פתיחת התפריט הראשי

משלי טז לג: "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, ומה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ."

תרגום מצודות: דרך מטילי גורל להניח פתקין בחיק או במקום נסתר זולתו, ומשם יקחום להניחם על המנות לדעת מה למי. ואמר בזה, אל תהרהרו על הגורל לומר שבא בקרי והזדמן, כי בעוד הטילו (השליכו) פתקי הגורל אל החיק, עד לא הוציאום, כבר נגזר משפט הדבר מה', וזכה כל אחד בחלקו אשר חלק לו אלוה ממעל.

תרגום ויקיטקסט: האדם מטיל את הגורל (הקוביה) בתוך חיקו, קרוב לגופו; אך כל משפט שיחרוץ הגורל, אם טוב ואם רע, נקבע מה'.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז לג.


דקויותעריכה

1. חיק הוא האויר הסמוך לגוף. לפי רמ"ד וואלי, הפסוק מלמד איך "להטיל גורלות שיהיה בהם ממש: יעשה פיתקין של הן ולאו, ויטיל אותן בחיקו, שהוא המקום המכוסה, אשר שם הריבוי של האורות העליונים, ואחר-כך יוציא מחיקו פיתק אחד מהם, ויתנהג כפי מענהו, כי בוודאי מה' כל משפטו, מאחר שבוטח בו ואומר: הבה תמים, ומטיל הגורל בחיקו, שהוא מכוון אל המקור, כי מילת חי"ק היא נוטריקון: ח'כמה, י'ושר, ק'דושה, שכל העניינים הללו אינם מצויים אלא במקום המכוסה, ולכן: מה' כל משפטו. והאמת יורה דרכו בעניין אורים ותומים, שהיו על ליבו של כהן הגדול, שהוא מקום המכוסה, והכתוב אומר: ושאל במשפט האורים, כעניין אומרו בכאן: ומה' כל משפטו" (רמ"ד ואלי, פירוש ראשון).

2. חיק מסמל גם את הקשר בין איש לאשתו, (דברים יג ז): "אֵשֶׁת חֵיקֶךָ", (דברים כח נד): "וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ", דברים כח56: ""בְּאִישׁ חֵיקָהּ"": "גם הביאה לאדם עם אשת חיקו היא כעין גורל, כי אינו יודע אם תהיה קליטה או פליטה, אם זכר או נקבה, אם יחיה אם ימות, והכל ממנו יתברך, שגוזר על אותה טיפה מה תהא עליה. ולכן תראה שהמילות האלו: ב'חיק י'וטל א'ת ה'גורל, הם ראשי-תיבות: ביאה, לרמוז אל הנזכר. ואמר יוטל על כל פנים, להוציא מסברתו של חזקיהו המלך, שהיה נמנע לישא אישה משום שידע שיצאו ממנו בנים שאינם מעולים, והנביא הוכיח את סברתו, שהרי האדם חייב לעשות את שלו על כל פנים וה' יתברך יעשה מה שירצה... ואם יצא מחזקיהו מנשה המכעיס, סוף סוף יצא מזרע זרעו יאשיהו הצדיק..." (רמ"ד ואלי, פירוש שני).

הקבלותעריכה

גורל הוא חפץ המשמש לביצוע הגרלה, כמו קוביה. הפסוק מדבר על שימוש בגורל כדי לברר את רצון ה'. כך נעשה במקומות רבים בתנ"ך (הרשימה מבוססת על ספרו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ' "Probability and Statistical Inference in Ancient and Medieval Jewish Literature."):

שתי הגרלות נעשו ללא ציווי ה':

  • לאחר שה' לא ענה לשאול, הפיל שאול גורל כדי למצוא את האשם, (שמואל א יד מא): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל 'הָבָה תָמִים!' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל 'הַפִּילוּ בֵּינִי וּבֵין יוֹנָתָן בְּנִי!' וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן.".
  • המלחים בספר יונה הפילו גורל כדי למצוא מי האשם בסערה הגדולה שבאה עליהם, (יונה א ז): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גּוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה".

מכיוון שה' לא ציווה לבצע הגרלה, איך יכלו לדעת שההגרלה אכן משקפת את רצון ה'? והרי ברור שאם מפילים גורל הוא ייפול על מישהו - ואם ה' לא התערב, הרי שאותו אדם עלול להיות חף מפשע! איך היו שאול והמלחים מוכנים לקחת סיכון ולהרוג אדם חף מפשע?! - נראה בהמשך.

