פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות דניאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר לֵהּ דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדין" - אז

"בהתבהלה" - בבהלה כלומר במהירות

"הנעל" - הכניס את דנייאל

"די השכחת גבר" - אשר מצאתי איש

"גלותא די יהוד" - גלות יהודה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהתבהלה" - בחפזון הכניס את דנייאל לפני המלך

"די השכחת" - אשר מצאתי איש מן בני הגולה של יהודה אשר אף הפתרון יודיע למלך

<< · מ"ג דניאל · ב · כה · >>