תו"א על משלי טז


פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ד): "כל פעל ה' למענהו" -
  • (יומא לח.): "תנו רבנן: בית אבטינס היו בקיאין במעשה הקטורת, ולא רצו ללמד. שלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים, והיו יודעין לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן - של הללו מתמר ועולה כמקל של הללו מפציע לכאן ולכאן; וכששמעו חכמים בדבר, אמרו "כל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו, שנאמר כל פעל ה' למענהו, וחזרו בית אבטינס למקומן. שלחו להם חכמים ולא באו, כפלו להם שכרן ובאו... אמרו להם חכמים: מה ראיתם שלא ללמד? אמרו: יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב, אמרו שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד עבודה זרה בכך. ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח..."
  • (שבת נ:): "תניא: רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר כל פעל ה' למענהו"
  • (שבת קטז:): "תנו רבנן: ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מפשיטין את הפסח עד החזה, דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה; וחכמים אומרים: מפשיטין את כולו. בשלמא לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, דהא איתעביד ליה צורך גבוה; אלא לרבנן, מאי טעמייהו? אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: דאמר קרא כל פעל ה' למענהו. והכא מאי למענהו איכא? רב יוסף אמר: שלא יסריח; רבא אמר: שלא יהו קדשי שמים מוטלין כנבלה... ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, האי פעל ה' למענהו מאי עביד ליה? - שלא יוציא את האימורין קודם הפשטת העור. מ"ט? אמר רב הונא בריה דרב נתן: משום נימין..."
  • (ירושלמי יומא יט ב): "בית גרמו היו בקיאין במעשה לחם הפנים וברדייתו, ולא רצו ללמד. שלחו והביאו אומנים מאלכסנריאה, והיו בקיאין במעשה לחם הפנים, וברדייתו לא היו בקיאין... וכיון שידעו חכמים בדבר, אמרו כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא: כל פעל ה' למענהו. שלחו אחריהם ולא רצו לבוא עד שכפלו להן שכרן... אמרו להן: מפני מה אין אתם רוצין ללמד? אמרו להן: מסורת היא בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב, שלא ילמדו אחרים והיו עושין כן לפני עבודה זרה שלהן. בדברים הללו מזכירין אותן לשבח..."
  • (ירושלמי פסחים מ א): "מיחוי קרביו. אמר רבי יוחנן: כל פעל ה' למענהו - שלא יהא נראה כנוטל אימורין מתוך מזבח מנוול"
  • (עקדת יצחק שער לה): "..."

"וגם רשע ליום רעה" -

  • (נדרים כב.): "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן... אין רעה אלא גיהנם, שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה"
  • (נדרים מ.): "אמר רב... אין רעה אלא גיהנם, שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה"

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ה): "תועבת ה' כל גבה לב" -
  • (סוטה ד:): "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כל אדם שיש בו גסות הרוח, כאילו עובד עבודה זרה:
כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב,
וכתיב התם (דברים ז) "ולא תביא תועבה אל ביתך""
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית.
אמר רבי הונא בריה דרב יהושע: ומעטרא ליה כי סאסא לשבולתא.
אמר רבא: בשמתא דאית ביה ובשמתא דלית ביה.
אמר רבי נחמן בר יצחק: לא מינה ולא מקצתה! מי זוטר דכתיב ביה תועבת ה' כל גבה לב?!"

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ו): "בחסד ואמת יכופר עוון" -
  • (ברכות ה.): "תני תנא קמיה דר' יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו.
אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים, דכתיב בחסד ואמת יכופר עון:
חסד זו גמילות חסדים, שנאמר (משלי כא) "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד";
אמת זו תורה, שנאמר (משלי כג) "אמת קנה ואל תמכור");
אלא קובר את בניו מנין?
תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי:
אתיא עון עון: כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון' וכתיב התם (ירמיהו לב) "ומשלם עון אבות אל חיק בניהם"."

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טז ז): "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים איתו" -
שמע רבי, איקפד.
אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה.
אמר ליה: עייא, מי קורא לך בחוץ?
ידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין.
ביום תלתין שלח ליה "תא!" הדר שלח ליה דלא ליתי...
לסוף אתא.
אמר ליה: אמאי אתית?
אמר ליה: דשלח לי מר דליתי.
והא שלחי לך דלא תיתי!
אמר ליה: זה ראיתי וזה לא ראיתי.
קרי עליה: ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו"