שולחן ערוך אבן העזר סג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מותר לבעול בתולה בשבת. הבועל את הבתולה, כיון שבעל בעילת מצוה פורש מיד, אפלו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה. ומיהו, אותה בעילה גומר כדרכו באבר חי. ואפילו בדקה ולא מצאה דם, טמאה, שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחיפהו שכבת זרע. וצריכה שתפסוק בטהרה ותבדוק כל שבעה. ולא תתחיל לבדוק עד יום חמישי לשימושה, כשאר אשה ששימשה ואחר כך ראתה. ונוהג עימה כשאר נידה, לעניין הרחקה, אלא שנידה גמורה אסור לו לישן על מיטתה אפילו כשאינה במיטה, והכלה מותר לו לישן באותו מיטה לאחר שעמדה מאצלו, אפילו בסדין שהדם עליו.

ועיין ביורה דעה סימן קצ"ג:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) מותר לבעול בתולה בשבת:    באורח חיים סי' ר"פ כתב ואין בו משום חובל ולא משום צער לה:

(ב) אפי' היא קטנה:    בפ"ק דכתובו' כתב הרא"ש בטעם שהחמירו חומר' יתירה זו משום שמא נתערב דם נדה בתוך דם בתולים אבל בפ' תינוקת לא כ"כ ע"ש:

(ג) גומר כדרכו:    לאפוקי מדעת הראב"ד שכתב ממתין עד שימות עיין ביורה דעה בב"י סי' קצ"ג שהשיגו על הראב"ד הרשב"א והרא"ש:

(ד) ואפילו בדקה ולא מצאה דם טמאה:    ודוק' שגמר ביאתו אבל אם לא עשה רק העראה ופירש ולא ראתה דם יש מקילים כמבואר ביורה דעה סימן קצ"ג:

(ה) ולא תתחיל למנות עד יום ה' כצ"ל:    וכן הוא ביורה דעה סי' קצ"ג:

(ו) אסור לו לישן על מטתה:    ביורה דעה סי' קצ"ה סעיף ה' פסק דאפילו לישב על מטתה המיוחד לה אפי' שלא בפניה אסור ונקט כאן לישן לרבותא דסיפא דבכלה אפי' לישן מותר:
 

בית שמואל

(א) מותר לבעול בתולה בשבת:    כן עלתה המסקנא בש"ס ומ"ש בהג"א לדידן דאין אנו בקיאים בהטיה אסור לבעול בשבת עיין בדריש':

(ב) פורש מיד:    משום דחיישינן שמא ראת' דם אף על גב דתלינן דם במכה כמ"ש בש"ס וביורה דעה סי' קפ"ז ואין לך מכה גדול' מזו תירץ הרשב"א הא דתלינן במכה היינו כדי שלא תאסור על בעלה אם נמצא ג"פ דם אחר כל ביאה וביאה אבל לא תלינן במכ' בכה"ג והרא"ש תירץ ביאה להכל נמסר מחמירין טפי ולפי שנ"מ מתירוצים אלו לכן הבאתי:

(ג) עד יום חמישי לשימושה:    ועיין ביורה דעה שם הביא בהג"ה בסי' קצ"ו מ"ש הגמיי' ובמרד' דלא תלינן כתם בג' ימים הראשונים של ז' נקיים כי היכא דידע דפסק המקור ולכאור' נרא' בג' ימים הראשונים של ז' נקיים של הכלה לא מחמירי' חומרא זו דהא כאן י"ל דלא הי' כלל דם מן המקור וכן בעלת הכתם שלא ראתה דם אין להחמיר חומר' זו ותלינן בכל דבר אפילו בג' ימים הראשונים של ז' נקיים אבל בת"ה סי' רמ"ט כתב כתם פחות מכגריס תולין במאכולת אפילו תוך ג' ימי נקיים דאל"כ אין שום אשה יכול' לטהר לבעל' דאין לך סדין שאין עליו דם המאכולת מזה משמע דבעל כתם אין תולה בג' ימים הראשונים אם הי' יותר מגריס ועוד דאל"כ איך כתב אין לך אשה דיכול' לטהר לבעל' דהא בפעם שנית היא בעלת כתם ואז היא יכול' לתלות במאכולת אבל ג' ימים הראשונים אחר שראת' דם מנ"ל דיכול' לתלות בדם מאכולת אלא ע"כ דס"ל ג' ימים הראשונים של בעלת כתם ושל מי שראת' שוין ואם ראתה דם אין תולה בג' ימים הראשונים אז אפילו בעלת כתם נמי אין תולה מיהו י"ל דלמא הת"ה ס"ל אשה שראת' פ"א דם מקור והתחיל' לספור ז"נ ואח"כ מצא' כתם והתחיל' לספור עוד נקיים ומצא' כת' אז הכל דין א' כיון בתחל' הי' נפתח המקור אבל כלה או בעלת הכתם מעיקר' י"ל דתולין בכל דבר והמאור הגדול מהר"ר ליב צונש ז"ל שהי' אב"ד בק"ק פינטשיף השיב לי ע"ז תשוב' א' באריכות ודעתו הי' להחמיר משום לא פלוג:
 

ט"ז - טורי זהב

עד יום ה' עיין מה שכתבתי בי"ד סי' קנ"ג וקצ"ו מה שיש שינוי בכלה משאר נשים:
 

באר היטב

(א) טמאה:    דוק' שגמר ביאתו אבל אם לא עשה רק הערה ופירש ולא ראתה דם יש מקילין כמ"ש ביורה דעה סי' קנ"ג.

(ב) ולא תתחיל למנות עד יום ה' לשימושה כצ"ל:    ביורה דעה סימן קצ"ו הביא בהג"ה דלא תלינן סתם בג' ימים הראשונים של ז' נקיים ע"ש. נ"ל אפי' בג' ימים הראשונים של ז' נקיים של הכלה מחמירין חומר' זו ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש