ביאור:דניאל ב ה
דניאל ב ה: "עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא (לְכַשְׂדָּאֵי): מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא, הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עוֹנֶה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר אֶל הַכַּשְׂדִּים: הַדָּבָר וַדַּאי מִמֶּנִּי, אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ, נְתָחִים תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ה.
מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא
עריכהעָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא
עריכההיועצים ביקשו לשמוע את החלום כדי לפרש.
המלך עונה להם, ובמקום לספר להם את החלום הוא דורש שהם יספרו לו את חלומו, ומאיים עליהם במוות והריסת בתיהם.
מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא
עריכהשל"ג מפרש את המילה "מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא" - "הַדָּבָר וַדַּאי מִמֶּנִּי" - ייתכן במשמעות: 'אני לא זוכר את זה בוודאות'.
"אֲזַד" - בקונקורדנציה/מילון - מסבירים "אֲזַד" = "אֲזַל" - נגמר, תם, נשכח, נעלם, אבד.
- כלומר המלך אמר: 'מילות החלום אזלו, נשכחו ואבדו ממני' .
למרות שהמלך שכח את החלום הוא זוכר שהוא התפעם ונרעש ממנו.
הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן
עריכההמלך דורש שהחכמים, הקוסמים, והמכשפים שטוענים שיש להם כוחות עליונים, יכולים לדבר עם אלוהים, להעלות באוב מתים, חייבים להיות מסוגלים למצוא את החלום שלו ולפרש לו אותו.
ובמידה והם אינם מסוגלים, אז הם לא חכמים, לא קוסמים ולא מכשפים אלא סתם שקרנים ורמאים, ועל זה מגיע להם עונש מוות והשמדת נחלתם, כפי שקובע חוק חמורבי מספר 2.