פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

בתולה שנתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן הארוסין, ונשאת, כתובתה מאתיים ויש לה טענת בתולים:

סעיף בעריכה

נתאלמנה או נתגרשה או נחלצה מן הנשואין, כגון שנכנסה לחופה, הרי היא בחזקת בעולה ואין לה אלא מנה ואין עליה טענת בתולים, אפילו יש לה עדים שלא נסתרה עם הראשון:

סעיף געריכה

הגיורת, והשבויה, והשפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, כתובתן מאתיים ויש להם טענת בתולים; ומבת שלש שנים ויום אחד ומעלה, כתובתן מנה ואין להם טענת בתולים:

סעיף דעריכה

קטנה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנבעלה, אפילו בא עליה גדול, כתובתה מאתיים; וקטן פחות מבן תשע ויום אחד שבא על הגדולה, כתובתה מאתיים; ודוקא שלא הסיר בתוליה, אבל אם הסיר בתוליה אין לה אלא מנה:

סעיף העריכה

מוכת עץ, כתובתה מנה, ואפילו לא הכיר בה, וכנסה על מנת שהיא בתולה שלמה; אבל כנסה בחזקת בתולה, ונמצאת בעולה, אפילו מנה אין לה:

סעיף ועריכה

בתולה שהיא בוגרת או סומא, כתובתה מאתיים; וכן איילונית, אם הכיר בה, כתובתה מאתיים:

סעיף זעריכה

השוטה, לא תקנו לה נשואין כלל:

סעיף חעריכה

החרשת, אף על פי שיש לה נשואין מדבריהם, לא תקנו לה כתובה ולא מזונות ולא תנאי מתנאי כתובה; ואם כנס החרשת, ונתפקחה, או שוטה ונשתפית, יש לה כתובה ותנאי כתובה, וכתובתה מנה:

סעיף טעריכה

נשא חרשת או שוטה, וכתב לה מאה מנה, כתובתה קיימת מפני שרצה להזיק נכסיו:

סעיף יעריכה

חרש או שוטה שנשאו נשים, אף על פי שנתפקח החרש ונשתפה השוטה, אין לנשיהם עליהם כלום; רצו לקיימן אחר שהבריאו, יש להן כתובה, וכתובתן מנה. ואם בית דין הם שהשיאו החרש וכתבו לה כתובה על נכסיו, נוטלת כל מה שכתבו לה בית דין; אבל השוטה, אין בית דין משיאין אותו:

סעיף יאעריכה

קטן, אפילו מבן תשע שנים ומעלה, שהשיאו אביו, אין לה כתובה; ואם בא עליה אחר שהגדיל, יש לה עיקר כתובה, מאתיים לבתולה, מנה לאלמנה; אבל תוספת שכתב לה בקטנותו, אין לה, ואפילו השיאוה בית דין; ואפילו העיקר אינה גובה מכח שטר הכתובה, אלא מתנאי בית דין. לפיכך, אינה גובה אלא מבני חרי, ולא ממשעבדי שנמכרו בקטנותו. וכן הדין בגר שנתגיירה אשתו עמו, ואין ביניהם אלא שבזו אין כתובתה אלא מנה לדעת הרמב"ם: