ביאור:דניאל ב ל

דניאל ב ל: "וַאֲנָה, לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי; לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן, וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וַאֲנִי, לֹא בְחָכְמָה שֶׁיֶּשׁ בִּי מִכָּל הַחַיִּים, נִגְלָה לִי רָז זֶה, אֶלָּא עַל דִּבְרַת, שֶׁאֶת הַפִּתְרוֹן לַמֶּלֶךְ יוֹדִיעוּ, וְאֶת רַעְיוֹנוֹת לִבְּךָ תֵּדָע.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ל.


לֹא בְחָכְמָה שֶׁיֶּשׁ בִּי מִכָּל הַחַיִּים נִגְלָה לִי רָז זֶהעריכה

לֹא בְחָכְמָה שֶׁיֶּשׁ בִּי מִכָּל הַחַיִּיםעריכה

דניאל כבר אמר שלושה משפטים, ועכשו הוא ממשיך ברביעי, ועדיין לא סיפר למלך את החלום.
הוא כבר אמר:

  • אין איש בעולם שיכול להגיד לך את החלום.
  • רק אלוהים יכול, ואתה זכית לשמוע את העתיד (ארבע פעמים)
  • אני לא מיוחד, אבל לפי פקודתך אני מביא פתרון.

דניאל נזהר להגיד שאין בו חוכמה יותר "מִן כָּל חַיַּיָּא" - החיים והחיות. הוא מגביל ולא טוען שהוא חכם מהמתים או יצורים אחרים כמו אלים, רוחות ושדים.

דניאל משפיל את עצמו להיות 'איש' בלבד, וכך הוא מעלה את אלוהים והמלך מעליו.
דניאל נזהר לא לטעון שהוא עצמו חכם מכל אדם, ויש לו כוח על אלוהים, ולכן המלך חייב לציית לו.

ואכן בסוף פתרון החלום נאמר: "אֲזַי הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר נָפַל עַל פָּנָיו, וּלְדָנִיֵּאל סָגַד" (ביאור:דניאל ב מו), כלומר דניאל נכשל לשכנע את המלך שהוא לא בעל כוח עליון.

וַאֲנִי ... נִגְלָה לִי רָז זֶהעריכה

דניאל מודיע שהוא יודע את סוד החלום של המלך. הוא עדיין לא מתחיל בסיפור החלום, אולם מרגיע את המלך שזה עומד להגיע.

דניאל ממשיך לנסות לראות האם המלך זוכר את החלום, ויהיה מסוגל לסתור את דבריו.

אֶלָּא עַל דִּבְרַת, שֶׁאֶת הַפִּתְרוֹן לַמֶּלֶךְ יוֹדִיעוּ, וְאֶת רַעְיוֹנוֹת לִבְּךָ תֵּדָעעריכה

דניאל מעניק כבוד למלך, שאלוהים העניק לו חלום, והמלך בקש ודרש פתרון כדי שהוא ידע את רעיונותיו.

דניאל טוען שכל מה שהוא יספר בא מהמלך, והמלך לא יכול להאשים אותו בגלל מה שהמלך חלם.