ביאור:דניאל ב יט

דניאל ב יט: "אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָא גְלִי; אֱדַיִן, דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי נִגְלָה הָרָז לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה, אֲזַי בֵּרַךְ דָּנִיֵּאל אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב יט.

אֲזַי נִגְלָה הָרָז לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה

בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה

אלוהים דיבר עם הרבה אנשים בחלום הלילה:

"וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (ביאור:בראשית טו יב).
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה" (ביאור:בראשית כ ג).
"וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" (ביאור:בראשית כח יב).
"וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם" (ביאור:בראשית לא י).
"וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי, בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה" (ביאור:בראשית לא כד)
"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו" (ביאור:בראשית לז ה).
"וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ, בְּלַיְלָה אֶחָד" (ביאור:בראשית מ ה).
"וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (ביאור:בראשית מא א).
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה" (ביאור:בראשית מו ב).
"בְּגִבְעוֹן, נִרְאָה יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה" (מלכים א ג ה).

סביר שדניאל ראה חלום, לא ברור אם זה היה מסר מאלוהים או לא.

אֲזַי נִגְלָה הָרָז לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה

אפשרי שדניאל החליט להמציא את החלום המוזר הזה שהתאים לנבואות קודמות על אחרית הימים.

אולם בהמשך, מגיב נבוכדנצר בכבוד גדול לדברי דניאל בשם "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם", ואומר: "אֱמֶת כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים וּמְגַלֶּה רָזִים, אֲשֶׁר יָכֹלְתָּ לְגַלּוֹת אֶת הָרָז הַזֶּה" (ביאור:דניאל ב מז), וזה נשמע כאילו שנבוכדנצר לא שכח את החלום, והנה דניאל סיפר לו בדיוק את החלום שלו. כמובן שאפשרי שהמלך שכח את החלום שלו, וכאשר דניאל סיפר הוא נזכר, או שהוא פשוט החליט שהסיפור של דניאל נראה טוב וסביר, וכך הוא השתחרר מפקודתו להרוג את כל חכמי בבל.

המתנה - סבלנות

דניאל הודיע למלך שהוא יביא פתרון ובקש זמן (ביאור:דניאל ב טז).
דניאל לא מיהר להביא פתרון אלא התיעץ עם חבריו, והלך לישון כדי לקבל השראה.
בזמן הזה חכמים אחרים היו יכולים להביא פתרון למלך, אולם דניאל לא חשש. הוא האמין שהם לא יביאו פתרון ראוי, והוא האמין שהפתרון שלו יהיה טוב יותר.

דניאל נתן זמן לאחרים, כדי שלאחר דבריו לא יבוא חכם אחד ויטען שגם הוא ראה את החלום הזה מאלוהיו, כשם שחרטומי מצרים גם הם עשו תנינים לפני פרעה (שמות ז יא).