שתי הגרלות נעשו בהנחיה של ה' או של נביא ה':

  • שמואל הנביא הפיל גורל כדי לברר מי האיש שה' בחר למלוך על ישראל, שמואל א י20-24: " "וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. וַיַּקְרֵב אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לְמשפחתו [לְמִשְׁפְּחֹתָיו קרי], וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי; וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא. וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בה' 'הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ?' וַיֹּאמֶר ה' 'הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים'. וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם, וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הָעָם, וַיִּגְבַּהּ מִכָּל הָעָם מִשִּׁכְמוֹ וָמָעְלָה. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם 'הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם'; וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרו" "ּ 'יְחִי הַמֶּלֶךְ'"*
  • לאחר התבוסה במלחמת העי, ציווה ה' על יהושע שיפיל גורל כדי למצוא את האשם, יהושע ז14-18: " "וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם, וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת, וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' תִּקְרַב לַבָּתִּים, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' יִקְרַב לַגְּבָרִים. וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כִּי עָבַר אֶת בְּרִית ה' וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה. וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה וַיִּלְכֹּד אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי. וַיַּקְרֵב אֶת בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים, וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה".

בשני המקרים, ה' ציווה (באמצעות נביא) לבצע הגרלה, ולכן היה הגיוני לחשוב שתוצאות ההגרלה משקפות את רצון ה'. אולם אם ה' דיבר עם הנביא כדי לצוות עליו להפיל גורל, מדוע לא אמר לו כבר את התוצאה? שתי תשובות אפשריות:

1. ה' רצה שכל ישראל יראו את ההגרלה, כך שלא יהיו טענות על כך שהנביא טעה.

2. מכיוון שמדובר בדיני נפשות, ה' לא רצה לקחת סיכון שאולי הנביא לא ישמע היטב את השם המדוייק.עדיין, לפי שתי התשובות, יש לשאול מדוע יש צורך בגורל? והרי בכל מקרה הגורל נופל על מישהו! הפלת גורל כשלעצמה אינה יכולה לשכנע את ישראל, שמי שהגורל נפל עליו הוא אכן ראוי למלוכה / אשם!

מה מועיל הגורל?

  • ע"פ הרב יצחק עראמה, ההגרלה לא נעשתה פעם אחת, אלא פעמים רבות (כפי שכתוב בספר יונה - "ויפלו גורלות" בלשון רבים). בכל פעם הגורל נפל על אותו אדם. לאחר פעמים רבות, הגיעו למסקנה שזה אינו יכול להיות מקרי, ומכאן הסיקו, שה' התערב והשפיע על התוצאות (עקדת יצחק סג).
  • בנוסף לכך, בכל ארבעת המקרים, היה אישור נוסף לתוצאות ההגרלה: עכן, יהונתן ויונה הודו באשמה, ושאול קיבל את אישור העם שהריעו וקראו "יחי המלך!". ההגרלה שימשה רק לבחירה ראשונית - אך אף פעם לא התקבלה החלטה סופית על-סמך הגרלה בלבד.

גורלות נוספים:

  • חלוקת הארץ לשבטים נעשתה על-פי הגורל, (במדבר כו נה): "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט" , וכן במדבר לג54, במדבר לד13, במדבר לו2, יהושע יד2, יהושע טו1, יהושע טז1, יהושע יז, יהושע יח6-11: " "וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ. כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם כִּי כְהֻנַּת ה' נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'. וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי ה' בְּשִׁלֹה. וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה. וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי ה', וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם. וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף..." ", יהושע יט, שופטים א3, מיכה ב5. החלוקה נעשתה על-פי ה', וייתכן שה' התערב בהגרלה כדי לקבוע את הנחלה הראויה לכל שבט.
  • להבדיל, גם המן הרשע הפיל גורל, בתקוה שהאל שלו יגלה לו את התאריך המתאים ביותר להשמדת היהודים, (אסתר ג ז): "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר"*. בניגוד למחשבתו הרעה של המן, התברר שגם במקרה זה "מה' כל משפטו" - הגורל אכן שיקף את רצון ה' - לא לגבי יום השמדת היהודים, אלא להיפך, לגבי היום שבו היהודים ישלטו בשונאיהם, (אסתר ט כד): "לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב מָרְדֳּכַי אֲלֵיהֶם. כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם. וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ".

האורים והתומים:

האמצעי הראשון ששימש לבירור רצון ה' ע"י גורל היה, כנראה, האורים והתומים, (שמות כח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה', וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד". אמנם המילה גורל לא נזכרת שם, אבל הם היו בחיקו של הכהן הגדול, ושימשו לבירור משפט מה'.

- עד כאן דיברנו רק על שימוש בגורל לבירור רצון ה', אולם ישנו שימוש נוסף לגורל והוא יישוב סכסוכים, כמו ב(משלי יח יח): "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד" - ראו שם*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/16-33