פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובשנת שתים" - אחר חורבן הבית ואחר שכבש כל העכו"ם ומלך עליהם חשב מחשבות מה שיהיה באחרית הימים ובא לו החלום וכמ"ש בפתרון החלום

"חלומות" - לפי שהיתה מענינים הרבה אמר חלומות

"ותתפעם" - נשימתו היתה מקשקשת בו כדרך החרד שלא יוכל לעצור הנשימה זמן מה והיא הולכת ובאה

"נהיתה עליו" - השינה נכרתה מעליו ולא היה יכול לישן עוד

מצודת ציון

"ותתפעם" - ענין הכאה וקשקוש וכן ויהי בבוקר ותפעם רוחו (בראשית מ"א) והוא מלשון פעמון המקשקש

"ושנתו" - מלשון שינה

"נהיתה" - ענין כריתה ושבירה כמו נהייתי ונחליתי (לקמן ח)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחרטומים" - הם חכמי הטבע ויודעים הם עיקר החלומות ואיך תראה הנפש את הדמיונות בעת השינה

"ולאשפים" - הם חכמי הרפואה היודעים בדפק הזרוע ובמי השתן השתנות הגוף ורוב החלומות הולכים על מתכונת הגוף

"ולמכשפים" - הם המשנים דבר התולדות למראה העין כפי השעות הראויות במערכות הכוכבים ויוכלו גם המה לדעת החלום כפי המערכות

"ולכשדים" - הם חכמי המזלות יודעים מה מן העתידות של מי אשר ידעו עת מולדו והם ידעו עת מולד נבוכדנצר ויוכלו גם הם לדעת את חלומו

"להגיד" - אשר הם יגידו מלבם את דברי החלום מה הוא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לדעת" - הפעימה והחרדה היא על כי כלתה נפשו לדעת את החלום השכוח ממני

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידברו הכשדים" - לזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות

"ארמית" - בלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת

"מלכא וגו'" - המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים

"ופשרא נחוא" - והפתרון נגיד

מצודת ציון

"ופשרא" - ופתרונו כמו ופותר אין אותו (בראשית מ)תרגומו ופשר לית ליה וכן רוב הספר הוא לשון תרגום והוא ארמית ואין צורך להביא ראיה עליהם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלתה וגו'" - הדבר הלך ממני ר"ל שכחתי דברי החלום

"הן לא וגו'" - אם לא תודיעו לי החלום

"הדמין וגו'" - לנתחים תהיו נעשים

"ובתיכון וגו'" - בתיכם יושמו לאשפות ומקום נוול

מצודת ציון

"אזדא" - הלכה ובדרז"ל ואזדא לטעמיה

"הדמין" - בתרגם יונתן הוא ענין נתחים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והן חלמא וגו'" - ואם החלום והפתרון תגידו

"מתנן וגו'" - מתנות ודורונות וכבוד גדול תקבלון מלפני

"להן וגו'" - רק החלום והפתרון הגידו וכאומר ולא אשאל עוד אות על הפתרון

מצודת ציון

"ונבזבה" - ענין דורון גדול בויתור רב ובדרז"ל המבזבז אל יבזבז וכו' (כתובות נ)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנינות" - פעם שנית והוא הדבר שאמרו בראשונה אולם מתחלה אמרו למלך לנוכח ועתה פחדו להשיב עוד לנוכח כדברים האלה אך אמרו אלו ואלו לפני המלך כאומר אין לנו מענה רק כאשר אמרנו שהמלך יאמר לעבדיו את החלום ונגיד את הפתרון

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מן יציב" - באמת יודע אני אשר בעת הזאת אתם נמכרים ונמסרים למיתה

"כל קבל" - כל כנגד רצונו לומר בעבור אשר ראיתם אשר הלך ממני דבר החלום ועם כל זה תאמרו שאגיד לכם החלום

מצודת ציון

"יציב" - ענין אמת וכמוהו רבים בזה הספר ובתפלה אמת ויציב והוא מלשון דבר הניצב ועומד ומתקיים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"די" - אשר החלום לא תודיעו לי אחת היא משפטכם ר"ל המשפט שאמרתי הדמין תתעבדון וגו' המשפט הזה יהיה על כולכם אין נקי

"ומלה" - ודבר שקר ונשחת הכינותם לומר לפני עד אשר ישתנה העת ר"ל במה שתאמרו להגיד הפתרון הנה רואה אנכי אשר הכנתם פתרון כזב ונשחת לומר שיורה על מה שיהיה באחרית הימים כי תחשבו אשר אאמין אליכם עד אשר יעבור הזמן שתקבעו לה ויארכו הימים וישכח הכל

"להן" - רק החלום אמרו לי ואדע בזה אשר הפתרון תגידו לי וכאומר לא אאמין עוד מעתה אל הפתרון רק כשתאמרו החלום אז אדע באמת שעמכם החכמה להגיד הפתרון האמיתי ועל כי חשב פן בראותם כי כלתה עליהם הרעה מאת המלך פן מלבם יוציאו מלים ויבדאו לומר כזאת וכזאת ראית וזה פתרונו לזה התחכם המלך וחזר ואמר כאלו זוכר הוא את החלום ולנסותם מעלים אותו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענו" - השיבו הכשדים לפני המלך ואמרו

"לא איתי" - לא יש איש על הארץ אשר דבר המלך יוכל להגיד

"כל קבל" - כל כנגד ר"ל בעבור שדבר זה הוא מן הנמנע

"די כל" - אשר בעבור גודל הקושי כל מלך ושר ושליט דבר קשה כזאת לא שאל לכל חרטום וגו'

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלתא" - והדבר אשר המלך שואל היא כבדה וקשה

"ואחרן" - אחר לא יש בעולם אשר יגידה לפני המלך רק המלאכים אשר מגוריהם עם בני בשר לא יש להם וכאומר אין אחר להגידה בלעדי המלאכים ואינם פה עמנו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - בעבור זה המלך נעשה בזעף וקצף גדול ואמר להאביד ולהמית לכל חכמי בבל

מצודת ציון

"בנס" - בזעף כי והנם זועפים (בראשית מ) תרגומו נסיסין

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודתא" - המשפט יצא והחכמים נהרגין

"ובעו" - ונתבקשו דנייאל וחביריו להריגה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז דנייאל השיב עצה ודבר טעם לאריוך שר ההורגים אשר למלך אשר יצא להרוג לחכמי בבל ועל כי באמת גם בעיני אריוך היה הדבר רע לאבד כל חכמי עמו אבל היה מוכרח מפחד המלך ולזה נתן לו דנייאל עצה מה למנוע חרבו מדם ולהתנצל לפני המלך ודבר העצה היעוצה לא פורש מה היא

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מה" - מפני מה המשפט יצא כל כך במהירות מלפני המלך וכאומר מדוע לא נתן להם זמן על דבר קשה כזאת

"אדין" - אז הודיע אריוך את הדבר לדניאל ור"ל סיפר לו שהשיבו שהוא מן הנמנע ולא שאלו זמן

מצודת ציון

"ענה" - ענינו הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז)

"מהחצפה" - ממהרת והוא מלשון חצוף הממהר להביש ולהחפיר את הבריות

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על" - נכנס ושאל מן המלך אשר יותן לו זמן

"ופשרא" - ולהגיד למלך אף פתרון החלום כי לפי דבריו האחרונים היה יודע החלום וכל שאלתו עליו למען דעת אמיתת הפתרון כמ"ש למעלה ותפס העיקר

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לביתה" - הלך לביתו להתבודד ולחלות פני ה'

"מלתא הודע" - הודיע להם דבר הדת

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורחמין" - אשר גם המה יבקשו רחמים מה'

"על" - בעבור הגלות הסוד הזה

"די" - אשר לא יאבדו דנייאל וחביריו עם שאר חכמי בבל

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחזוא" - במראה החלום אשר בלילה נגלה לו הסוד ההוא

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להוא" - יהי שם של אלוה מבורך מן עולם ועד עולם ר"ל מן עולם השפל עד עולם העליון

"די חכמתא" - אשר החכמה והגבורה שלו המה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהשנא" - משנה העיתים והזמנים והוא כפל במלות שונות ור"ל מחליף זמן היום ללילה והלילה ליום

"מהעדה" - מסיר מלכים ומעמיד מלכים

"יהב" - נותן חכמה לחכמים וקראם חכמים על שם סופם כי עד לא ניתן להם החכמה לא יקראו חכמים וכן ובגדי ערומים תפשיט (איוב כב)

"ומנדעא" - ודעת

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא גלא" - הוא מגלה דברים עמוקים ונסתרים

"ידע" - יודע מה בחשך והאורה שוכנת עמו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהודא" - מודה ומשבח אני

"וגבורתא" - התגברות כח השכל

"יהבת לי" - נתת לי

"וכען" - ועתה הודעת לי את אשר שאלתי ממך אשר דבר המלך הודעת לי ר"ל הנה עתה הוספת לעשות עמדי חסד רב לגלות לי הדבר הזה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - בעבור זה שנגלה לו החלום

"על על" - נכנס אל אריוך אשר הפקידו המלך לאבד כל חכמי בבל

"אזל" - הלך אליו

"אל תהובד" - ר"ל מעתה אל תאבדם כלל וכלל

"העלני" - הכנס אותי לפני המלך ואגיד לו אף הפתרון

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהתבהלה" - בחפזון הכניס את דנייאל לפני המלך

"די השכחת" - אשר מצאתי איש מן בני הגולה של יהודה אשר אף הפתרון יודיע למלך

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"די שמה" - אשר שמו בלטשצר כמ"ש למעלה שכן כנהו אשפנז

"האיתיך" - היש עמך יכולת להודיע לי החלום אשר ראיתי והפתרון

מצודת ציון

"כהל" - יכול וכן ולא כהלין כתבא למקרא (לקמן ה)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רזא" - הסוד אשר שאל המלך אין חכמים וגו' יכולים להגידו למלך ובא כמלמד זכות על חכמי בבל

מצודת ציון

"גזרין" - הם בעלי הקסם ההולכים לקראת נחשים

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברם" - אבל יש אלוה בשמים המגלה סודות והוא הודיע למלך מה אשר יהיה בסוף הימים וכאומר האלוה אשר הודיע לך הוא גלה לי הסוד הזה

"וחזוי ראשך" - מה שראית בראשך לא במוחש ובעין כי אם בכח המדמה אשר בראש והוא החלום וכפל הדבר בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (לקמן יב)

"על משכבך" - בהיותך על משכבך נרדם וישן

"דנה הוא" - זאת הוא

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנת" - מתחלה אמר לו סיבת ראיית החלום הזה ואמר אתה המלך מחשבתך בהיותך שוכב על מטתך קודם השינה עלה אז בלבך לחשוב מה אשר יהיה אחרי זאת ר"ל מי ימלוך אחריך

"וגלה" - ה' המגלה לי הסודות האלה הוא הודיע לך מה אשר יהיה

מצודת ציון

"רעיוניך" - מחשבתך כמו בנתה לרעי (תהלים קלט)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנה" - ואני לא בעבור החכמה אשר יש בי יותר מכל החי נתגלה לי הסוד הזה ר"ל לא מאהבת ה' לי מרוב החכמה שבי גלה לי את החלום הזה

"להן" - רק בעבור אשר רצה המקום אשר מי מהאנשים יודיע למלך את פתרון חלומו ובזה תדע מחשבות לבבך אשר חשקת לדעת מי ימלוך אחריך ובעבורך גלה לי המקום להגיד לך

מצודת ציון

"על דברת" - ענינו כמו בעבור וכן על דברת בני האדם (קהלת ג)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה הוית" - רואה היית

"ואלו" - והנה דמות אדם אחד גדול

"צלמא דכן" - צלם זה היה גדול וזהרו יתירה ומרובה ועמד למולך

"ורוה" - ותארו נורא ומאוים

מצודת ציון

"ואלו" - והנה וכן ואלו עיר וקדיש (לקמן ד)

"דכן" - זה כי מי האיש הלזה (בראשית כד) תרגם אונקלוס דיכי

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא צלמא" - הצלם ההוא היה ראשו של זהב טוב החזות שלו וזרועותיו היו של כסף בטנו וירכותיו היו של נחשת

מצודת ציון

"וירכתה" - שלשה פרקים יש ברגל העליון קרוי ירך האמצעי קרוי שוק התחתון קרוי רגל

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שקוהי" - שוקיו היו של ברזל רגליו מקצתם היו של ברזל ומקצתם של חרס ר"ל מקצת של כל רגל היה של ברזל ומקצתו של חרס

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חזה הוית" - רואה היית עומד על עמדו עד אשר נכרת אבן מעצמו אשר לא בידי אדם

"ומחת" - והכה להצורה על רגליו אשר מברזל וחרס ושחק אותם דק דק

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז נשחקו ונכתתו כאחד הברזל והחרס וגו' מן אברי הצורה ההוא

"והוו" - ונעשו כמוץ אשר יסוער מן הגרנות אשר יכניסו בהם התבואות הגדלים בימי הקיץ

"ונשא המון" - הרוח נשא אותם ופזרם

"וכל אתר" - כל מקום לא נמצא להם ר"ל שמלאו כל הארץ ולא מצא להם להיות די להחזיק את הכל והוא ענין גוזמא והפלגה

