קטגוריה:דניאל ב כד
נוסח המקרא
כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא
כָּל קֳבֵל דְּנָה דָּנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהוֹבָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל תְּהוֹבֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא.
כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל ׀ וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔/א לְ/הוֹבָדָ֖ה לְ/חַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל׀ וְ/כֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗/הּ לְ/חַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְ/נִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔/א וּ/פִשְׁרָ֖/א לְ/מַלְכָּ֥/א אֲחַוֵּֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"דנייאל על על אריוך" - נכנס אצל אריוך
"די מני" - שהפקיד
"אל תהובד" - אל תאבד
"העלני" - הכניסנימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כל קבל" - בעבור זה שנגלה לו החלום
"על על" - נכנס אל אריוך אשר הפקידו המלך לאבד כל חכמי בבל
"אזל" - הלך אליו
"אל תהובד" - ר"ל מעתה אל תאבדם כלל וכלל
"העלני" - הכנס אותי לפני המלך ואגיד לו אף הפתרוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(כד) השאלות (כד - כה) למה נכנס אל אריוך ולא נכנס בעצמו אל המלך אחר שכבר היה שם ונתן לו זמן?, דניאל אמר אחוא ואריוך אמר יהודע?:
(כד) "כל, כל עומת זה דניאל נכנס אצל אריוך אשר מנה המלך להאביד לחכימי בבל, הלך וכן אמר לו אל תאבד את חכימי בבל, הכניסני לפני המלך ואחוה את הפתרון למלך," באר הטעם שנכנס אצל אריוך ולא הלך אל המלך בעצמו, [כמו שתחלה נכנס בעצמו לבקש זמן בלא אריוך], שזה מפני שאריוך נתמנה להאביד לחכימי בבל, והיה מתירא שבתוך כך יעשה את שליחותו ויהרוג את החכמים, לכן נכנס אליו תחלה לעצור בעד מלאכי מות, ובאשר מן הסברה לא יוכל להציל את חכמי בבל במה שהוא יגיד החלום, שבהפך בזה תגדל אשמתם על שהם לא ידעו זאת ואמרו די לא אית איניש על יבשתא כי מלת מלכא יוכל להחויא, והלא כחשם בפניהם יענה שנמצא איש מגיד ויודע, ע"ז הקדים ואמר לו שלא יאבד את חכמי בבל, רק יכניסהו אל המלך והוא ימליץ טוב עליהם לכלא אף וחמה, ולבל יקצוף המלך על אריוך על שעדן לא עשה פקודתו להאבידם, יעץ שהוא יביא אותו אל המלך, כאלו הוא מצא את דניאל והוא שלחו אל המלך לבקש זמן, ובזה ימצא אמתלא מדוע לא הרג את החכמים תיכף כמצות המלך, וא"ל ופשרא אחוא, היינו שיתברר למלך שהוא הפתרון האמתי, שע"ז מורה מלת אחוא, כי יזכירנו גם החלום וגם הרהורי לבו עד ידע בבירור שכן הוא:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּל-עֻמַּת זֶה דָּנִיֵּאל נִכְנַס אֶל אַרְיוֹךְ, אֲשֶׁר מִנָּה הַמֶּלֶךְ לְהַאֲבִיד אֶת חַכְמֵי בָבֶל, הָלַךְ, וְכֵן אָמַר לוֹ: אֶת חַכְמֵי בָבֶל אַל תַּאֲבֵד, הַכְנִיסֵנִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַפִּתְרוֹן לַמֶּלֶךְ אַגִידָה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב כד.
אֶת חַכְמֵי בָבֶל אַל תַּאֲבֵד
דָּנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ
של"ג מתרגם: " דָּנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ" - "דָּנִיֵּאל נִכְנַס אֶל אַרְיוֹךְ".
ייתכן שהפרוש הוא: 'דניאל עלה על אריוך'. של"ג מתקן את האיות של ה'על' השני ל'אל'. אולם ייתכן שהדרגה של דניאל בארמון היא גבוה, הן הוא נכנס ביום הקודם בלי לבקש רשות מאריוך, ולכן נאמר שהוא 'על אריוך', כמו 'מעל אריוך'.
