מצודות על משלי טז
<< · מצודות על משלי · טז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"מערכי" - ענין סדור.
"מענה" - ענין אמירה.
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"זך" - ברור ונקי, כמו (שמות כז): "שמן זית זך".
"ותוכן" - מלשון תוך.
מצודת דוד
"זך בעיניו" - כי אינו רואה חובה לעצמו.
"ותוכן" - ה' הוא בתוך רוחו של כל אדם, ויודע הוא אם דרכיו זכאים אם לא.פסוק ג
מצודת ציון
"גול" - גלגל וסבב.
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"ישלים" - מלשון שלום.
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"יחשב דרכו" - באיזה דרך יהלך.
"יכין" - מכין פסיעותיו ללכת במקום שירצה.פסוק י
מצודת ציון
"קסם" - ענין ניחוש, כמו (דברים יח): "קוסם קסמים".
"ימעל" - ענין בגידה ואשמה.
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"פלס" - ענין יושר, כמו (משלי ד): "פלס מעגל רגליך".. והושאל על מטה המאזנים, כי הוא מיישר את המשקל.
"כיס" - אמתחת ושק.
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
"שפתי צדק" - אמרי צדק.
"יאהב" - אל המלכים.פסוק יד
מצודת ציון
"יכפרנה" - ענין העברה וקנוח, ועל שם זה יקראו המזרקים (עזרא א): "כפורי זהב", כי הכהן מקנח ידיו מן הדם בשפת המזרק.
מצודת דוד
"מלאכי מות" - החמה ההיא כאלו ישולח באדם מלאכי מות
"יכפרנה" - יעביר את החמה במתק אמרי פיו.פסוק טו
מצודת ציון
"מלקוש" - כן נקרא המטר המאוחר, כמו (דברים יא): "יורה ומלקוש".
מצודת דוד
"באור" - כשהמלך מאיר פניו למי, ומראה פנים צהובות ושוחקות, הוא לו לחיים, כי הרבה טובה ביד המלך.
"ורצונו" - רצון המלך הוא כעב המביא מלקוש, הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות.פסוק טז
מצודת דוד
"מה טוב" - מה מאוד הוא טוב יותר מחרוץ, והוא מין זהב טוב.
"וקנות בינה" - קנין הבינה.פסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"גאון" - ענינו ממשלה, כמו (עמוס ז): "גאון יעקב".
"כשלון" - ענין חלשות ונפילת הכח.
מצודת דוד
"לפני שבר" - טרם יבוא שבר על הרשע בא לו מתחלה גאון וממשל רב, כי בזה יכפל הצער.
"גובה רוח" - על רוב הטובה הבאה לו טרם הכשלון. וכפל הדבר במ"ש.
.פסוק יט
מצודת ציון
"שלל" - הון רב.
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת דוד
"לחכם לב" - למי שלמד חכמה מרבו, סופו יקרא נבון, כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר.
"ומתק" - הממתיק אמרים לזולת, למען יערב לו להיות מקובל על הלב, הנה יועיל גם לעצמו, כי בזה יוסיף ללמוד להבין תוכיות הדבר.פסוק כב
מצודת דוד
"שכל" - השכל הוא לבעליו כמעין הנובע חיים, כי בעבורו בא לו חיים.
"ומוסר" - היסורים הבאים על האוילים הם בעבור איוולתם.פסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"צוף דבש" - חלות דבש, וכן (תהלים יט): "ונופת צופים".
"לעצם" - ר"ל לגוף, כי העצמות הם מעמידי הגוף.
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת דוד
"לפני איש" - לפי ראות עיניו.
"ואחריתה" - אחרית הדרך ההיא הולך אל דרכי מות.פסוק כו
מצודת ציון
"אכף" - מלשון כפיה ונגישה, וכן (איוב לג): "ואכפי עליך לא יכבד".
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת ציון
"כורה" - חופר בור, כמו בור כרה (תהלים ז).
"צרבת" - ענין שריפה, כמו (יחזקאל כא): "ונצרבו בה כל פנים".
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"ונרגן" - ענין תלונה, כמו (דברים א): "ותרגנו באהליכם".
"אלוף" - שר, כמו (מיכה ז): "ואל תבטחו באלוף".
מצודת דוד
"איש תהפוכות" - המהפך אמרים ממה שנאמרו, הוא מגרה מריבה בין הבריות.
"ונרגן" - המתלונן אחר מעשה בני אדם מפריד מן האנשים את השר אשר עליהם, כי מורדים בו וגם הוא נהפך להם לאויב.פסוק כט
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת ציון
"עוצה" - ענין סתימה, כמו (ישעיהו כט): "ויעצם את עיניכם".
"קורץ" - ענין נדנוד לרמז, כמו (משלי ו): "קורץ בעיניו".
"כלה" - ענין גמר והשלמה.
מצודת דוד
"עוצה" - הסותם עיניו לחשוב להפך אמרים (כי דרך המעמיק לחשוב מה יסתום אז עיניו לבל יבלבלו אותו דברים הנראים).
"קורץ" - המנדנד בשפתיו לרמז לשון הרע,
"כלה רעה" - הנה זה גמר הרעה אשר חשב עליה, כי רמזה ועשה מעשה.פסוק לא
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת ציון
"ברוחו" - ענין כעס.
מצודת דוד
"ומושל ברוחו" - מי שבידו לכבוש כעסו, הוא טוב מגבור הלוכד עיר מבצר. וכפל הדבר במ"ש.
"מגבור" - כי הגבור לא יתגבר כי אם במעשה הגבורה, והמאריך אף יתגבר על כל ב'שב ואל תעשה'.פסוק לג
מצודת ציון
"יוטל" - ענין השלכה.
מצודת דוד
"בחיק" - דרך מטילי גורל להניח פתקין בחיק או במקום נסתר זולתו, ומשם יקחום להניחם על המנות לדעת מה למי. ואמר בזה, אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי והזדמן, כי בעוד הטילו פתקי הגורל אל החיק, עד לא הוציאום, כבר נגזר משפט הדבר מה', וזכה כל אחד בחלקו אשר חלק לו אלוה ממעל.
<< · מצודות על משלי · טז · >>