קטגוריה:משלי טז כא
לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לַחֲכַם לֵב יִקָּרֵא נָבוֹן וּמֶתֶק שְׂפָתַיִם יֹסִיף לֶקַח.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לַֽחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן
וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לַ/חֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּ/מֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"לחכם לב יקרא נבון" - שלמד חכמה מרבו יקרא נבון סופו שיהיה נבון בדברים מפולפל בחכמתו ויקראו אותו נבון
"ומתק שפתים יוסיף לקח" - כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים יוסיף לקחרלב"ג (כל הפרק)
"לחכם לב יקרא נבון". הנה לחכם לב יקרא נבון ר"ל כי השגתו החכמה תישירהו להשגת הבינה גם בדברים המדיניים להתבונן בלקיחת התחבולות להעמידו בשלום עם כל אחד מהאנשים ואע"פ שכבר התבונן בזה בלבו באופן ראוי הנה במתיקות דבריו יוסיף קנין טוב על מה שחשב בלבו כי ערבות הדברים ומתיקות' ימשוך הנפשות ויקחם:
מלבי"ם (כל הפרק)
"לחכם לב יקרא נבון", כבר בארנו ההבדל בין חכם ובין חכם לב, החכם קבל חקי החכמה ובכל זה עדיין יש בלבו מלחמה נגד ציורי התאוה והזדון, אבל החכם לב הוא מי שלבו שהוא הכח המושל שלו הוטבע בטבע על ציורי החכמה ואין לו מלחמה פנימית כלל, כי מתוך ההרגל והלימוד נעשה זה כטבע אצלו, והנה הנבון מבין דבר מתוך דבר, והוא מתעסק להבין חקי החכמה עד שלבסוף ישובו אצלו לדעת, שידעם ידיעה ברורה כהמוחשים, וגם הנבון בקל יכבוש ציורי התאוה אחר שמבין חקי החכמה וכמ"ש (י"ד ל"ב) בלב נבון תנוח חכמה, אבל בכ"ז י"ל עבודה רבה עד יבין הכל, כמ"ש (ט"ו י"ד) לב נבון יבקש דעת, ואמר פה "שהחכם לב" שציורי החכמה שבו אצלו לטבע "יקרא נבון", שהגם שלא השיג טעמי החכמה ע"י דרכי התבונה, הבין אותם מצד טבע החכמה בעצמה, שאינה סותרת לטבע נפשו ותכונותיה, והנה הנבון יעתיק את החכמה לכלל דעת שמרומז בשפתיים (כמ"ש על בשפתי נבון תמצא חכמה) ואמר שגם החכם לב שהגיע למדרגת הנבון מצד טבעו והרגלו, ע"י "מתק שפתים יוסיף לקח" אם יעתיק החכמה בשפתיו כדבר ידוע בדעת, שמורגל בשפתים החיצונים, יוסיף לקח, יוסיף לקחת למודים חדשים בכללי החכמה, כמ"ש ישמע חכם ויוסף לקח, כי הוא אינו מבין עפ"י המצאת הבינה ודרכיה רק ע"פ ההרגל בחכמה שענינה נלקח בקבלה, לכן אמר לשון לקח שהיא הקבלה:
ביאור המילות
(כא- כג) "חכם לב, וכן לב חכם". הוא מי שציורי החכמה מושלים בלבו (כנ"ל י' ה'), וההבדל בין החכם והנבון למעלה (א' ב') ובכל הספר, והשכל, הוא כח חד שבו יבין בדברים שאין הבינה שלטת, כמו בענינים האלהיים ולהבין חקי החכמה, ומ"ש מקור חיים שכל בעליו, שיעורו שכל הוא בעליו של המקור חיים הלז, שהחכם לב הגם שלא השתמש בדרכי הבינה, ישיג חקי החכמה בכח השכל הטוב. ולקח בא על הקבלה כמ"ש (א' ה'), וכבר הזכרתי (י' י"ג) שפה מרמז על החכמה ושפה מרמז על הדעת, השכל ישכיל פיו שהם חקי החכמה, עד יבא בם לידיעה ברורה שיוציאם בשפתים, וגדר אויל ואולת הם המספקים בחקי החכמה ע"י שאין עליה מופתי הדעת (כנ"ל א' ז'), וחכם לב ישיג בם מופתי הדעת בכח השכל (מה שא"א להשיג בכח הבינה) וישיב אל האוילים ויסיר אולתם:
תרגום מצודות: למי שלמד חכמה מרבו, סופו יקרא נבון, כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר; והממתיק אמרים לזולת, למען יערב לו להיות מקובל על הלב, הנה יועיל גם לעצמו, כי בזה יוסיף ללמוד להבין תוכיות הדבר.
תרגום ויקיטקסט: כדאי לאדם חכם לב לקרוא (להזמין) אדם נבון להיפגש עמו, ולנהל עמו שיחה נעימה ומתוקה שתוסיף לשניהם רעיונות חדשים שיוכלו לקחת עמהם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טז כא.
דקויות
1. יש שפירשו, שהפסוק בא להגדיר את משמעות המושג נבון: "פירש לנו, כי המחדש בשכלו דברי חכמה, ומבין דבר מתוך דבר, ייקרא נבון" (ר' יונה; ראו גם מלבי"ם, דעת מקרא), וללמד שגם הנבון צריך להסביר את מסקנותיו בצורה מתוקה ונעימה: "כשאדם מטעים דבריו לתלמיד וממתיק דבריו בטעמים, יוסיף לקח" (רש"י).
- אולם, לא ברור מה המשמעות המעשית של הגדרה זו? ומדוע החכם בחר להכניס הגדרה דווקא למושג זה, ודווקא באמצע הספר ולא בתחילתו או בסופו?
2. לכן לענ"ד יש לפרש את המילה ייקרא כמשמעותה ברוב ספר משלי - מעניין הזמנה. הפסוק שלנו ממליץ לחכמים להיפגש עם אנשים חכמים אחרים, מזרמים ומתחומים אחרים:
חכם לב (= היודע ללמוד ולהפנים) ונבון (= היודע להסיק מסקנות) הם שני טיפוסים שונים - לכל אחד מהם יש כישרונות מיוחדים; ייקרא = יזמין לפגישה; לחכם לב יִקָּרֵא נבון = כאשר חכם-הלב והנבון ייקראו ויוזמנו לפגישה משותפת -
ומתק שפתיים יוסיף לקח = אז השיחה ביניהם תהיה מתוקה ונעימה, וגם תוסיף לכל אחד מהם רעיונות חדשים שיוכל לקחת עמו.
ואכן כיום ידוע, בקרב מידענים, שאין שום דרך ללמוד בלי לתקשר עם אנשים (אור שפירא).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי טז כא"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.