קטגוריה:משלי טז כז
נוסח המקרא
איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו [שפתו] כאש צרבת
אִישׁ בְּלִיַּעַל כֹּרֶה רָעָה וְעַל שפתיו [שְׂפָתוֹ] כְּאֵשׁ צָרָבֶת.
אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה
וְעַל־שְׂ֝פָת֗וֹ שפתיו כְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְ/עַל־שפתי/ו [שְׂ֝פָת֗/וֹ] כְּ/אֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כורה" - חופר בור, כמו בור כרה (תהלים ז).
"צרבת" - ענין שריפה, כמו (יחזקאל כא): "ונצרבו בה כל פנים".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: איש בליעל כורה (חופר ומחפש) תחבולות לעשות רעה לבני אדם, וגם ירבה לדבר דברי חדודים ומכעיסים כאילו על שפתיו אש צורבת (שורפת).
תרגום ויקיטקסט: - הלחץ לאכול עלול לגרום לאדם להתפתות וללכת אחרי איש בליעל אשר כורה (חופר) לו מלכודת רעה: על שפתיו ישנם דיבורים חמים ואוהבים כמו אש, אבל בסופו של דבר האש צורבת ושורפת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כז.
הקבלות
צרבת היא כויה הנובעת משחין, (ויקרא יג כג): "וְאִם תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת, לֹא פָשָׂתָה - צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא, וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן": "כי הפיתוי שלו דומה לאש של צרבת המכווה, שמצער תמיד את הנכווה, עד שיירפא לגמרי ממכתו, כך פיתויו של הכוח החיצון אינו מניח לנפש העמל, עד שיתגבר עליו בכוח עמלו, וישלים את תיקונו" (רמ"ד ואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי טז כז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.