ביאור:דניאל ב מו

דניאל ב מו: "בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר, נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי, וּלְדָנִיֵּאל סְגִד; וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר נָפַל עַל פָּנָיו, וּלְדָנִיֵּאל סָגַד, וּמִנְחָה וְנִיחוֹחִים אָמַר לְנַסֵּךְ לוֹ.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב מו.


וּמִנְחָה וְנִיחוֹחִים אָמַר לְנַסֵּךְ לוֹעריכה

אֲזַי הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר נָפַל עַל פָּנָיועריכה

  • המלך שמע שממלכתו ובניו ימלכו אחריו זמן מה, ואחר כך מעצמות שונות ישלטו בעולם עד שמלכות אלוהי השמים תשלוט בעולם לתמיד.
  • המלך שמח שדניאל העניק לו כבוד גדול שאלוהים העניק לא לדעת מה יהיה באחרית הימים.
  • המלך הודה לדניאל ואלוהיו שהעניקו לו את הידע החשוב הזה.

כך גם מלך נינווה נכנע לפני אלוהים, ככתוב: "וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ, וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו, וַיְכַס שַׂק" (יונה ג ו). מצב דומה קרה למלך יאשיהו, ככתוב: "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ, אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו" (מלכים ב כב יא), ובתגובה, חולדה הנביאה אמרה למלך: "יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהוָה ... לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם" (מלכים ב כב יט-כ).

המלך נבוכדנצר (השני, לא זה ששרף את בית המקדש), העניק כבוד מלכים לדניאל כאשר נפל על פניו לפניו.

וּלְדָנִיֵּאל סָגַדעריכה

"סָגַד" - העריץ, עבד את האל (מילוג). "וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲווּ" (ישעיהו מו ו).
המלך העניק כבוד אלים רגעי לדניאל. כך גם המן הציע להעניק כבוד לאיש "יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ, וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ ..." (ביאור:אסתר ו ח-ט), ולאחר המצעד לקחו למרדכי את הבגדים, והכל כאילו נשכח.
דניאל היה מודע שזה מה שיקרה, ולכן מראש הוא אמר למלך שאין חכם שיכול לענות למלך, אולם "יֵשׁ אֱלוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם מְגַלֶּה רָזִים" (ביאור:דניאל ב כח), אולם זה לא עזר לדניאל והמלך העניק לו כבוד.

וּמִנְחָה וְנִיחוֹחִים אָמַר לְנַסֵּךְ לוֹעריכה

לפי הכתוב המלך "אָמַר לְ...".

  • אפשרות אחת - המלך נתן פקודה, ומאז והלאה נתנו מנחה (קורבן) והעניקו לדניאל ריח ניחוחים.
  • אפשרות שניה - המלך רצה לתת פקודה כזאת, אולם הוא לא עשה את זה.

מהכתוב לא נראה שדניאל קיבל מנחה או ניחוחות כפי שמעניקים לאל, ולא ידוע איך העורך ידע מה המלך חשב, כך שהחלק הזה של הפסוק אינו וודאי.

המלך שיבח את דניאל ואלוהיו, והעניק לו מתנות וזכויות, אולם לא הכתיר אותו כאל.

יוסף וחלום פרעהעריכה

יוסף הסביר את החלום של פרעה, אולם בסוף דבריו הוא המשיך והודיע למלך מה לעשות כדי להמנע מהצרות, ככתוב: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא לג).

כאן דניאל לא הציע פתרון לבעיה.

  • הוא לא הציע ללמוד את ממלכת הכסף (פרס), הנחושת (יון), ברזל (רומא). להעתיק את היתרונות שלהם ולהתכונן לעתיד.
  • הוא לא הציע למלך ללמוד את תורת אלוהי ישראל ולהציל את ממלכתו מאסון עתידי.
  • הוא לא הציע למלך לתמוך בבני ישראל, לקבץ את פזוריהם, להרשות להם: להתישב "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית מז ו), לשוב לארצם כרצונם, ולבנות את בית המקדש לאלוהים שהעניק לו ידע חשוב.