שולחן ערוך אבן העזר סח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שני סימנים יש לבתולה: האחד, דמים שותתים ממנה בסוף ביאה ראשונה; והשני, דחק שנמצא בה בביאה ראשונה בשעת תשמיש. טענת דמים ישנה בין בקטנה בין בגדולה, אבל טענת פתח פתוח אינה טענה בבוגרת:

מפרשים

בית שמואל

(ג) בין בגדולה:    עיין בהרא"ש פ"ק דכתובות שם הסכים עם גי' הרמב"ם דכל בוגרת יש לה דמים ולכאורה סותר למ"ש בנדה ר"פ תינוקת דכתב שם אפילו בוגרת אף על פי שאין לה טענות בתולים מ"מ לענין בועל בעילת מצוה ופורש אפילו בבוגרת הדין כן כיון דיש בוגרת אשר לה דמים לא פלוג וכן הטור ביורה דעה סימן קצ"ג כתב אפילו בוגרת מבואר דס"ל דיש בוגרת אשר אין לה דמים ובסימן זה כתב הטור כל בתולה יש לה דמים בין קטנה ובין נערה בין גדולה ותו' פ"ק דכתובות דף ט' כתבו ג"כ בשם ר"ח בוגרת אין לו טענה אם לא מצא דם דיש בוגרת דאית להו דמים ויש שאין להן דמים וכן הוא במשמרת הבית ד' קס"ו ע"א ואין להקשות לפ"ז למה נותנים לבוגרת לילה הראשונה ואומרים כל הדם היא דם בתולים למה תלינן בדם בתולים דהא יש בוגרת אשר אין להם דמים כבר תי' בחדושי הלכות דלא תלינן לחומרא בדם נדה דלא שכיח כלל שלא בשעת וסתה ובזה מיושב נמי דלא תקשי להני פוסקים דס"ל כשנמצא דם אין לו טענת פ"פ אף על גב דנותנים לבתולה ארבעה לילות ותלינן בדם בתולים וכן קטנה עד שתחיה המכה ש"מ אפילו אם בעיל כמה פעמים נמצא דם משום בודאי כשבעיל והדר בעיל ונמצא דם תלינן בדם בתולים כי דם נדה לא שכיח אבל בא"י אם נבעלת היא אמרינן דהוא משקר ולא היה פ"פ וזו היא ביאה הראשונה ולקמן כתבתי תירוץ אחר, ולפי גי' הרשב"א בירושלמי אית בוגרת דיש להן פ"פ ואית פתחה סתום ואית דיש להן דמים לפ"ז א"א ליישב הסוגיא דף ל"ו אי דקא טעין וכו' לא כרש"י ולא כב"ח:

(ד) פ"פ אינה בבוגרת:    וכן במוכת עץ כמ"ש בתו' והמרדכי והר"ן וכן משמע ברמב"ם פי"א אלא לר"ח מ"ע פתחה סתום:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש