פתיחת התפריט הראשי

אסתר ג ב: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ; וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה."

תרגום ויקיטקסט: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך (הפקידים הבכירים של המלך) היו כורעים ומשתחוים להמן, כי המלך ציווה שכולם ישתחוו לו; רק מרדכי לא כרע ולא השתחוה, ואף אמר לכולם שהוא לא יכרע ולא ישתחוה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ב.


מדוע לא יכרע בלשון עתיד?עריכה

1. אילו היה כתוב "לא כרע ולא השתחוה" היינו מבינים שזה אירוע חד-פעמי - פעם אחת המן עבר ליד מרדכי ומרדכי לא השתחוה לו. לשון עתיד מציינת אירוע מתמשך, החוזר שוב ושוב באופן עקבי.

2. כשאדם מסרב לפקודה הנוגדת את אמונתו, הוא יכול לעשות זאת באופן צנוע ובלי להתבלט; אבל מרדכי לא עשה כך - הוא סירב באופן הפגנתי. הוא הבהיר לכולם שהוא לא יכרע ולא ישתחוה בעתיד. "לפעמים היה עובר המן ומרדכי היה מוטה ושוחה, ובעבור המן לפניו לא נשאר שוחה אלא יושב ביושר, לומר כי לא חפץ לכרוע לו. או היה בא ועומד אצלו בשעה שהיו בני אדם כורעים ומשתחוים לו, להראות לו שאינו כורע ומשתחוה לו." (ראשון לציון)

מדוע מרדכי לא השתחוה?עריכה

בפרס היתה מערכת של מעמדות חברתיים, עם הבדלים המומחשים ע"י פעולות טקסיות (הרודוטוס א 134; ברייאן, "אלכסנדר הגדול", עמ' 123. לדוגמא: הרכנת ראש, קימה, קידה עם תנועת יד, כריעה והשתחוות). מרדכי סירב לפעול לפי מערכת זו. ההתעקשות של מרדכי, שלא להשתחוות להמן, העמידה אותו ואת עם ישראל בסכנת השמדה. מדוע נהג כך? והאם נהג כשורה?

בדברי חז"ל והמפרשים נתן למצוא שתי דעות עיקריות:

1. מרדכי נהג כשורה, הוא פעל מסיבות רוחניות של התנגדות לעבודת אלילים או מסיבות לאומיות של הגנה על כבוד ישראל.

2. מרדכי נהג שלא כשורה, הוא פעל מסיבות של כבוד אישי וסיכן את עם ישראל לחינם.

דעות נוספות:

3. מרדכי, כמשה, הפעיל תוכנית להצלת עם ישראל מהתבוללות וטמיעה והיה חיב לסכן את העם בהשמדה, להצילם וליסד חג חדש וחוקיו.

4. מרדכי כלל לא היה חייב להשתחוות להמן מסיבה משפטית: הפקודה שפרסם המן כעד יחיד היתה עדות שמיעה, ללא סימוכין שאכן כך פקד המלך. המן, ללא רשות, עשה את עצמו למשנה-למלך, ודרש כבוד מנכבדי המלך בשער ללא אישור המלך.

סיכום מסודר של הדעות השונות ניתן למצוא במאמרו של הרב יעקב מדן, בתוך הספר "הדסה היא אסתר"; וגם בהמשך המאמר.

1. סיבות רוחניות - התנגדות לעבודת אליליםעריכה

"כרעים ומשתחוים - שעשה עצמו אלוה; לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (רש"י).

"ונכון מה שדרשו רז"ל, כי צורת צלם ועבודה-זרה היו בבגדיו או על מצנפתו" (אבן עזרא).

"למה נקרא שמו יהודי, והלא ימיני הוא? - לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם, הה"ד לא יכרע ולא ישתחוה . וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך?! אלא, כשציווה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים, וכשהיה רואה המן שאין מרדכי משתחוה לו נתמלא חימה, ומרדכי אומר לו "יש אדון המתגאה על כל גאים, היאך אני מניחו ואשתחוה לעבודת כוכבים?", ולפי שייחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי, לומר יהודי יחידי..." (אסתר רבה ו ב).

מלך פרס היה מצאצאי אכימניס, שלפי המסורת של הפרסים היה בנה של פרסה בתו של מיתרה אליל השמש, ולכן רק הוא רשאי היה לחבוש לראשו את ה"מיתרה" הידועה, סמל השמש. חלקו לו כבוד אלוהי, ואסור היה להביט בפניו. הכריעה וההשתחוויה לפני המלך היו פולחן אלוהי, כי המלך היה התגשמות האלוהים. לו התפללו, כי היה בן האלילה פרסה. את הזכות הזאת יכול היה המלך להעביר גם לאחרים. אפילו שרי המדינות, בבואם לפני המלך, היו נופלים על פניהם, ובמצב זה היו מתקרבים אל המלך ומגישים את בקשותיהם (ספר דבר בעתו ליעקב בן אפרים זלמן אשכנזי, בשם ההיסטוריון היוני הרודוטוס) . את הזכות הנ"ל אחשורוש העביר להמן. ומדוייק התיאור הנ"ל "כורעים ומשתחווים להמן כי כן צווה לו המלך". ומכאן מובן מדוע מרדכי לא השתחווה, כיון שהמן עשה עצמו כאליל (ישראל מאיר ספרא, אתר ויקיטקסט).

אמנם להשתחוות בפני אדם חשוב, היה מקובל בהרבה תרבויות. לא היתה כל סיבה לסכן את העם כולו, ואפילו לא את עצמו בשל מעשה כזה. בעלי האגדה הרגישו בקושי זה, לכן טענו שהמן הרשע רקם לו צלם על בגדיו, כפי שראו את הכמרים בדורם שנשאו על חזיהם צלב או/גם פסל יש"ו. לכן מי שהשתחווה להמן השתחווה בהכרח גם לצלם שעל בגדיו (פרקי דר"א פ"נ; אסתר רבה ג,א).

אולם מסתבר שבכריעה לפני המן עצמו, היתה משום עבודת אלילים, שכן כך קבעו חוקי פרס בימים ההם. החוק והנוהג קבעו, שאם נפגשים שני אנשים בני אותו מעמד, ברך כל אחד את השני. אם אחד מהם היה בדרגה קצת יותר גבוהה מהשני, היה על האחרון לנשק את ידו. ככל שהפער ביניהם היה גדול יותר, כך היה צורך להראות לו את חשיבותו ע"י פעולות שונות. אם אחד היה בדרגה הגבוהה ביותר בהיררכיה הממשלתית, היה על כל אדם לכרוע ולהשתחוות, זו היתה מעין הכרזה "אני אדם פשוט ואתה אלוהי". מובן, איפוא, שמרדכי לא יכול היה לעשות זאת. זה תואם את מה שנאמר בגמרא, שהמן עצמו נחשב כ"נעבד", "דאיהו גופיה עכו"ם" (סנהדרין סא,ב; תירגום לאסתר ג,ב ועוד). כלומר, הוא עצמו נחשב כאליל ( הרב אברהם קורמן, תכלת אברהם ).

היהודי ראה את המלך כבן תמותה, אלא שבחסד עליון נתרומם מעל לעם. היהודי נופל על פניו לפני מי שבידו להרים שפלים ולהשפיל גאים, ולכן הוא מברך בראותו את המלך: "ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם". לעומת זה, מלך פרס ומדי היה נחשב כאלוה, והנפילה על הפנים לפניו הייתה הכרה באלוהותו. המלך היה יכול להעביר את הזכות הזאת גם לאדם אחר, שהיה מייצג את המלך לפני העם. נמצא שכריעה והשתחוויה לפני המן הייתה עבודת אלילים ממש, שהיא ב"ייהרג ואל יעבור".

כמה שנים קודם לכן עשה נבוכדנאצר צלם זהב, ודרש מכולם להשתחוות לו, ואכן כולם השתחוו פרט לשלושה יהודים - חנניה מישאל ועזריה. ייתכן שהשאיפה של המן, שכולם ישתחוו לו, נובעת מאותה סיבה כמו שאיפתו של נבוכדנאצר; ואם כך, הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן נובע מאותה סיבה כמו הסירוב של חנניה מישאל ועזריה (ראו אחדות העמים ).

עוד על איסור השתחוויה, ראו בבלי סנהדרין דף סא .

2. סיבות אישיות - מאבק על כבודעריכה

בדברי חז"ל ניתן גם למצוא דעה הפוכה, לפיה הסירוב של מרדכי נבע מסיבות של כבוד אישי - בעבר המן היה עבד של מרדכי, ומרדכי לא הסכים להשתחוות לעבדו.

לפי דעה זו, מעשהו של מרדכי נדרש לגנאי: "כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי -  דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל" (רבא, תלמוד בבלי מגילה יב:).

ייתכן שהמחלוקת קשורה לשאלה האם מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה : לפי אחת הדעות, מותר להתגרות ברשעים רק "במילי דשמיא" - רק בעניינים רוחניים, ולא " "במילי דידיה" " - לא בעניינים אישיים. לפי זה, אם המניע של מרדכי היה רוחני הוא נהג כשורה, אך אם המניע שלו היה אישי הוא נהג שלא כשורה.

אפשר גם לראות כאן מסר כללי, שלפיו עם ישראל בגלות צריך להיות כנוע ולא להתגרות באומות העולם. הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן כמעט הביא להשמדת העם היהודי, והגזרה בוטלה רק אחרי שאסתר תיקנה את החטא והשתחוותה לאחשורוש, (אסתר ח ג): "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹֹֹֹֹֹֹֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן הָאֲגָגִי וְאֵת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים".

בספרים אחרים מאותה תקופה - ספרי עזרא ונחמיה - עם ישראל נמצא בארץ ישראל, ושם הוא זוקף את קומתו ואינו משתחווה לגויים (ראו דיון בנושא להשתחוות לגויים? בפורום ישיבת הגולשים) .

3. סיבות לאומיות - הצלת עם ישראל מטמיעהעריכה

מרדכי ראה שהיהודים הולכים ונטמעים בגויים כשם שעשרת השבטים שהוגלו כמאה שנים קודם אבדו ללא שריד. מרדכי הפעיל תוכנית הדומה לתוכניתו של משה אשר גיבש את עם ישראל. עם שורד כאשר יש תרבות משותפת, שפה משותפת, ונכונות להיות ערביין זה לזה כאחים.

  • משה הוסיף צרות לעברים במצרים (שמות ה כא), כך הביא מרדכי סכנת השמדה לעם;
  • עשרת המכות הביאו ישועה לעם, מרדכי הדריך את העם לעמוד על נפשו ולהביא ישועה;
  • משה יסד את חג הפסח וחוקיו, מרדכי יסד את חג פורים וחוקיו;
  • משה כתב את התורה, היהודים קיבלו עליהם את התורה ממרדכי (אסתר ט כז);
  • המלחמה הראשונה שבני ישראל עזרו לעצמם היא כנגד עמלק, ובפורים היהודים גמרו את המשימה ואיבדו את העמלקים כעם;

מרדכי ידע שהמן ינסה להשמיד את היהודים כאשר הוא הסביר את סרובו כיהודי. לא שיהודים אינם כורעים לשרים, אלה שכדי להציל את היהודים הוא חיב להביא להם סכנת אסון. הריגת המן מנעה מהמן לבטל את פקודת ההרג, כי לאחר התהלוכה לכבוד מרדכי, להמן לא היתה סיבה להמשיך ולסכן את נפשו ונפש בניו והעמלקים עמו. המלך עזר למרדכי כאשר הוא לא אישר לאסתר לבטל את פקודת המן, אלא לעוקפה בפקודת הגנה עצמית לעם ישראל.

למרדכי היתה תוכנית להציל את היהודים מטמיעה והתבוללות, כשם שקרה לעשרת השבטים. מרדכי החליט לא לחכות לעזרת אלוהים, הן אלוהים לא עזר לעשרת השבטים. מרדכי לקח את תפקידו של אלוהים לנהל את המאבק, ומינה את אסתר לתפקידו של משה. ולכן, כשם שאלוהים גרם שבני ישראל יהיו עבדים במצרים, יזכו בנצחון גדול, ילמדו לחגוג חג חדש, וקיבלו את התורה, כך עשה מרדכי, והסרוב לכרוע הביא לנו: סכנה, ישועה, את חג פורים, והיהודים קיבלו עליהם את התורה.

מרדכי הרגיז בכוונה את המן כדי לגרום לו לפגוע ביהודים (אסתר ג ד).

4. סיבות משפטיות - המן לקח לעצמו כבוד שאינו מגיע לועריכה

הפקודה שפרסם המן כעד יחיד היתה עדות שמיעה, ללא סימוכין שאכן כך פקד המלך. המן, ללא רשות, עשה את עצמו למשנה-למלך, ודרש כבוד מנכבדי המלך בשער ללא אישור המלך. לכן מרדכי זלזל בהמן, ולכן המן לא התלונן למלך ולא התקיף את מרדכי בצורה ישירה.

כריעה והשתחוות אינן פעולה אחת רצופה, אלא שני מיני כיבודים של אנשים ממעמדות שונים: (א) היושבים בשער נדרשו לכרוע (ביניהם מרדכי), (ב) העומדים בשער, שדרגתם נמוכה יותר, נדרשו להשתחוות. מרדכי לא עשה לא את זה ולא את זה (אסתר ג ב), אך, הכתוב אינו מדגיש שהוא לא נהג בשום מנהג כבוד, לעומת התעלמותו המוחלטת מהמן אחרי המשתה הראשון של אסתר (אסתר ה ט). מכאן ניתן להסיק, שמרדכי כיבד את המן בכבוד המגיע לשר (או שר מעל כל השרים – דרגה אחת נוספת), ואף קם ממושבו וקד. בהתנהגותו זו, מרדכי הפגין שאינו מקבל את פרשנותו של המן למשׂרתו כמשנה למלך (אילן סנדובסקי).

החובה לסגוד להמן חלה אך ורק על "עבדי המלך (להוציא את השרים) אשר בשער המלך", וליתר הדגשה: "כי כן ציווה לו (כלומר, על אודותיו) המלך. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" (ג' ב'). ומה היה על מרדכי לעשות? לו היה עבד המלך יכול היה להתפטר, אבל הוא לא ישב בארמון בתורת פקיד, והחובה לא חלה עליו. לבגוד למען השלום באמונתו או לברוח מפני המן? כזאת לא יעשה איש כמרדכי. ואם הוא מסכן את חייו בהישארו נאמן לאלוהיו, מי יאמר לו מה תעשה? אולם לאמיתו של דבר הוא לא סיכן את עצמו כל עיקר: כיושב בשער המלך הוא נתון מאז מקרה ושתי אך ורק לשיפוטו של המלך לבדו (וסימנך: "ובבוקר אמור אל המלך ויתלו את מרדכי" (ה' י"ד)). המלך ידע שמרדכי לא רק הציל את חייו, אלא שהוא חף מפשע, כיוון שאינו נמנה על אלה שהפקודה להשתחוות להמן חלה עליהם. וכאשר הוא נשאל מדוע הוא עובר על מצוות המלך, מה היה לו לענות? היגיד שאינו עבד המלך? הלא על ידי זה היה מגלה את הקלפים, בוגד בתפקידו והורס בעצם ידיו את כל תכניתו לטובת עמו ובתו אסתר. הוא בחר במענה מלא הערכת כבוד: "ויהי באומרם אליו יום יום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (ג' ד'). תשובתו הייתה, בערך, שכיהודי המאמין שמוצאם של כל בני אדם הוא אחד, אין לו רשות להכיר בזולתו תכונת אלוהות, ושהוא בטוח ביוצרו שלא יאונה לו כל רע כל עוד אין הוא בוגד באמונתו. סגנונו של הפסוק, המעורפל במחשבה תחילה, לא יפליא אם זוכרים שהמגילה נכתבה תחת ממשלת פרס, ושהדברים האמורים מכילים עלבון למלך בהיותם כפירה גמורה באלוהותו.

כמובן שלא יכול היה לעלות בדעתו של מרדכי שהמן האגגי יתפוס את השאלה בכל היקפה. את כל הניגוד שבין השקפת העולם של היהדות לבין זו של עבודת אלילים, וירצה להשמיד את הגזע החותר תחת יסודות סדר העולם העכו"מי, את "עם מרדכי", עם שהלך מחשבותיו דומה לשל מרדכי: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש, עם מרדכי" (ג' ו'). אולם המן ידוע ידע שהמלך, האוהב צדק ומשפט, לא יסכים להרע לאנשים הידועים כשומרי חוק והולכים בדרך הישר, ולכן ברר לו לשון ערומים ללכוד בה את המלך ברשת אשר פרש ( יעקב אשכנזי, עיון במגילת אסתר, בשדה חמ"ד 1 ).

דיון נוסף על מעשהו של מרדכי, ראו בפורום עצור כאן חושבים .