"ואבנא" - האבן אשר הכה את הצורה נעשה להר גדול ומלאה כל הארץ

מצודת ציון

"כעור" - כמוץ או יתכן שתהיה מלשון נעורת של פשתן ובא בחסרון הנו"ן ור"ל כדבר אשר ינוער

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דנה" - זאת הוא החלום

"ופשרה" - והפתרון נאמר ולפי שאמר שידיעת החלום היא מן הנמנע לדעתה בחכמה אבל מן השמים נתגלה לו לזה אמר אולם הפתרון נאמר וכאומר הנה אני והדומים לי נוכל לאמרה כי תלויה היא בחכמה

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלך מלכיא" - מושל על כל מלכי האדמה

"די" - אשר אלהי השמים נתן לך מלכות חזקה תקיפה וחשובה

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכל די" - בכל מקום אשר שוכנים שם בני אדם וחית השדה ועוף השמים כל המקומות נתן בידך והמשילך על כולם וכמ"ש וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו (ירמיהו כז) וארז"ל שרכב על ארי וקשר תנין בראשו

"אנת" - אתה הוא הראש של זהב ר"ל עליך מרמז הראש של זהב אשר בהצורה על כי אתה הראשון בזמן ובמעלה

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובתרך" - ואחריך תעמוד מלכות אחרת פחות ממך ר"ל שפלה וגרוע ממך כמו שהחזות והזרועות המה למטה מן הראש והיו מכסף הגרוע מן הזהב כן המלכות שאחריך תהיה שפלה ממך והיא מלכות מדי

"ומלכו" - ומלכות השלישית אשר תמלוך אחריה יהיה של נחושת אשר תמשול בכל הארץ והוא מלכות יון עובדי כוכבים ומזלות הקשין וחזקים כנחושת והיא תמלוך אחרי מדי כמו שהבטן והירכים המה למטה מהחזות והזרועות ומלכות רומא היא כלולה במלכות יון עובדי כוכבים ומזלות כי גם המה מבני עובדי כוכבים ומזלות כמ"ש וצים מיד כתים (במדבר כד) ותרגם אונקלוס וסיען יצטרחן מרומאי וכן בירושלמי מן דרומאי וכתים המה מבני יון עובדי כוכבים ומזלות כמ"ש ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים (בראשית י)

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלכו" - ומלכות הרביעית תהיה חזקה כברזל ולא אמר בה לא בתרא ולא אחרי כמ"ש בשניה ובשלישית לפי שהמלכות מדי לקחה המלכות מכשדים מכל וכל ולא נשאר בהם מלוכה וכן מלכות יון עובדי כוכבים ומזלות לקחה המלכות ממדי מכל וכל ולא נשאר בהם מלוכה אבל לא כן נלקחה המלוכה מיון מכל וכל כי עדיין רומא מולכת ומושלת והיא ממלכות יון וכמ"ש למעלה

"כל קבל" - ר"ל לזה רמז עליה כברזל בעבור אשר הברזל מכתת ומרדד כל דבר וכמו הברזל אשר מרצץ כל דבר כן המלכות הרביעית תכתת ותרוצץ כל המלכיות האלה ואף הפליטה הנשארת מכשדים וממדי והיא מלכות (רומא) ישמעאל אשר תתפשט מלכותם לאחר התפשטות מלכות עובדי כוכבים ומזלות כמו שהשוקים והרגלים המה למטה מן הבטן והירכים

מצודת ציון

"וחשל" - ומרדד ובדרז"ל חשלי דודי (כתובות עז)

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודי חזיתה" - ואשר ראית הרגלים והאצבעות מהם היו חרס של היוצר ומהם ברזל

"מלכו" - הפתרון הוא שתהיה מלכות חלוקה בקצת המקומות יתחזקו כברזל מול ראמילוס ובקצת המקומות יהיו חלושים מול ראמילוס כחרס הזה וכאשר עודנו היום

"ומן נצבתא" - אבל הכח והיכולת של הברזל תהיה בכולם ר"ל המקומות החזקות שבה יעזרו בכח ידיו את החלושות לבל יכלו אותם מי מעל פני האדמה

"כל קבל" - ר"ל בעבור אשר ראית הברזל מעורב בחרס העשוי מטיט (כי ראה ברזל וחרס מעורב יחד במקום אחד ועם לא נזכר למעלה) וכאומר הנה זה יורה שהחזקות יעזרו להחלשות בעבור הערוב אשר יהיה בהם וכאשר יפרש למטה

