שולחן ערוך אבן העזר סד ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יש אומרים שאין נושאין נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת, גזרה שמא יבוא לידי חילול שבת בתקון הסעודה. ויש מתירין. וכן פשט המנהג לישא נשים בערב שבת, והוא שיטרח בסעדת הנשואין שלושה ימים קדם הנשואין. ומקום שאין בית דין יושבים בו אלא בשני ובחמישי בלבד, בתולה נשאת ביום רביעי, שאם היתה לו טענת בתולים ישכים לבית דין. ומנהג חכמים שהנושא את הבעולה ישאנה בחמישי, כדי שיהיה שמח עמה שלושה ימים: חמישי בשבת וערב שבת ושבת, ויוצא למלאכתו יום ראשון.

ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחילת החדש, בעוד שהלבנה במלואה (הר"ן סוף פרק ארבע מיתות), ועיין ביורה דעה סימן קע"ט:

מפרשים

 

(ה) והוא שיטרח בסעודת נשואין:    בגמ' אמרו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה ג' ימים וכו' משמע אם הכלה וקרוביה מוחלין על טורח זה אין להקפיד וכן המנהג עתה שלא להקפיד בטורח ג' ימים דוקא:
 

(ד) י"א שאין נושאים נשים בע"ש:    שמא ישחוט בן עוף אף על גב דמותר לבעול בשבת ש"מ דאין עושים סעודה בליל ביאה אבל בתו' ריש כתובות בסוגיא דם מפקיד פקיד משמע דעושין סעודה ועיין בח"ש:
 

(ו) שיטרח כו':    ואם הכלה וקרוביה מוחלין על טורח זה אין להקפיד וכן המנהג עתה שלא להקפיד בטורח ג' ימים דוק' ח"מ.

(ז) כבודה:    מיהו הכל לפי תואר הענין שאם הם יפזרו יותר מדאי ודאי אין לכוף. ואלמון דנשא בתול' וקרובי הכלה רוצים להוליך הכלה מבית אביה לבית בעלה בתוף ובכנור כמשפט הבנות הבתולות והבעל מוחה שאינו רוצה להרבות בשמחה מפני שהוא אלמון אין הבעל יוכל לעכב דעולה עמו ואינה יורדת עיין כנה"ג.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש