שולחן ערוך אבן העזר ג ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שני כהנים שנתערבו ולדותיהם, או אשת כהן שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשאת לכהן אחר ואין ידוע אם בן ט' לראשון או בן שבעה לאחרון, הרי זה כהן, ונותנים על הולד חומרי שניהם: הוא אונן עליהם והם אוננים עליו, הוא אינו מטמא להם והם אינם מטמאים לו.

במה דברים אמורים? בזמן שבאים מכח נישואין; אבל בזנות, משתיקין אותו מדין כהונה, הואיל ואין ידוע ודאי מי הוא אביו. כיצד? עשרה כהנים שפירש אחד מהם ובעל, אף על פי שהוא ודאי בן כהן, ואם נטמא למת או נשא גרושה לוקה, ואינו עובד, ואינו אוכל בתרומה:

הגה: זנתה עם כהן אחד, ובתוך שלושה נשאת לכהן אחר, הולד פסול לכהונה (תולדות אדם וחוה נתיב כ"ג). כהן הבא על הפנויה ומודה שהוא בנו, הבן כהן לכל דבר ולא חיישינן שמא הפקירה נפשה לאחרים (תשובת הרא"ש כלל ל"ב):

מפרשים

בית שמואל

(טו) הוא אונן אליהם:    משכחת ליה כשמלקט עצמות של הראשון גם מצינו אם היה קדושי טעות דיוצאת מראשון בלא גט וכן איירי מ"ש בסמוך הם אוננים עליו:

(טז) זנתה עם כהן א' וכו':    כן הוא משמעות בש"ס דתניא מי שלא שהתה אחר בעלה ונשאת אוקמי שם מה אחר בעלה אחר בועלה היינו שזנתה עם א' ונשאת היינו נשאת ממש ואחר שזנתה לא המתינה ג"ח ונשאת ולשמואל משתקים אותו מכהונה אף על גב דרש"י כ' על הא דקאמר אלא לאו בזנות היינו שניהם באו עליה בזנות לאו דוק' וכ"כ בחדושי מהרש"א אלא בפרישה ובח"מ כתבו אם זנתה ואח"כ נשאת כשר לכהונה ותולין שנתעברה משני משום רוב בעילות תולין בבעל ואנ"ל כי רוב בעילות דתלינן בבעל היינו בזנתה תחת בעלה אז אמרינן כיון דהבעל מצוי לה בודאי רוב בעילות ממנו אבל אם זנתה קודם הנשואין י"ל דכבר היתה מעוברת, ומה שדייקו כן מרש"י הנ"ל את"ל דרש"י דוקא נקיט דבאו שניהם עליה בזנות י"ל דלא כ"כ אלא לדעת המקשן דקשה מנ"ל להקשות לשמואל דלמ' שמואל מודה כשהיה באחד נישואין אלא ע"כ דהקשה בדרך מאי לאו דמתני' איירי דשניהם באו עליה בזנות אבל לפי המסקנ' קשה למה לא תירץ נשאת היינו נשאת ממש ותלינן בזה והוא כהן ומודה שמואל בז' והיינו לענין חשש כהונה דחששה דרבנן הוא כמ"ש שם אבל לענין טומאה לטמאות למת דהוא א"ד אסור אלא ודאי אפילו אם היה בא' נישואים הוא אינו כהן ואם תוך ג"ח אחר מיתת בעלה זנתה כתב בח"מ דדמיא לזנתה ואח"כ נשאת והולד פסול לכהונה, ואין מוכרח וכתב בט"ז אם נתערבו הוולדות של שני כהנים הם כהנים לכל דבר ולא כדרישה:

(יז) שמא הפקירה:    עיין סי' ד' ס"ק מ' מ"ש בזה:

ט"ז

באר היטב

(טו) עליהם:    כגון שהיה קדושי טעות דיוצאות מראשון בלא גט וכן איירי מ"ש בסמוך הם אוננים עליו דאל"כ היכי משכחת ליה כיון ששניהם חיים א"כ ע"כ דגירשה בעלה כהן הראשון ושוב לא משכחת שתנשא לכהן השני.

(טז) לכהונה:    כתב הח"מ נראה דה"ה להיפוך שזינתה עם כהן תוך ג"ח למיתת בעלה הכהן ג"כ הולד פסול לכהונה: והב"ש כתב עליו ואין מוכרח ע"ש. הקשה הח"מ למה לא אמרי' זיל בתר רובא ורוב בעילות תולין בבעל לו יהא זינתה תחת בעלה הולד כשר ע' ביבמות ד' ק' ע"ב אלא לאו בזנות ופרש"י התם ששניהם באו עליה בזנות משמע דוקא ששניהם בזנות אבל נשואין אחר זנות תולין בנשואין עכ"ל ר"ל דמוכח הואיל דכתב רש"י ששניהם באו עליה בזנות למה לא כתב כפשוטא דהשני נשא אחר שבא עליה הראשון בזנות אלא ודאי דרש"י סבר דמתני' לא מצי איירי מזה דא"כ תולין בודאי משני דכל בעילות תולין בבעל והוי בנו של שני לכל דבר ודלא כמהרש"א שם. כך נ"ל כוונתו של הרב ח"מ. וא"כ יתבטלו דבריו של הרב ב"ש בזה ע"ש ודו"ק. אבל עכ"פ הדין דין אמת דלא תלינן בבעל אלא היכא שזינתה תחת בעלה אז אמרי' כיון דהבעל מצוי לה בודאי רוב בעילות ממנו אבל אם זינתה קודם הנשואין יש לומר דכבר היתה מעוברת. עיין בית שמואל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש