ביאור:דניאל ב מא

דניאל ב מא: "וְדִי חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא, מנהון (מִנְּהֵן) חֲסַף דִּי פֶחָר ומנהון (וּמִנְּהֵן) פַּרְזֶל, מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה, וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ; כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וַאֲשֶׁר רָאִיתָ הָרַגְלַיִם וְהָאֶצְבָּעוֹת, מֵהֶן חֶרֶשׂ הַיּוֹצֵר וּמֵהֶן בַּרְזֶל, מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶה, וּמֵעֹצֶם הַבַּרְזֶל יִהְיֶה בָּהּ, כָּל-עֻמַּת שֶׁרָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּין.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב מא.


מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶהעריכה

הָרַגְלַיִם וְהָאֶצְבָּעוֹת, מֵהֶן חֶרֶשׂ הַיּוֹצֵר וּמֵהֶן בַּרְזֶלעריכה

בתאור הצלם דניאל אמר: " רַגְלָיו, מֵהֶן שֶׁל בַּרְזֶל וּמֵהֶן שֶׁל חָרֶשׂ" (ביאור:דניאל ב לג). עכשו הוא חייב להסביר את התופעה המשונה הזאת.

כאשר דניאל עבר מזהב, לכסף, לנחושת (בהנחה שהנחושת של אז היא נחושת היום), לברזל, הוא דילג על הארד. הארד גם הוא זוהר בצבע צהוב כתום כמו נחושת אבל חזק ממנו. ארד היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל. הארד היה ידוע במאה החמישית לפני הספירה במסופוטמיה.

בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּיןעריכה

בויקיפדיה בערך ארד נאמר "הארד היה חזק מהברזל, מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר." קיימת אפשרות ש"בַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּין" שמוזכר כאן, הוא מיני סוגי הארד שנוצרו מתערובת של נחושת וחומרים שונים מהקרקע (טין, וחרס).

קיימת אפשרות נוספת שמדובר בברזל עם תוספות שהפך את הברזל לפלדה. פלדה היא סגסוגת המורכבת ברובה מן המתכת ברזל, ומכילה ריכוז נמוך של האל-מתכת פחמן (0.04%-‏2.25%). לעיתים מוסיפים לסגסוגת הפלדה יסודות אחרים, כמו צורן, מגנזיום, מנגן, כרום וניקל. בעזרת שינוי של שיעורי תוספות אלה, אפשר להפיק סוגים שונים של פלדות בעלות תכונות מיוחדות, כמו: קשיות, גמישות, עמידות בפני חום ועוד. סוגיה השונים של הפלדה מצטיינים בחוזקה ובגמישות רבה.

מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶהעריכה

לא נראה שדניאל הבין איך עושים ארד מנחושת, או פלדה מברזל.
דניאל לא בא לתת הרצאה כימית למלך, וגם בהמשך הוא לא הלך לחקור מה אלוהים הראה לו בחלום, להבדיל מיעקב שעשה מה שהמלאך הראה לו, ככתוב: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים" (ביאור:בראשית מא יב).

במשך 3 משפטים דניאל מסתבך להסביר את הממלכה העשויה מתערובת של ברזל וחרס, ונותן דוגמאות שלא שייכות לעניין "וְלֹא יִהְיוּ דְּבֵקִים זֶה בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂ" (ביאור:דניאל ב מג). אם דניאל לא היה מתנגד לרעיון של ערבוב מתכות וחומרים, אולי הפלדה היתה מתגלה מוקדם יותר.

סביר שבכל ממלכה יש חלוקות. ממלכת פרס ומדי נוצרה מאיחוד של שני עמים למטרת כיבוש ממלכת בבל, ולאחר הנצחון, פרס החזיקה את השלטון לעצמה. חלוקה בעם מחלישה את העם. עדיף להמנע מחלוקה, ולטובת הציבור למצוא פשרה מאחדת.