פתיחת התפריט הראשי

ביאור:חכמה בינה כסף וזהב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מדי פעם מתפרסמת בעיתון כתבה שמנסה לעזור לאנשים לברר "במה הכי כדאי להשקיע?". פעם זה הדולר ופעם זה היורו; פעם זה נדל"ן ופעם זה נפט.

לשלמה המלך יש תשובה אחרת:

(משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף"

כסף ו חרוץ (סוג של זהב) הם שתי מתכות יקרות - שניים מבין אפיקי ההשקעה שהיו מקובלים בעבר (ומקובלים במידה מסויימת גם היום). היינו מצפים ששלמה המלך ייתן לנו המלצה - באיזה מבין שני האפיקים לבחור; האם ערך הכסף יעלה, או דווקא ערך הזהב? אבל הוא נתן תשובה אחרת - "לא זה ולא זה" - עדיף לקנות חכמה ובינה, מאשר לקנות זהב וכסף. האפיקים הטובים ביותר להשקעה הם האופקים הרחבים; הם נותנים את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.

רעיון דומה נמצא בפסוקים:

  • (משלי ג יג): "אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ תבואתה"
  • (משלי ח י): "קחו מוסרי ואל כסף, ודעת מחרוץ נבחר. כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה"( פירוט )
  • (משלי ח יט): "טוב פריי מחרוץ ומפז, ותבואתי מכסף נבחר"
  • (תהלים קיט עב): "טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף"

כך היה בזמן שלמה המלך; ומה המצב בימינו?

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2004, השכר הממוצע במשק (ברוטו) היה כ- 7000 ש"ח, והשכר הממוצע לתפקיד אקדמאי לא ניהולי היה כ- 11000 ש"ח - הבדל של יותר מ-50%. כלומר, גם בימינו, חכמה ותבונה היא השקעה טובה.

כמובן, יש להבחין בין "חכמה" לבין השכלה פורמלית: יש אנשים מאד חכמים שמימיהם לא למדו באקדמיה רשמית (אלא רק ב"אוניברסיטה של החיים"), ויש גם הרבה אנשים שלמדו באקדמיה ולא נעשו חכמים; לכן אפשר למצוא אנשים עשירים שלא למדו לימודים פורמליים, ואנשים שלמדו ונשארו עניים. ובכל זאת, הסטטיסטיקה מראה שלהשקעה בחכמה יש ערך כלכלי משמעותי.

מדוע בפסוק הראשון משווים את החכמה לחרוץ ואת הבינה לכסף, ובפסוק השני להיפך? המלבי"ם והגר"א ניסו להסביר זאת ע"פ הפירוש המקובל להבדל בין חכמה ובינה , כל אחד מהם הגיע לפירוש אחר; ועדיין צריך עיון.

יתרונות נוספים של החכמה על-פני הכסףעריכה

פירשנו את הפסוקים כהמלצה להשקעה, שניתן להפיק ממנה תשואה כספית כמותית. אולם, ניתן גם לפרש שהיתרון של החכמה והתבונה על-פני כסף וזהב הוא יתרון איכותי ומהותי, כך שהחכמה טובה יותר מכל השקעה, בלי קשר לתשואה שמפיקים ממנה:

1. " "כל חליפין שאדם מחליף בסחורה - זה נוטל זה, וזה נוטל זה; אבל האומר לחבירו 'שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי', נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד" " (רש"י על משלי ג יד) ; בלימוד חכמה, אף אחד לא מפסיד, אפשר רק להרוויח (זוהי סיבה נוספת שיש לתמוה על אנשים הלוקחים לעצמם זכויות יוצרים על דברי תורה, וטוענים שאם ילמדו את דברי תורתם בחינם, ייגרם להם הפסד; ראו זכויות יוצרים על דברי תורה? ).

2. " "כסף... וחרוץ... אלה הם קניינים אובדים ובלתי מתעצמים בנפש, והחכמה והתבונה המה קניינים קיימים נצחיים מתעצמים בנפש האדם" " (מלבי"ם שם) : הכסף והזהב הם חיצוניים ואינם מתקנים את נפשו של האדם, בעוד שהחכמה ותבונה הן פנימיות ומשפיעות על עצם הנפש.

3. " "מניח אני כל אומנויות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב, אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו" " (רבי נהוראי, תלמוד בבלי קידושין פב) .

4. בתלמוד מסופר על חכם אחד שנסע באוניה עם סוחרים. כל אחד מהסוחרים התפאר בסחורתו. שאלו את החכם "ומה הסחורה שלך?" אמר להם "הסחורה שלי היא החכמה שלי". צחקו עליו הסוחרים. לאחר זמן מה התחוללה סערה, והנוסעים נדרשו להשליך לים את כל רכושם. הסוחרים נשארו חסרי כל, ורק החכם נשאר עם "סחורתו" ללא כל מחסור. רעיון דומה נמצא ב (משלי ט יב): "אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא"( פירוט )

5. " "אדם שמתעורר מהריצה אחרי הכסף, ומתחיל לנגוע בחכמה ובמוסר כמו שלמה המלך - הוא מבחין בטעות... הבעיה היא, שבדרך כלל מתעוררים אחרי מאה ועשרים שנה, כשמגיעים לעולם שכולו טוב, ופתאום האדם קולט שכל הריצה והדאגות סביב איסוף השטרות והפקדת המזומנים ופיתוח העסקים וכו' בעצם לא מועילה במאומה לחיי הנצח שלפניו. ואז הוא מתחיל לחפש את החכמה, שהיא הצלחת הנפש וקיומה לנצח נצחים - אבל זה מאוחר מדי, כי רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת" " (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ג אב ה'תשס"ט) .

גם בעולם הרוח ישנם "אפיקי השקעה" שונים, צריך להחליט במה להשקיע את הזמן - ראו לימוד לעומת מעשה .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-09-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkot