ביאור:דניאל ב מג

דניאל ב מג: "די (וְדִי) חֲזַיְתָ, פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא, מִתְעָרְבִין לֶהֱו‍ֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא, וְלָא לֶהֱו‍ֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם דְּנָה; הֵא כְדִי פַרְזְלָא, לָא מִתְעָרַב עִם חַסְפָּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וַאֲשֶׁר רָאִיתָ הַבַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּין, מִתְעָרְבִים יִהְיוּ בְּזֶרַע הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יִהְיוּ דְּבֵקִים זֶה בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂ.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב מג.


וְלֹא יִהְיוּ דְּבֵקִים זֶה בָזֶהעריכה

וַאֲשֶׁר רָאִיתָ הַבַּרְזֶל מְעֹרָב בְּחֶרֶשׂ הַטִּיןעריכה

דניאל ממשיך להאבק עם הנושא של ברזל וחרס. הוא כבר אמר שני משפטים, אבל או שהוא לא מרוצה מההסבר שלו, או שהוא ראה שהמלך לא מרוצה, ולכן הוא ממשיך לנסות להסביר את העניין של ממלכה המורכבת מברזל וחרס, שמנצחת ממלכה שכולה ברזל.

דניאל לא מדבר על התכונות החיוביות של החרס שעמיד יותר לחום, אינו מתחמצן ואינו נכלה. דניאל לא רואה בצרוף של ברזל עם חרס (בטון) חוזק רב יותר, כדבריו: "כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂ". דניאל לא נזכר או העדיף לא לדבר, איך בני ישראל במצרים ערבבו בוץ ותבן וכך הם לבנו לבנים (שמות ה ז).

מִתְעָרְבִים יִהְיוּ בְּזֶרַע הָאֲנָשִׁיםעריכה

דניאל מכיר בעובדה שהברזל והחרס מיצגים שתי קבוצות בעם:

  • ברזל - עשירים, נכבדים, חילים.
  • חרס הטין - פשוטי העם, פועלים.

ודניאל מסביר שזרע בני אדם יכול להתערבב, וליצור צרוף מאוחד, וילדים משותפים.

וְלֹא יִהְיוּ דְּבֵקִים זֶה בָזֶה, כְּמוֹ שֶׁהַבַּרְזֶל לֹא יִתְעָרֵב עִם הֶחָרֶשׂעריכה

אולם למרות שזרע האדם מתערבב, הילדים שיולדו לעשירים יהיו עשירים ומשכילים, אפילו אם אחד מבני הזוג מקורו בפשוטי העם, וכך שתי הקבוצות לא מתערבבות.
דעה כזאת התאימה לעם המרוכב מכתות בדרגות שונות, והם מאמינים שאדם לא יכול לצאת מהקבוצה שלו ולהצליח ולעלות לדרגה גבוהה. הם מאמינים בבחירה אלוהית, וגורל שאי אפשר לשנות.

דניאל נזהר להגיד שמלכים נכבדים יקימו ממלכות ויכבשו ממלכות אחרות, אבל הוא לא מוכן להודיע למלך שאדם נחות, חרס הטין, יכבוש אותו, בחיר האלוה. כך במשפט הבא דניאל יטען: "וּבִימֵיהֶם שֶׁל הַמְּלָכִים הָהֵם" (ביאור:דניאל ב מד), וימנע מלציין אפשרות שאדם פשוט יעלה לדרגת מלכות.