ביאור:משלי טז כא
משלי טז כא: "לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן, וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח."
תרגום מצודות: למי שלמד חכמה מרבו, סופו יקרא נבון, כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר; והממתיק אמרים לזולת, למען יערב לו להיות מקובל על הלב, הנה יועיל גם לעצמו, כי בזה יוסיף ללמוד להבין תוכיות הדבר.
תרגום ויקיטקסט: כדאי לאדם חכם לב לקרוא (להזמין) אדם נבון להיפגש עמו, ולנהל עמו שיחה נעימה ומתוקה שתוסיף לשניהם רעיונות חדשים שיוכלו לקחת עמהם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כא.
דקויות
עריכה1. יש שפירשו, שהפסוק בא להגדיר את משמעות המושג נבון: "פירש לנו, כי המחדש בשכלו דברי חכמה, ומבין דבר מתוך דבר, ייקרא נבון" (ר' יונה; ראו גם מלבי"ם, דעת מקרא), וללמד שגם הנבון צריך להסביר את מסקנותיו בצורה מתוקה ונעימה: "כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים, יוסיף לקח" (רש"י).
- אולם, לא ברור מה המשמעות המעשית של הגדרה זו? ומדוע החכם בחר להכניס הגדרה דווקא למושג זה, ודווקא באמצע הספר ולא בתחילתו או בסופו?
2. לכן לענ"ד יש לפרש את המילה ייקרא כמשמעותה ברוב ספר משלי - מעניין הזמנה. הפסוק שלנו ממליץ לחכמים להיפגש עם אנשים חכמים אחרים, מזרמים ומתחומים אחרים:
חכם לב (= היודע ללמוד ולהפנים) ונבון (= היודע להסיק מסקנות) הם שני טיפוסים שונים - לכל אחד מהם יש כישרונות מיוחדים; ייקרא = יזמין לפגישה; לחכם לב יִקָּרֵא נבון = כאשר חכם-הלב והנבון ייקראו ויוזמנו לפגישה משותפת -
ומתק שפתיים יוסיף לקח = אז השיחה ביניהם תהיה מתוקה ונעימה, וגם תוסיף לכל אחד מהם רעיונות חדשים שיוכל לקחת עמו.
ואכן כיום ידוע, בקרב מידענים, שאין שום דרך ללמוד בלי לתקשר עם אנשים (אור שפירא).
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-21