שולחן ערוך אבן העזר ו ח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אי זו היא זונה, כל שאינה בת ישראל, או בת ישראל שנבעלה לאדם שהיא אסורה לינשא לו איסור השוה לכל, או שנבעלה לחלל אף על פי שהיא מותרת לינשא לו. לפיכך הנרבעת לבהמה, אע"פ שהיא בסקילה, לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי לא נבעלה לאדם. והבא על הנדה, אע"פ שהיא בכרת, לא נעשית זונה ולא נפסלה לכהונה, שהרי אינה אסורה לינשא לו. וכן הבא על הפנויה, אפי' היתה קדשה שהפקירה עצמה שהיא במלקות, לא נעשית זונה ולא נפסלה מכהונה, שהרי אינה אסורה לינשא לו. אבל הנבעלת לאחד מאיסורי לאוין השוין בכל ואינה מיוחדת בכהנים או מאיסורי עשה, וא"צ לומר למי שהיא אסורה לו משום ערוה, או לעובד כוכבים ועבד, הואיל והיא אסורה לינשא לו הרי זו זונה. וכן הגיורת והמשוחררת, אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת שלש שנים, הואיל ואינה בת ישראל הרי זו זונה ואסורה לכהן. וכן יבמה שבא עליה זר, עשאה זונה. וי"א שהבא על חייבי עשה או על חייבי לאוין, אפילו חייבי לאוין דשאר, לא עשאה זונה, חוץ מהבא על היבמה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ט) כל שאינה בת ישראל: היינו סיפ' דכ' וכן הגיורת והמשוחררת ולא ידעתי לאיזה טעם כפל דבריו וכן הוא בהרמב"ם (פי"ח מהא"ב):
(י) וי"א שהא על חייבי עשה וכו': הי"א הוא דעת הרמב"ם /הראב"ד/ (פ"ח /פי"ח/ מהא"ב) ובאמת אין ביניהם מחלוקת לדינא דודאי כ"ע ס"ל דכל הני דחשיב אפילו חלל פוסל לכהונה רק לענין מלקות משום זונה בזה נחלקו על הרמב"ם דס"ל דאסור מקרא אחרינ' (דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשי' כי אם בתולות מזרע בית ישראל (יחזקאל מ"ד) ואינו לוקה מקרא דזונה) וא"כ בחנם הביא הרב לדעה זו בשם מחלוקת מאחר דאין נפקא מינה בזמן הזה לענין מלקות:
(יא) אפי' חייבי לאוין דשאר: היינו אנוסת אביו או חלוצתו ולר"ת מחזיר גרושתו וסוטה הוי נמי שאר עיין בהחולץ דף מ"ט:
בית שמואל
(טו) איזהו היא זונה כל שאינה ב"י: לרמב"ם עכו"ם שלא זנתה היא זונה ולוקין להכהן הבא עליה מן התורה לפ"ז איירי כאן אם היא כותית ולא איירי בגיורת ולא כח"מ שהקשה למה כפל דבריו דהא כתב אח"ז וכן הגיורת ולתוספות ולשאר פוסקים דוקא בזנתה לוקין הכהן הבא עליה ובגיורת אף כשלא זנתה ועי' סי' ט"ז:
(טז) שהיא אסורה לינשא לו: כן הוא דעת הרמב"ם פי"ט וכן משמע מפי' רש"י פ' הע"י שנבעלה בעילת זנות פי' בת ישראל לנתין ולממזר ש"מ בחייבי לאווין נעשית זונה אבל תו' פ' החולץ דף מ"ד והרא"ש והסמ"ג והראב"ד פסקו דלא נעשית זונה אלא מחייבי מיתות או חייבי כריתות או מעכו"ם ועבד דאין קידושין תופסי' בהם מיהו מקרא כי תהיה לאיש זר ילפינן דביאת נתין וממזר וגר עמון ומואב פוסלין ונאסרת לכהן ובניה ג"כ חללים כשנשאת כמ"ש בסמ"ג להדיא שם וכתב ב"ח באמת אין נ"מ מפלוגת' זו אלא לענין מלקות אם כהן בא עליה אם חייב מלקות אבל לכ"ע נעשית זונה אלא לשיטת תו' וראב"ד ושאר פוסקים אלו ס"ל דאין לוקין אותו, וליישב הסוגייא דמבואר שם דלוקין עליה עיין ב"ח מ"ש ודבריו דחוקי' מאוד ונראה דשפיר כתב לכ"ע נעשית זונה אלא אין לוקין אותו