קטגוריה:בראשית מט ח
נוסח המקרא
יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך
יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ.
יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃
יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּ/ךָ אַחֶ֔י/ךָ יָדְ/ךָ֖ בְּ/עֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑י/ךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְ/ךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | יְהוּדָה אַתְּ אוֹדִיתָא וְלָא בְּהֵיתְתָּא בָּךְ יוֹדוֹן אֲחָךְ יְדָךְ תִּתַּקַּף עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ יִתַּבְרוּן סָנְאָךְ יְהוֹן מַחְזְרֵי קְדָל קֳדָמָךְ יְהוֹן מַקְדְּמִין לְמִשְׁאַל בִּשְׁלָמָךְ בְּנֵי אֲבוּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | יְהוּדָה אַנְתְּ אוֹדֵיתָא עַל עוּבְדָא דְתָמָר בְּגִין כֵּן לָךְ יְהוֹדוּן אֲחָךְ וְיִתְקְרוּן יְהוּדָאִין עַל שְׁמָךְ יְדָךְ יִתְפַּרְעוּן לָךְ מִבַּעֲלֵי דְבָבָךְ לְמִפְתַק גִירִין לְהוֹן כַּד יְחַזְרוּן קְדַל קֳדָמָךְ וִיהוֹן מַקְדִימִין לְמִישְׁאַל בִּשְׁלָמָךְ בְּנַי אֲבוּךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | יְהוּדָה לָךְ יוֹדוּן כָּל אֲחָךְ וְעַל שְׁמָךְ יִתְקְרוּן כָּל יְהוּדָאֵי יְדָךְ יִתְפָּרְעוּן לָךְ מִבַּעְלֵי דְבָבָךְ יֶהֱוַון מְקַדְמִין וְשַׁאֲלִין בִּשְׁלָמָךְ כָּל בְּנוֹי דְאָבוּךְ: |
רש"י
"ידך בערף אויביך" - בימי דוד (ש"ב כב) ואויבי תתה לי עורף
"בני אביך" - ע"ש שהיו מנשים הרבה לא אמר בני אמך כדרך שאמר יצחק
מפרשי רש"י
[ז] לא אמר כדרך שאמר יצחק. עיין בפרשת תולדות (לעיל כז, כט אות יז):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ – בִּימֵי דָּוִד, "וְאוֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף" (שמ"ב כב,מא; ב"ר צט,ח).
בְּנֵי אָבִיךָ – עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מִנָּשִׁים הַרְבֵּה, לֹא אָמַר "בְּנֵי אִמֶּךָ" כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר יִצְחָק (בראשית כז,כט; ב"ר שם).
רשב"ם
וישתחוו: תמלוך עליהם:
בני אביך: לפי שמארבע אמהות היו אמר בני אביך, אבל כשבירך יצחק את יעקב כתוב בני אמך:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ישתחוו לך בני אביך. לא אמר בני אמך כי אין צריך לומר בני לאה אמו אלא אפילו בני רחל ובני השפחות הכל ישתחוו לו. והזכיר בו גור אריה והיה ראוי לומר אריה יהודה אבל אמר גור על שם שהיה ילד. וקראו אריה על שם גבורתו כי האריה הוא מלך שבחיות ונקרא גבור. הוא שכתוב (משלי ל) ליש גבור בבהמה. ונאמר ביהודה כי יהודה גבר באחיו.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" יודוך אחיך" יקבלוך למלך כי יודוך לראוי למלוך: " ידך בעורף אויביך" שינוסו מפניך כענין ונתתי את כל אויביך אליך עורף:
" וישתחוו לך בני אביך" תמלוך על כל בני אביך אבל לא על האומות עד כי יבא שילה כי אז לא על בני אביך בלבד:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דברים, כמ"ש ושפטנו מלכנו ונלחם את מלחמתנו, נגד המלחמה אמר "ידך בערף איביך", ונגד המשפט שזה תלוי אם העם מקבלים אותו לשופט ומקבלים משפטיו, אמר
"ישתחוו לך בני אביך":כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
גור אריה יהודה. אע"פ שנמשל לאריה שדרכו לטרף טרף, מ"מ מטרף בני עלית לא הסכמת בטרף טרף יוסף אלא עלית נסתלקת מעל אחיך, שכן נאמר (וישב לח.א) וירד יהודה מאת אחיו. ר"ל נסתלק מהם כי לא רצה להיות אתם בחבורתם, או עלית לשון מעלה שמצד טרף בני שלא היה לך חלק בו עלית למעלה זו,
לא יסור שבט מיהודה. רבו הדעות בפירוש פסוק זה והמעיין יבחר בפירוש מהרי"א כי הוא קבץ כל הדעות וכל מה שדברו בו רוב המפרשים ע"כ משכתי ידי מלהעלות זכרונם על ספר כי יאריך הסיפור.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
אחיך ידך בעורף אויביך. ר"ת בגימטריא דוד דכתיב ביה ואויבי תתה לי עורף. ישתחוו לך. ב' במסורה הכא ואידך כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך. וכן ואדונינו ב' במסורה ואדונינו מכל אלהים. ואדונינו דוד. על שם כסאו כשמש נגדי על שם די כרסון רמיו אחד לו ואחד לדוד:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט ח.
יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ
מטרת הברכות של יעקב
יעקב מודיע מה יקרה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:בראשית מט א), ולא 'בקץ הימים', והכוונה כאשר הם יגיעו לארץ המובטחת.
- ומטרתו להציג את אופי הבנים, ולהנחות מי ימלוך עליהם בהצלחה. ("אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִּקְהֶינָה" (יחזקאל יח ב), מעשה אבות סימן לבנים.)
- ראו הרצאת הרב אורי שרקי: |האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים.
יהודה מתאים להיות מלך על בני ישראל
יהודה הראה שהוא סבלני, ומחכה לזמן המתאים, יודע לדבר בכבוד לאביו (ביאור:בראשית מג ט) ושליט מצרי (ביאור:בראשית מד טז), מוכן להקריב את עצמו למען אחרים (ביאור:בראשית מד לג), ומודה כאשר הוא טועה (ביאור:בראשית לח כו).
אחיו של יהודה אוהדים אותו, ונותנים לו לדבר בשמם, ולדעת יעקב "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ".
יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ
לאה נתנה שם לבנה הרביעי ואמרה: "'הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה', עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה" (ביאור:בראשית כט לה), ויעקב משחק על המילה "אוֹדֶה" לאלוהים והופך את זה ל"יוֹדוּךָ אַחֶיךָ". ניתן ללמוד מזה שיעקב שמע וזכר את דברי לאה.
'מודה' - שורש 'ידה' - ברך את מי שעזר לו או פעל למענו, אמר תודה, נתן כבוד הלל ותפילה (מילוג), ככתוב: "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה" (מלכים א ח לג), וגם "הוֹדוּ לַיהֹוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ" (תהלים לג ב). לאלוהים הודו בקורבנות וזבחים - ייתכן שיעקב מודיע שיהודה יהיה מלך בני ישראל, ואחיו יגישו לו מתנות ומיסים.
יעקב מעניק ליהודה כבוד אלוהים, ואחיו יהללו את שמו, יתפללו לבריאותו, ויתחננו שהוא יעזר להם.
למעשה המילה הזאת היתה צריכה להיות חלק מברכת יוסף, שהציל את משפחתו ממות והוא היה יכול להיות מלכם, אולם יעקב לא העניק את המילה הזאת ליוסף אלא רק ליהודה.
יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ
יהודה יהיה חזק, עז, ותקיף, ולכן אויביו יברחו מפניו לפני תחילת הקרב, והוא ישלח ידו ויכה בעורף אויביו הנסוגים בבהלה ובחוסר אירגון. בסיפור דוד בן ישי למטה יהודה, נאמר שכך היה וכשראו הפלישתים שגלית מת והם ברחו ללא נסיון להלחם, ככתוב: "וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ" (שמואל א יז נא).
אולם ניתן לראות שיעקב הגביל את הנצחונות רק נגד האויבים של יהודה, ולא נגד כל איש. בהמשך נראה שדוד, בלי רחמים, גם פגע בעורף אנשים ששרתו אותו בנאמנות, כמו: אוריה החיתי (שמואל ב יא טו), יורשי שאול (שמואל ב כא ח), ויואב בן צרויה (מלכים א ב ה).
יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ
רש"י מסביר שיעקב לא אמר כיצחק בברכתו לבנו: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט), אלא אמר: "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ", מכיוון שחלק מאחיו היו מאם אחרת, אולם כולם היו מזרעו של יעקב (כולל אפרים ומנשה שהיו בני אחיו).
למרות שיעקב משתמש בברכת יצחק לו כאשר הוא מברך את יהודה, בהמשך יעקב אומר ליוסף: "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי" (ביאור:בראשית מט כו), כאילו שיוסף מקבל את כל הברכות של אבותיו של יעקב, ויעקב עוד מוסיף לזה - אולם ראינו שהוא נתן ליהודה חלק מברכת יצחק, כך שהוא לא יכול לתת את זה ליוסף.
ניתן להבין שהברכה נכתבה בתקופת דוד ושלמה, כי לאחר פיצול הממלכה, ממלכת ישראל לא השתחוו יותר לשבט יהודה.
אולם בהמשך, לאחר גלות אשור, בתקופת מרדכי ואסתר, כל בני ישראל שרצו להתאחד עם היהודים משבט יהודה, התיהדו והפכו לבני שבט יהודה (ביאור:אסתר ח יז), וכך הם השתחוו לשבט יהודה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "בראשית מט ח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.