קטגוריה:משלי טז יד
נוסח המקרא
חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה
חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה.
חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת
וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃
חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְ/אִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽ/נָּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יכפרנה" - ענין העברה וקנוח, ועל שם זה יקראו המזרקים (עזרא א): "כפורי זהב", כי הכהן מקנח ידיו מן הדם בשפת המזרק.
מצודת דוד
"מלאכי מות" - החמה ההיא כאלו ישולח באדם מלאכי מות
"יכפרנה" - יעביר את החמה במתק אמרי פיו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: חמת מלך היא כאילו ישולח באדם מלאכי מוות; ואיש חכם יכפרנה (יעביר את החמה) במתק אמרי פיו.
תרגום ויקיטקסט: חמת-זעם של מלך מסוכנת לציבור כמו מלאכים (שליחים) הזורעים מוות והרס בממלכה; ולכן איש חכם יכפר וירגיע את כעסו של המלך וימנע את ההרס. ולעומת זאת -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז יד.
דקויות
יש להבין פסוק זה יחד עם הפסוק הבא, המתאר את המצב ההפוך -
הקבלות
1. שתי נשים חכמות הצליחו להרגיע כעס מלכותי בימי דוד:
- אישה חכמה מהדרום הצליחה לשכנע את דוד שלא יהרוג את אבשלום, (שמואל ב יד ב): "וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה, וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ...";
- אישה חכמה מהצפון הצליחה לשכנע את יואב, שר צבא דוד, שלא יהרוס את העיר שהסתירה את שבע-בן-בכרי המורד, (שמואל ב כ טז): "וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר 'שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ נָא אֶל יוֹאָב קְרַב עַד הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ'...";
- ואפשר להוסיף לשתיהן את אביגיל, (שמואל א כה ג): "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר", שהצליחה לשכנע את דוד לא להרוג את נבל הכרמלי.
שלמה הצעיר שמע את הסיפורים הללו והסיק מהם שתי מסקנות:
א. חמת מלך מלאכי מוות: כעס של מלך הוא מסוכן ועלול להביא מוות על תושבי הממלכה;
ב. איש חכם יכפרנה: איש חכם (או אישה חכמה) יודע למצוא פתרונות שמרגיעים את הכעס ומונעים את המוות.
המלך הוא רק בן אדם - הוא עלול להתעצבן ולעשות שטויות. לכן חשוב שיהיו בממלכה גם אנשים חכמים שיודעים להרגיע ולמצוא פתרונות.
2. גם משלו של קהלת רומז לעניין זה, (קהלת ט יד): "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים; וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא"*.
3. כשרונם של חכמים להרגיע מריבות נזכר גם ב(משלי כט ח): "אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף"*.
4. אזהרות נוספות על הסכנות שבקירבה למושל, ראו בהקבלות על (משלי כ ב): "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי טז יד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.