משלי טז
קיצור דרך: t2816
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
טז א לְאָדָ֥ם מַעַרְכֵי־לֵ֑ב
וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃
ב כׇּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו
וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהֹוָֽה׃
ג גֹּ֣ל אֶל־יְהֹוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ
וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃
ד כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הֹוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ
וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃
ה תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הֹוָה כׇּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב
יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
ו בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן
וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃
ז בִּרְצ֣וֹת יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ
גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃
ח טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה
מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃
ט לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ
וַ֝יהֹוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃
י קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ
בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃
יא פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַיהֹוָ֑ה
מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃
יב תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע
כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃
יג רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק
וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃
יד חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת
וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃
טו בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים
וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃
טז קְֽנֹה־חׇכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ
וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃
יז מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע
שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃
יח לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן
וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃
יט ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־עֲנָוִ֑ים עניים
מֵחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃
כ מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב
וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃
כא לַֽחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן
וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
כב מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו
וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃
כג לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ
וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
כד צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם
מָת֥וֹק לַ֝נֶּ֗פֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃
כה יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ
וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃
כו נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ
כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃
כז אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה
וְעַל־שְׂ֝פָת֗וֹ שפתיו כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
כח אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן
וְ֝נִרְגָּ֗ן מַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃
כט אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ
וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃
ל עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת
קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃
לא עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה
בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃
לב ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר
וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃
לג בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל
וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה כׇּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון
ב כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה
ג גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך
ד כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה
ה תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה
ו בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע
ז ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו
ח טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט
ט לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו
י קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו
יא פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס
יב תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא
יג רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב
יד חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה
טו באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש
טז קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף
יז מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו
יח לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח
יט טוב שפל רוח את עניים [ענוים] מחלק שלל את גאים
כ משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו
כא לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח
כב מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת
כג לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח
כד צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם
כה יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות
כו נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו
כז איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו [שפתו] כאש צרבת
כח איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף
כט איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב
ל עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה
לא עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא
לב טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר
לג בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו
א לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן.
ב כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה.
ג גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
ד כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה.
ה תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה.
ו בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע.
ז בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.
ח טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט.
ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ.
י קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו.
יא פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס.
יב תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא.
יג רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב.
יד חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.
טו בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ.
טז קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף.
יז מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ.
יח לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.
יט טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.
כ מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.
כא לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.
כב מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת.
כג לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.
כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
כה יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.
כו נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.
כז אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.
כח אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
כט אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב.
ל עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.
לא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.
לב טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר.
לג בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ.
(א) לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְהוָה מַעֲנֵה לָשׁוֹן.
(ב) כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו וְתֹכֵן רוּחוֹת יְהוָה.
(ג) גֹּל אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ וְיִכֹּנוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ.
(ד) כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה.
(ה) תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה.
(ו) בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֺן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע.
(ז) בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.
(ח) טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט.
(ט) לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ.
(י) קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו.
(יא) פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס.
(יב) תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא.
(יג) רְצוֹן מְלָכִים שִׂפְתֵי צֶדֶק וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב.
(יד) חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.
(טו) בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ.
(טז) קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף.
(יז) מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ.
(יח) לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ.
(יט) טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים [עֲנָוִים] מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים.
(כ) מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.
(כא) לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.
(כב) מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת.
(כג) לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ וְעַל שְׂפָתָיו יֹסִיף לֶקַח.
(כד) צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.
(כה) יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת.
(כו) נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ כִּי אָכַף עָלָיו פִּיהוּ.
(כז) אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.
(כח) אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף.
(כט) אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב.
(ל) עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.
(לא) עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.
(לב) טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר.
(לג) בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ.
- א לְאָדָם באחריותו של האדם מַעַרְכֵי לֵב לערוך, לסדר את מחשבותיו לפני הנאום, וּמֵיְהוָה ולבקש מה' שיתן לו מַעֲנֵה לָשׁוֹן תשובות לשאלות בלתי צפויות
להרחבה. - ב כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ נקיים וטהורים מכל כוונה רעה בְּעֵינָיו כאשר הוא בוחן אותם בראיה שטחית
להרחבה, אבל אין להסתפק בראיה השטחית, כי-וְתֹכֵן שוקל ומודד בדקדקנות
להרחבה רוּחוֹת את המחשבות והכוונות
להרחבה יְהוָה. - ג גֹּל גלה, ספר בתפילה
להרחבה אֶל יְהוָה מַעֲשֶׂיךָ, וְיִכֹּנוּ יהיו יציבות ומבוססות
להרחבה מַחְשְׁבֹתֶיךָ. - ד כֹּל פָּעַל יְהוָה לַמַּעֲנֵהוּ כך שתהיה תשובה ופתרון עבורו, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה ליום שבו ה' יביא צרה שבה הרשע ייפגע
להרחבה. - ה תּוֹעֲבַת יְהוָה כָּל גְּבַהּ לֵב אדם החושב מחשבות של התנשאות וגאוה
להרחבה, יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה בסופו של דבר יעשה גם מעשים מלוכלכים, ולא ייפטר מעונש
להרחבה. - ו בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת בעשיית מעשים מעבר למה שחייבים, וגם בהקפדה על החובות
להרחבה יְכֻפַּר עָוֺן של גאוה והתנשאות
להרחבה, וּבְיִרְאַת יְהוָה - סוּר מֵרָע יינצל האדם מעשיית מעשים רעים מתוך גאוה. - ז בִּרְצוֹת יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ כשה' מרוצה מאורח חייו של אדם
להרחבה, גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם ה' יגרום להם להשלים אִתּוֹ. - ח טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה להיות עני ולעשות רק מעט מעשי צדק
להרחבה, מֵרֹב תְּבוּאוֹת מאשר להשיג רכוש רב שיכול לשמש למעשי צדק רבים, כאשר משיגים אותו- בְּלֹא מִשְׁפָּט בניגוד לחוק וליושר. - ט לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ באחריותו לתכנן היטב את מעשיו, וַיהוָה יָכִין צַעֲדוֹ יחליט אם לעזור לו לבצע אותם
להרחבה.
- י קֶסֶם אמצעים מופלאים ומתוחכמים
להרחבה עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ מאפשרים למלך להגיד את פסק הדין הראוי, בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו. - יא פֶּלֶס כלי הבודק שהמאזניים מאוזנים במדוייק
להרחבה וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט מאזניים שמשמשים כדי לשפוט את האדם על מעשיו - בכף אחת נמצאים מעשי האדם ובכף השניה נמצא הגמול המגיע לו, עד שהכפות מתאזנות לַיהוָה, מַעֲשֵׂהוּ הגמול שה' עושה עם האדם (שנמצא בכף השניה של המאזניים) משתמש ב- כָּל אַבְנֵי כִיס כל אבני המשקל שנמצאים בנרתיק, מהגדולה ביותר עד הקטנה ביותר; כלומר הגמול מחושב במדוייק עד המעשה הקטן ביותר
להרחבה.
.jpg)
- יב תּוֹעֲבַת מְלָכִים רוב המלכים שונאים ומתרחקים מ-
להרחבה - עֲשׂוֹת רֶשַׁע, כִּי בִצְדָקָה בעשיית צדק
להרחבה יִכּוֹן יהיה יציב ומבוסס
להרחבה כִּסֵּא שלטונם
להרחבה. - יג רְצוֹן מְלָכִים - שִׂפְתֵי צֶדֶק אדם המדבר דברי צדק, וְדֹבֵר יְשָׁרִים יֶאֱהָב.
|
פסוקים נוספים מתייחסים לסכנה שבקרבה לשלטון - ראו ביאור:התנהגות לא זהירה עם השלטונות. פסוקים נוספים מתארים את כוחה של החכמה בהבאת שלום בין בני אדם - ראו ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות. |
- יד חֲמַת מֶלֶךְ - מסוכנת לציבור כמו מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם היודע להקשיב ולדבר
להרחבה יְכַפְּרֶנָּה ירגיע את חמתו של המלך ויציל את הציבור מהסכנה. - טו בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ כשהמלך מאיר את פניו, מתייחס באהבה לאדם, הדבר מוסיף לו - חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כשהמלך מפוייס ושבע רצון
להרחבה - כְּעָב מַלְקוֹשׁ ענן המביא גשם, כלומר מביא שפע וברכה לציבור.
- טז קְנֹה לקנות, ללמוד חָכְמָה - מַה טּוֹב מֵחָרוּץ עדיף מלקנות זהב
להרחבה, וּקְנוֹת בִּינָה - נִבְחָר עדיף מִכָּסֶף. - יז מְסִלַּת יְשָׁרִים קביעת הרגלי התנהגות שאין בהם פיתויים ומכשולים מסייעת ל-
להרחבה סוּר מֵרָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ הרוצה לשמור על עצמו שלא יחטא - נֹצֵר שומר היטב על-
להרחבה דַּרְכּו הרגליו, שלא יהיו בהם פיתויים
להרחבה. - יח לִפְנֵי שֶׁבֶר אסון - גָּאוֹן האדם מתנהג בגאוה
להרחבה, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן - גֹּבַהּ רוּחַ מחשבה של התנשאות. - יט טוֹב שְׁפַל רוּחַ להיות עניו ולא מתנשא, ולהיות אֶת עם (עניים) עֲנָוִים, מֵחַלֵּק שָׁלָל מאשר לקבל רכוש רב ולהיות אֶת עם גֵּאִים.