מקורותעריכה

מלוקט ממאמרים שונים:

  • אתר הניווט בתנך 2009-07-07.
  • מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014.
  • מדוע מרדכי לא כרע וסיכן את העם?. אילן סנדובסקי, http://hidush.co.il/hidush.asp?id=20135.
  • פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד!. אילן סנדובסקי, [1].





מאמרים נוספים - באדיבות גוגלעריכה

  • שער = מקום המשפט והנהגת הציבור .
  • מדרש רבה מגילת אסתר - פרשה ז : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך ויהי באמרם אליו יום ויום וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו בחדש הראשון הוא חדש ניסן ... ( cache )
  • ומרדכי לא יכרע : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן ציוה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות ... ( cache )
  • "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" - יהדות - ערוץ 7 : 23 מרץ 2008 ... צריך עיון מפני מה מרדכי חירף נפשו להפר צו של המלך, כמפורש בפסוק " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן, כי כן ציוה לו המלך" (אסתר ... ( cache )
  • שמות פרק כ : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך וגו', רבי יוסי בר חנינא פתח (תהלים ק"מ) טמנו גאים פח לי אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם מצודה פרשו לי עובדי כוכבים ... ( cache )
  • הפוליטיקה הסמויה מן העין בשושן הבירה : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹרעים ומשתחוים להמן כי כן צִוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה... וירא המן כי אין מרדכי כֹרע ומשתחוה לו ... ( cache )
  • מגילת אסתר - חג פורים : ב וכל-עבדי המלך אשר -בשער המלך, כורעים ומשתחווים להמן - כי-כן, ציווה-לו המלך; ומרדכי - לא יכרע, ולא ישתחווה. ג ויאמרו עבדי המלך, אשר-בשער המלך - למרדכי: מדוע ... ( cache )
  • מעשה הסוס במגילת אסתר : ג': " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן, כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". אם בתחילה לא היה המן מודע לעימות זה, באו עבדי המלך ... ( cache )
  • עבודת סיכום בנושא דמויות מתוך מגילת אסתר : " וכל עבדי המלך אשר בשער במלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" (מגילת אסתר, ג', ב'). מפסוק זה ניתן ללמוד שמרדכי נאמן ... ( cache )
  • מרדכי ואסתר ג€“ לחטוף שכינה מאחשורוש : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, אלו הדיינין, שכן הוא אומר וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים (דברים כה ז). ... ( cache )
  • פרשת השבוע | עבדו את הֲ´ ביראה : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך". מרדכי ג€“ המורד בהמן ג€“ לא מביא שום תועלת, ורק מוסיף שמן על מדורת השנאה. ... ( cache )
  • מספרים על בן מלך אחד, שהיה בעצבות גדולה, וחשב לשלוח יד בנפשו : כולם כורעים לפניו כמו שכתוב לפני כן (אסתר ג, ב) " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן ציוה לו המלך". מה אכפת להמן לוותר על יהודי אחד ... ( cache )
  • בס"ד : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות ... ( cache )
  • עד חצי המלכות - פורים בגלים : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך ... ( cache )
  • מורשת - יהדות | תורה | הלכה | שו"ת | פרשת שבוע | שעורים | כשרות : הדבר מרומז בפסוק: ' וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן'. מרביתם המוחלטת של בני העולם בימינו אנו, סוגדים בפני 'המן', אותו רצון פנימי הקורא להם ... ( cache )
  • טופס הרשמה לחברת הביטוח מזכי הרבים : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן, כי כן צוה לו המלך' (ג א-ב). אחשוורוש נזקק לתחבולה הישנה-חדשה: הוא מינה את הגנב לשומר. ... ( cache )
  • רוח וצלצולים : 18 פברואר 2009 ... (ג€� וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן ציווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווהג€� אסתר ב' ב'). האגגי מתרגז ומחליט להשמיד ... ( cache )
  • קולך - פורום נשים דתיות : בדומה לכך, מרדכי במגילת אסתר: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה, ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך ... ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה... וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו ויימלא המן חמה ... ( cache )
  • מרדכי אינו כורע ואינו משתחווה : כך כבר בצו המלך: " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן" (ב), כך גם בסירוב מרדכי: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (ב), וכך גם מנקודת התצפית של המן: ... ( cache )
  • קושטא קאי. : 1 מאי 2008 ... כך מצינו לגבי מרדכי: אסתר: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: ויאמרו עבדי המלך אשר ... ( cache )
  • תאטרון פורימי (הפורים שפיל: עיונים בתאטרון היהודי העממי; בין שתי... : החלונות יוצאים מתיאור שונותו של מרדכי המופיע במגילה פרק ג פסוקים ב-ד [" וְכָל- עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר -בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ ... ( cache )
  • בס"ד : ... אחשורוש את המן בן-המדתא האגגי וינשאהו, וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו, וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כֹרעים ומשתחוים להמן, כי כן צוה לו המלך" (ג:א-ב). ... ( cache )
  • עטרת כהנים ישיבה : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן, כי כן צוה לו המלך. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" [אסתר ג ב]. מדוע מתגרה מרדכי בהמן? ... ( cache )
  • : השפה הדתית הנסתרת השפה הדתית הנסתרת מכון שלום הרטמן מכון שלום הרטמן : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים. ומשתחווים להמן.,. כי. כן ציווה לו המלך.,. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה. אף כאן לא ברור. מדוע מרדכי לא כורע ... ( cache )
  • השיעור ניתן בערב ר"ח אדר א' התשס"ה תאריךתאריך שםשיעורשםשיעוראדר א... : וכתוב " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (אסתר ג, ב). אמר המן למרדכי מדוע אינך משתחוה לי? ... ( cache )
  • בין זֵהוּת לזָרוּת - ארבעה דגמים : וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" - - - כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן ... ( cache )
  • אחריות הפרט על גורלו : " וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי: מדוע אתה עובר את ... ( cache )
  • חגים : " וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ - - - כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן ... ( cache )
  • מלים אחרות - (מיומנו של בורג במערכת) - TheMarker Cafe : ב וְכָל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר -בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן - כִּי-כֵן, צִוָּה-לוֹ ... ( cache )
  • בס"ד : לאחר שאחשוורוש מגדל את מרדכי אומרת המגילה: " וכל עבדי המלך אשר . בשער המלך כורעים ומשתחווים להלן, כי כן ציווה לו המלך, ומרדכי לא יכרע. ולא ישתחווה" ... ( cache )
  • חודש אדר : וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים להמן.. ומרדכי. לא יכרע.. (ד',2,1). 12.וירא המן כי אין מרדכי כורע,,,, וימלא המן חימה. ... ( cache )
  • הקבלה לשונית בין סיפור יוסף למגילת אסתר : (ב) וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: (ג) ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את ... ( cache )
  • ניסיון המרידה במלך וגדולת המן : המעמד המיוחד שנפל בחלקו של המן מקבל משמעות יום יומית שהרי "כל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן" (ג', ב). האם ניתן לעמוד על משמעות תפקידו של המן? ... ( cache )
  • ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א... : "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן, כי כן ציוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". אם בתחילה לא היה המן מודע לעימות זה, באו עבדי המלך וחידדו ... ( cache )
  • שושן הבירה וירושלים הבירה - הרב יהודה זולדן : "כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך" (אסתר ג, ב), כאותן כריעות והשתחוויות ביום כיפור. 6. "הפיל פור הוא הגורל לפני המן" (אסתר ג, ז). ... ( cache )
  • מגיד מישרים / רבי יוסף קארו : וכל עבדי המלך וכו' כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך, לאו למימרא דפקיד מלכא דיסגדון ליה, אלא היינו לומר דכיון דמנייה משנה דאיהו חשיב כמלכא הוי כאלו ... ( cache )
  • עבודה בתנ"ך-מכתב טיעוני: : להמן כי כן ציווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא השתחווה". כלומר: מרדכי שומר על הדת שלו ולא משתחווה להמן לפי מצוותו. נאמן לעמו: ... ( cache )
  • Megilas Esther: Hebrew : צוה לו המלך; ומרדכי--לא יכרע, ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך, אשר בשער המלך-- למרדכי: מדוע אתה עובר, את מצות המלך. ויהי, באמרם אליו יום ויום, ולא שמע, אליהם; ... ( cache )
  • אחשוורוש : אמיץ ג€“ ציטוט (פרק ג' פסוק ב') "וכל עובדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן כי כן ציווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" ... ( cache )
  • ' ', ', (1948-5708), ' : כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה." [אסתר ג' 2]. נדמה לי שחובתינו לנתח אף במקצת את שורשי המבוכה הזאת, המדבקת מגזרים ... ( cache )
  • וצדיק ילבש : כי כן ציווה לו המלך. ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה ". פה הנקודת מפנה.. "כורעים ומשתחווים להמן, כי כן ציווה לו המלך ". למי ציווה? תלמיד: כולם, להשתחוות להמן. ... ( cache )
  • מגילת אסתר - הסיפור האמיתי : "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי-כן ציוה לו המלך, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.";"ויבוא עד לפני שער המלך ]מרדכי בלבוש שק[ ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" - על עמלק ועל הספק : בית המדרש של Yeshiva.org.il. שיעור נוכחי:ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה - על עמלק ועל הספק; הרב מעביר השיעור:הרב חנניה מלכה; ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה . אמר לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב! מה ראית שאתה מבטל קלווסין של מלך? א"ל שאני יהודי, א"ל והלא מצינו שאבותיך השתחוו לאבותינו, ... ( cache )
  • "120 מתחת לאפס"? - דעות - ערוץ 7 : 4 מרץ 2009 ... וכבר פירשו גדולי ישראל, כי לשון הפסוק " לא יכרע ולא ישתחוה " איננו בלשון עבר אלא בלשון עתיד ג€“ ללמדנו, אומרת המגילה, כי גם בדורות העתידיים ... ( cache )
  • "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (אסתר ג, ב) (פרשת שמיני, שנת תשס"ח... : וגם שואל מדוע כתוב המקרא בלשון עתיד " לא יכרע ולא ישתחוה ". היה די בזה לכתוב "לא כרע ולא השתחוה", לשון עבר. עונה מהר"ל: "לא יכרע, זהו אף שהיה יכול מרדכי ללכת ... ( cache )
  • השיעור ניתן ב-סיון ה'תשס"א : "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " - על עמלק ועל הספק / הרב חנניה מלכה. זכור (ארבע פרשיות). השיעור ניתן בשבט תשס"ז. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " - על עמלק ועל הספק ... ( cache )
  • ו^ףך^י : לא יכרע ולא ישתחוה וגו/ ויגידו להמן לראות היעמדו. ו^ףך^י. וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו רמלא. מרדכי וגו/. המן חמה, ואח�כ כתוב: וכראות המן את מרדכי ... ( cache )
  • יגדיל תורה ויאדיר : ... תקנת הפורים (מאמר מתוך "פרי עץ הגן" ח"א, ישיבת ההסדר רמת גן). אסתר - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " בירור הלכתי ורעיוני (מאמר מתוך עלון ישיבת ההסדר דימונה) ... ( cache )
  • שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בענין שלימות הארץ Sichos of... : שזוהי ההוראה ברורה ממה שהי' "בימים ההם בזמן הזה" (בחודש אדר): מרדכי נעמד באופן ש " לא יכרע ולא ישתחוה ", ולא רק זה אלא גם "הגידו לו את עם מרדכי" - שהיכן שרק ... ( cache )
  • פרשת השבוע : ... בימי נבוכדנצר וכעת בני ישראל חוזרים לאותו כישלון ומשתחווים להמן ועל כן - מרדכי מוכרח לתקן את הכשלון והוא " לא יכרע ולא ישתחוה " והכל כדי לקדש שם שמים. ... ( cache )
  • פורים בס"ד פורים ג€“ תשס"ט לעילוי נשמת אבי מורי ז"ל (הריני כפרת... : כדי להבין את העניין נתבונן במדרש: ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה , אמרו לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב מה ראית לבטל קלבסים של מלך, אמר שאני יהודי, א"ל והרי מצינו ... ( cache )
  • כרם ביבנה - ספרי הרבנים שליט"א : "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " 189. ד. חטאי הדור (בע"ז ובמשתה) ביזיון ארץ ישראל 194. יא. "משנה למלך אחשורוש" (עיונים בפרק י). א. "פרשו ממנו מקצת סנהדרין" 199 ... ( cache )
  • ניצוצי : א) ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה (אסתר ג, ב). כתב החפץ חיים זצ"ל, ... ומרדכי שיצא מחלציו, העיד עליו הכתוב, כי למרות כל הפגעים והתלאות לא יכרע ולא ישתחוה,... ( cache )
  • הדת במגילת אסתר / דוד סבתו : ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה : אמרו לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב מה ראית לבטל קלבסים של .... ועיין עוד במאמרו של הרב יעקב מדן "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה - מדוע? ... ( cache )
  • בס"ד : ואף בחורבן כשגלו לבבל, ומרדכי שהוא מזרע בנימן לא יכרע ולא ישתחוה , על כן על ידי מרדכי שהיה אומן את אסתר, היה הסבה שבנה של אסתר.. בנה בית שני. ... ( cache )
  • מגילת אסתר - בין הסתר פנים לגילוי פנים : וראה יעקב מדן, 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ', בתוך הדסה היא אסתר, ספר זיכרון להדסה (דסי) רבינוביץ, תבונות תשנ"ז. [ג€�8] "ואדברת אסתר באונסא" (תרגום יונתן ב, ח). ... ( cache )
  • חג הפורים - המן ועמלק : [ג€�3] אמנם בפרק ב', כתוב: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " בזמן עתיד. ואכן יש לשאול מדוע לא נכתב משפט זה בלשון עבר: ומרדכי לא כרע ולא השתחווה? ... ( cache )
  • ישיבת כרם ביבנה : ומרדכי איש ימיני- משבט בנימין, לא יכרע ולא ישתחוה . מפגש ו. מפגש עם "השתיקה" החזקה מכל הצעקות ... ג) "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה (אסתר ג', ד').- אמרו לו. ... ( cache )
  • PURIM - Shitim - Israeli Chagim site : ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה והמן ביקש להשמיד את כל היהודים. והמן אמר למלך אחשורוש, והמלך.שלח ספרים אל כל המדינות - להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ... ( cache )
  • מלחמות ה' ג€¢ אין כאן מקום לפשרות | פעולותיו | מלך המשיח : לא יכרע ולא ישתחוה לאלקים אחרים עדיין לא מספיק, אלא הוא פירש שהכוונה ל"מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם". - זהו ענינו של יהודי. ... ( cache )
  • ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א... : הכתוב תיאר את התנהגות מרדכי "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " בפעלים אימפרפקטיים המציינים התנהגות קבועה וחוזרת ונשנית, ובהפכלה לשם הדגשה, ונראה שהתנהגות יציבה זו ... ( cache )
  • א. בניית המושג אחריות : "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה . ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי: מדוע אתה עובר את ... ( cache )
  • [http://yi.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%A2%D7%A8 אברהם לייטנער ג€“ �יקיפּעדיע] : אבער ר' אברהם האט זיך נישט געשראקן, אזוי ווי עס שטייט ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה . זיינע קינדער האבן גאר שטארק געהיטן אויף אים ווייל ער האט געכאפט אמאל א ... ( cache )
  • בס"ד שושנת יעקב צהלה ושמחה : נאמר במגילה ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה . וישנם מספר סיבות לדבר: .... ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה , כיכר כסף, עושי המלאכה, הפיל פור הוא הגורל,המלך המן ישבו, ... ( cache )
  • פירושים על מגילת אסתר : וכתוב "וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים להמן וכו' ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה " (אסתר ג, ב). אמר המן למרדכי מדוע אינך משתחוה לי? ... ( cache )
  • מוסדות תיקון המידות - חיי שיחות מוהר"ן מוהרנ"ת באש ובמים פורים : ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ! אחד היה בטולטשין, חסיד נלהב בשם ר' מרדכי, נסיונות קשים ומרים עברו עליו מצד הפורעים המתנגדים, אך הוא עמד בכל אלה, והוכיח נאמנות ... ( cache )
  • פרשת וישלח - פגישת יעקב ועשו - גיליונות נחמה ליבוביץ : (אסתר ג' ב') "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ". אמרו לו: הוי יודע, שאתה מפילנו בחרב, מה ראית לבטל קלווסין (גזירה, בלשון יוונית) של מלך? אמר להם: שאני יהודי! ... ( cache )
  • אופיה היהודי של מגילת אסתר : עלה המן לגדולה "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה להמן". אולי יש צדק באותה התפילה אשר כביכול התפלל מרדכי לפי תרגום השבעים, תפילה אשר הכיר אותה מחבר ספר יוסיפון ופתח ... ( cache )



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה - מדוע?



קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-0302