מצודת ציון

"די פחר" - של יוצר חרס ובדרז"ל במני דפחרא (תענית ז)

"נצבתא" - ענין נטיעה כמו מצבת בם (ישעיהו ו)ור"ל הכח והיכולת על שם שהנטיעה היא כח הפירות והעלין

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואצבעת" - בא עתה לפרש מה שאמר במקרא שלפניו מלכו פליגה תהוה ואמר מה שראית אצבעות הרגלים מהם ברזל ומהם חרס הנה זה יורה שמקצת המלכות תהיה חזקה ומקצתם תהיה שבורה וחלושה

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודי חזית" - עתה בא לפרש מה הערוב אשר יהיה ביניהם עד שעזרו להם ואמר אשר ראית ברזל מעורב בחרס העשוי מטיט הנה זה יורה אשר יהיו מעורבים אלו באלו בזרע אנשים כי יקחו מבנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם יתנו להם ובעבור זה יעזרו החזקות להחלשות

"ולא להון" - אבל לא יהיו דבוקים אלו באהבה הבאה מן הלב

"הא כדי" - הנה כאשר הברזל לא יתערב עם החרס להיות דבוקים יחד כן לא יתדבקו המה באהבת הלב ועכ"ז בעבור הערוב יעזרום מול האויב והוא רומא

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וביומיהון" - וביומיהם של אלה המלכים והם מלכות רומי ויון שהיא מלכות אשר ורומא שהיא ממלכות אשר גם היא תמשול ותמלוך בעת התפשטות מלכות רומי כמ"ש למעלה

"יקים" - יעמיד אלהי השמים מלכות אחת אשר לעולם לא תהיה נשחתה ולא תעזוב מלכותה לעם אחר

"תדק" - והיא תכתת ותכלה המעט מן המעט הנשאר מכשדים וממדי

"והיא" - המלכות ההיא תתקיים לעולם והיא מלכות המשיח שיגלה במהרה בימינו

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - ר"ל הדבר הזה מרומז בעבור מה אשר ראית אשר מן ההר נכרת אבן מעצמה אשר לא בידי אדם וכתתה את הברזל וגו' כי כן תהיה מלכות המשיח שתבא לא בחיל ולא בכח כי אם מעצמה בהגעת הזמן והיא תכלה כל העכו"ם אשר לא יקבלו עליהם עול המקום

"אלה" - אלוה הגדול הודיע למלך מה אשר יהיה אחרי זאת המלכות המושלת עתה מי ומי ימשול עד ימי עולם

"ויציב" - כמו שדבר החלום הוא אמת כי כזאת ראית כן נאמנה הפתרון כי כן יהיה

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז המלך נבוכדנצר נפל על פניו והשתחוה לדניאל

"ומנחה" - מנחה ממש כי ארז"ל שחשב לעבדו עבודת אלהות

"וניחוחין" - יין הבא לנסכים ולנחת רוח אמר לנסך לפניו אבל באמת לא נסך לפניו כי לא רצה דנייאל לקבל וכן אמרו רז"ל

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענה מלכא" - כשלא רצה לקבל אמר לו המלך אל תחשוב שאני מכחש באלהי השמים לא כן הוא כי מן קשוט וגו' ר"ל באמת אשר אלהיכם הוא אלהים על כל האלהים וכאומר ואם אמנם כי אלהים אתה מ"מ הוא גדול ממך

"ומרא" - והוא מושל ושר על כל המלכים ולא כן אתה

"וגלה" - הוא מגלה סודות אשר יכלת לגלות הסוד הזה וכאומר הנה מה שגלית הסוד הזה הוא בעבור שאלהי השמים הוא מגלה הסודות והוא גלה לך א"כ גדול הוא מאוד ממך ואיך אכחש בו

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז גדל המלך את דנייאל ומתנות גדולות ומרובות נתן לו והמשילו על כל מדינות בבל

"ורב סגנין" - עשהו שר השרים אשר היו על כל חכמי בבל ר"ל שהיה לשר על השרים וגו'

מצודת ציון

"סגנין" - ענין שררה מה כמו ויבא סגנים כמו חומר (ישעיהו מא)

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעא" - בקש מן המלך ליתן ממשלה מה לחבריו וקצר בדבר המובן

"ומני" - והפקיד את חנניה מישאל ועזריה על מלאכת המלך אשר במדינת בבל

"בתרע מלכא" - היה יושב בתמידות בשער בית המלך והיא דבר גדולה וכבוד