- כ מַשְׂכִּיל חושב איך להצליח
להרחבה עַל דָּבָר - יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה המאמין שבסופו של דבר ה' יקבע אם יצליח או לא
להרחבה אַשְׁרָיו. - כא לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא יוזמן לפגישה
להרחבה נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם הדו-שיח הנעים שיהיה ביניהם יֹסִיף לֶקַח מסקנות חדשות שכל אחד מהם יוכל לקחת עמו. - כב מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל מחשבה איך להצליח
להרחבה בְּעָלָיו, וּמוּסַר מסקנות מתוך כשלונות, שמסיקים - אֱוִלִים אנשים שטחיים
להרחבה - אִוֶּלֶת הן שטחיות ולא יעזרו להם להצליח בעתיד
להרחבה. - כג לֵב חָכָם מחשבותיו של אדם היודע לדבר ולהקשיב
להרחבה יַשְׂכִּיל ייתן כישרון והצלחה ל- פִּיהוּ דיבורו של החכם, וְעַל שְׂפָתָיו על כל דיבור שהוא אומר - יֹסִיף לֶקַח מסקנה מעשית שהשומעים יוכלו לקחת עמם.
|
פסוקים נוספים בספר משלי משתמשים בדבש כמשל חיובי או שלילי; ראו ביאור:דבש בספר משלי. פסוקים נוספים בספר משלי מדברים על דברים המשפיעים באופן חיובי ושלילי על בריאות הגוף; ראו ביאור:עצמות בספר משלי. |
- כד צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם דברי ידידות ואהבה הנאמרים בקול נעים ובחכמה
להרחבה, מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם לגוף וליחסים במשפחה.
- כה יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר חלקה וללא מכשולים
להרחבה לִפְנֵי אִישׁ כאשר האדם נמצא בתחילת הדרך והיא פרושה לפניו
להרחבה, וְאַחֲרִיתָהּ אך בסוף הדרך ישנה התפצלות לכמה דרכים, וכולן - דַּרְכֵי מָוֶת. - כו נֶפֶשׁ צרכיו החומריים של-
להרחבה עָמֵל אדם העובד קשה עָמְלָה לּוֹ גורמים לו לעבוד קשה יותר ממה שהוא צריך
להרחבה, כִּי אָכַף לחץ ודחק עָלָיו פִּיהוּ הרעב לאוכל
להרחבה. - כז אִישׁ בְּלִיַּעַל שרצונו רק להזיק
להרחבה כֹּרֶה מכין בסתר רָעָה, וְעַל (שפתיו) שְׂפָתוֹ דיבורו הגלוי כְּאֵשׁ צָרָבֶת לוהטת ושורפת, כלומר הוא מדבר דברים חמים וידידותיים באופן מוגזם.. - כח אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת מזגזג, אומר דבר והיפוכו
להרחבה יְשַׁלַּח יצית מָדוֹן מריבה בין השומעים, וְנִרְגָּן החושב שהזולת שונא אותו
להרחבה מַפְרִיד אַלּוּף גורם לכך שהמריבה תבער לאורך זמן עד שתפריד בין ידידים טובים ואהובים
להרחבה. - כט אִישׁ חָמָס מקולקל ומושחת
להרחבה יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. - ל עֹצֶה עוצם את עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת לדמיין שהוא עושה רע, ההיפך ממה שהוא עושה בדרך-כלל
להרחבה - קֹרֵץ שְׂפָתָיו מצמיד את שפתיו כרמיזה
להרחבה כִּלָּה רָעָה החליט לעשות מעשה רע בפועל
להרחבה. - לא עֲטֶרֶת כבוד הנובע מריבוי צאצאים המקיפים את האדם כמו כתר
להרחבה תִּפְאֶרֶת כבוד הנובע מההורים ומכוח נעורים שֵׂיבָה כבוד הנובע מזקנה - בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא אפשר להשיג רק בדרך צודקת, דרך שאפשר להנחיל מדור לדור
להרחבה. - לב טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם המצליח להתגבר על הכעס מִגִּבּוֹר מהמצליח להתגבר על אויב חיצוני
להרחבה, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ המצליח לשלוט במחשבות מִלֹּכֵד עִיר מהמצליח לשלוט בתושבי עיר שלמה. - לג בַּחֵיק במקום נסתר, קרוב לגוף האדם יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל חפץ המשמש לביצוע הגרלה, כגון קוביה, וּמֵיְהוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹ אך כשה' רוצה לעשות משפט, הוא מתערב בתוצאות
להרחבה.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: