלא מביא ראיה שהיו בה המומים בבית אביה אז חייב ליתן לה הכתובה כמ"ש לעיל משום דאית לה שני חזקות הנ"ל אבל תוספות כתובה א"צ ליתן לה משום לענין תוספת כתובה לא מהני חזקת הגוף דמ"מ הוא לא ידע המומים ולית' אלא חזקה א' דאין אדם שותה בכוס אא"כ בדקה ונגד חזקה זו יש לו גם כן חזקה אין אדם מתפייס במומין ואוקמי' חזקה נגד חזקה ואין מוציאים ממנו התוס', ונראה למ"ש הרא"ש בוגרת צריך הבעל להבי' ראיה אז מהני כשמביא ראיה שהיה בה אלו המומין בעת שהיתה נערה משום דאז לא שייך תרי חזקות אלו דחזקה דאין אדם שותה בכוס וכו' לא שייך כאן שעדיין לא נכנסה לחופה וע"ש ברש"י:


(טז) דאם האב טוען ודאי וכו':    נשמע מזה לשיטה זו לא אמרי' כאן נמצ' כאן היו אם טוען ברי ונ"מ לדינים המבוארים בחושן המשפט סי' רכ"ד רל"ד:


(יז) על הבעל להבי' ראיה:    היינו שיטות הרמב"ן ורשב"א והר"ן אליב' דר"א דאיירי הסוגי' כשאין האב טוען ברי אבל כשאב טוען ברי והכתובה שייך לו נאמן האב ולא כרש"י ותוספת ואם היא בוגרת ואז הכתובה שייך לה צריכה היא לטעון ברי אף על גב דאית לה חזקת הגוף ולתוספת והרא"ש משמע א"צ טענות ברי כי חזקת הגוף מסייע לה:


(יח) וי"א דאם הגיע וכו':    הג"ה זו תמוה וכבר תמה עליו בח"מ ולא מצינו לפי משנה האחרונה אם הגיע זמן הוי כאלו כנסה גם בד"מ לא כתב מזה כלום אלא כתב בשם רי"ו וכל זמן שהיא ברשות אביה אפי' שהיא בבית בעלה על האב להבי' ראיה וכן להיפוך כמ"ש בסמוך:


באר היטב

(יג) ראיה:    משום דאמרינן כאן נמצא המומין כאן היו מש"ה צריך הבעל להבי' ראיה שמקחו היה מקח טעות: ואם היא בוגרת אפי' אם היא בבית אביה הוי כאלו היא ברשות בעלה ובעל צריך להבי' ראיה ובכל אלו אין חילוק באיזה מקום היא עומדת אלא קודם הנשואין היא ברשות אביה אפי' אם היא בבית בעלה ואחר הנשואין או אם היא בוגרת אפי' אם היא בבית אביה אינה ברשות אביה והבעל צריך להבי' ראיה עיין בהרא"ש. ואם הבעל מבי' ראיה דהיה בה מומין אלו בבית אביה לא אמרינן כאן נמצא וכאן היו קודם אירוסין כי יש לה תרי חזקות א' חזקת הגוף ואמרי' דנולדו המומין אחר אירוסין. ב' אין אדם שותה בכוס אא"כ בדקו מיהו נכפה לזמן וכן מומין דא"י לבדוק וראו בה המומין בבית אביה אמרינן כאן נמצא וכאן היו כי באילו מומין לא שייך תרי חזקות אלו דהא א"י לבדוק עיין ב"ש.


(יד) כנסה וכו':    החלקת מחוקק והב"ש תמהו על הג"ה זו ע"ש.







▲ חזור לראש