בהמשך הסיפור נראה שדניאל אומר בטון מצווה לאריוך, ואריוך עושה כדבריו ללא תגובה. היתה אפשרות שאריוך יסרב, או ידרוש שוחד כדי להכניס את דניאל למלך, אולם אריוך לא עשה זאת. אריוך נכנס למלך והודיע לו את דברי דניאל, ובקש מהמלך לאשר לו לבוא לפניו.
וְכֵן אָמַר לוֹ
הפרוש הפשוט למילה "וְכֵן" הוא: כמו שזה, כך (מילוג)
מספר ספר דניאל משתמש במילה "וְכֵן" כאשר מדברים עם אדם חשוב או שהמדבר הוא חשוב.
אולם המילה מופיעה בעיקר בהקשר לכוח עליון, פקודה מהרשות:
- המילה "כֵן" מופיעה שש פעמים בבריאת העולם - "וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ז).
- המילה "כֵן" מופיעה בסיפורי האבות, ככתוב: " וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה" (ביאור:בראשית מה כא), "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם" (ביאור:בראשית נ יב).
- המילה "כֵן" נמצאת במגילת אסתר כעשר פעמים בהקשר לפקודות המלך: "כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת" (ביאור:אסתר א ח), "כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (ביאור:אסתר א יג), "כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ג ב), או בדברי המלכה אסתר: "גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ד טז).
- בדניאל השימוש הוא מעורב: גם דיבור לאיש מכובד, וגם דיבור של כוח עליון, כפי שהמלאך אמר: "קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר" (ביאור:דניאל ד יא), או האנשים מכבדים את המלך דריווש "וְכֵן אָמְרִין לֵהּ: דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי" (דניאל ו ז).
אֶת חַכְמֵי בָבֶל אַל תַּאֲבֵד
דניאל פוקד על אריוך להפסיק להרוג את חכמי בבל.
דניאל לא מגביל בזמן, הפקודה היא כאילו לתמיד. דניאל ביטל את פקודת המלך - וזאת חוצפה ענקית.
מעצם העובדה שאריוך הלך למלך כדי להודיע לו את דברי דניאל, אריוך הפסיק את ההריגה. אולם בדברי אריוך למלך, הוא לא סיפר לו שדניאל פקד עליו להפסיק. לא נאמר שלאחר שדניאל פתר את החלום, המלך פקד להפסיק את הרג החכמים.
נראה שרק דניאל הוא שהפסיק את פקודת המלך. והמלך לא הגיב לעניין, כאילו שהוא לא ידע שהפסיקו, או שלדעתו כל החכמים כבר נהרגו, וכך המלך לא היה צריך לשנות את פקודתו.
מאוד יפה מדניאל שדאג לחכמי בבל. הוא לא בקש להציל רק את עצמו וחבריו. דניאל הבין שהוא מסתכן במוות, אבל מותו היה וודאי בכל מקרה, אם הוא לא יסתכן.
דניאל לא היה צריך להציל את הקוסמים והמכשפים, שאלוהים אסר להשתמש בהם, וחייבים להרוג אותם, ככתוב: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" (שמות כב יז), וכדברי משה: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן, וּמְנַחֵשׁ, וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח י). בכל זאת דניאל ריחם על החכמים של הגויים והציל אותם. אליהו הנביא במקרה דומה הרג את כל נבאי השקר של איזבל בקישון, לאחר שהוא הוכיח להם שהם נביאי שקר על הר הכרמל (מלכים א יח מ).
ייתכן שהתנהגותו החיובית של דניאל הרשימה את אריוך, ולכן הוא רצה לעזור לו.
החכמים זכרו תודה לדניאל, ונשמעו לו כאשר המלך שם אותו כשליט "עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל, וְרַב סְגָנִים עַל כָּל חַכְמֵי בָבֶל" (ביאור:דניאל ב מח).
הַכְנִיסֵנִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֶת הַפִּתְרוֹן לַמֶּלֶךְ אַגִידָה
דניאל דורש/מבקש לראות את פני המלך, ובקש בכבוד מאריוך להכניס אותו.
בלי לבקש רשות מהמלך, אריוך הכניס במהירות ובהלה את דניאל למלך, הציג אותו והסביר שדניאל יפתור למלך את חלומו.
למעשה אריוך לא ידע את הפתרון, כך שלמעשה הוא לא ידע אם הפתרון יספק את המלך.
דניאל לא אמר שהוא יגלה למלך את החלום של המלך, כל שהוא אמר זה שהוא יתן למלך את פשר החלום, את הפתרון.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב כד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.