וליישב הסוגייא י"ל דשם בסוגי' זו למד איסור כהונה מתרומה מק"ו והקשה וכי מזהירין מן הדין ותירץ גילוי מלת' בעלמ' הוא ולוקין ובדבר זה פליגו אביי ורבא בפ' ד' מיתות ובפ' הנשרפין לאביי לוקין על גילוי מלתא ולרבא אין לוקין והלכת' כרבא נגד אביי בכל מקום חוץ ביע"ל קג"ם מש"ה ס"ל לפוסקים אלו דאין לוקין אותו ובמכות דף י"ז איתא אפי' למ"ד עונשים מן הדין מ"מ אין מזהירין מן הדין א"כ לרבא אפי' בגילוי מלתא אין מזהירין והסוגייא יבמות שם אתיא ע"כ אליבא דאביי דס"ל בגילוי מלתא עונשים משום דהוי כאילו נכתב בהדיא בו תו אין לחלק בין עונש לאזהרה ולכאורה תימה על הרמב"ם דס"ל דלוקין אותו:
(יז) הנרבעת לבהמה: וכן הנבעלת לרוח או לשד אף על גב שפרים ורבים אינה אסורה לבעלה עיי' תשובות מהר"מ מלובלין סי' קט"ו:
(יח) אינה אסורה לינשא: אף על גב בעת נדתה אסורה ולרמב"ם אפי' חופה אוסר כמה שכתב פרק ו' הלכות אישות מ"מ אשה זו אינה אסורה ויש תקנה לאיסורה:
(יט) שהפקירה: משמע דאין איסור כלל לכהן לישא אותה אבל הסמ"ג כתב מדפסק בש"ס דלית הלכת' כר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה זונה היא ש"מ כשאר תנאים שם ראוי להחמיר ולדעת מהרש"ל גם הטור ס"ל כן ועי' סי' ט"ו וסי' כ"ו:
(כ) וכן גיורת: הנה רש"י פי' שם בפ' הע"י דאיירי דנבעלה לעכו"ם ותו' והרמב"ם פי"ח והרא"ש ס"ל אפי' לא נבעלה אסורה לכהן אפי' גיורת פחותה מג"ש קי"ל דאסורה לכהן ועיין ריש סימן ט"ז וטעמם לפי שבאה מן העכו"ם השטופין בזמה, ולדעת הראב"ד ורשב"א ילפי' מקרא' דיחזקאל בתולו' מזרע בית ישראל כמ"ש סוף קידושין וכן הוא דעת תו' שם דף ס"א ולדעת הרמב"ם ילפינן מקרא זונה האמורה בתורה ומקרא דיחזקאל ילפינן דפי' הקרא כך הוא ועי' מ"ש המגיד ר"פ ט"ו גיורת אין מפורש בתורה ונ"מ מזה מ"ש רס"ה ע"ש:
(כא) חוץ מהבא על היבמה: משום דאין קדושין תופסין דכתיב לא תהיה היינו ל' הויה אף על גב דקי"ל דצריכה גט היינו לחומרא בעלמא אבל אין קידושין תופסין בה כ"כ מהרש"ל וב"ח, ומ"ש חוץ יבמה היינו באלו שראויים לקידושין אבל עכו"ם ועבד לכ"ע עשאה זונה:
ט"ז - טורי זהב
לפיכך הנרבעת לבהמה כו' עיין בתשובה ר"מ מלובלין בענין ביאה של הרוח שקורין (טראכט) שאינו אוסר אשה על בעלה:
וי"א שהבא על חייבי עשה כו' הקשה הב"י ע"ז מברייתא דקתני פסולה לכהונה יעיין סימן ז' דלק"ם וכן יבמה כו' עשאה זונה פירש דקיימא לן כשמואל דאמר מספקא ליה אם לא תהיה אשת המת החוצה פירושו לא יהיה הויה של קידושין מילא הוה זונה או לא ע"כ צריכה גט מספק וכמ"ש בסי' י"ח וא"כ מש"כ דהוה זונה פי' מצד החומרא נחשבה לזונה ובזה מתורץ קושיות ב"י:
באר היטב
(יג) לבהמה: וכן הנבעלת לרוח או לשד אינה אסורה לבעלה תשובת מהר"ם מלובלין סי' (קט"ו) [קט"ז].
(יד) לינש': אע"ג דבעת נדתה אסורה מ"מ אשה זו יש תקנה לאיסורה.
(טו) שהפקירה עצמה: ולדעת הסמ"ג יש להחמיר. בית שמואל.
(טז) וכן הגיורת ומשוחררת: אפי' לא נבעלה אסורה לכהן אפי' גיורת פחותה מבת ג' שנים אסורה לכהן לפי שבאה מעכו"ם השטופים בזמה עיין ב"ש.
(יז) חייבי לאוין דשאר: היינו אנוסת אביו.
(יח) היבמה: משום דאין קידושין תופסין ביבמה. וה"ה גיורת ומשוחררת דלכ"ע עשאה זונה ב"ש ובה"י.