קטגוריה:בראשית כז מ
ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/עַל־חַרְבְּ/ךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְ/אֶת־אָחִ֖י/ךָ תַּעֲבֹ֑ד וְ/הָיָה֙ כַּ/אֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּ/פָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖/וֹ מֵ/עַ֥ל צַוָּארֶֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְעַל חַרְבָּךְ תֵּיחֵי וְיָת אֲחוּךְ תִּפְלַח וִיהֵי כַּד יִעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא וְתַעְדֵּי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְעַל סַיְיפָךְ תְּהֵי רָחִיץ עָלִיל לְכָל אָתַר וּמַרְכִיךְ וְתָאִי וּלְאָחִיךְ תְּהֵי מִשְׁתַּעֲבֵּד וִיהֵי אִין רַשִׁיעִי וְתָחִית יַת בְּנוֹי מִלְמִיטַר פִּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּכֵן תְּהֵי פָּרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהּ מֵעַל צַוְורָךְ: |
| ירושלמי (קטעים): | וְעַל מָנֵי זְיָינָךְ תְּחִי וְקָדָם אָחוּךְ תֶּהֱוֵי מִשְׁתַּעְבֵּד וְיֶהֱוֵי כַּד יֶהֱוַון בְּנוֹי דְיַעֲקב לַעֲיַין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרֵיהּ פִּקוּדַיָא יֶהְוֶיַן מְשַׁוְיָין נִיר שִׁעֲבּוּדָא עַל צַוְורָךְ וְכַד יִמְנְעוּן גַרְמֵיהוֹן בְּנוֹי דְיַעֲקב דְלָא לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא וְלָא לְמִיטַר פִּקוּדַיָא הָא בְּכֵן תֶּהֱוֵי פָרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהוֹן מֵעַלִוֵי צַוָוארָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"ועל חרבך" - כמו בחרבך יש על שהוא במקום אות ב' כמו (יחזקאל לג) עמדתם על חרבכם בחרבכם (שמות ו) על צבאותם בצבאותם
"והיה כאשר תריד" - לשון צער כמו (תהלים נה) אריד בשיחי כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ופרקת עלו וגו'אבן עזרא (כל הפרק)
והיה כאשר תריד — כמו "תרדה", והם ב' שרשים. ויש אומרים שהוא כמו "אריד בשיחי" (תהלים נה, ג); והטעם, כאשר תריד לשם, ירחמך.
ופרקת — מגזרת "מפרק הרים" (מלכים א יט, יא); ומהם "מפרקתו" (שמואל א ד, יח).
- ויש בברכות אלו כמה שאלות קשות:
- אם הברכה היתה נבואה, איך לא ידע את מי יברך? והשיבו נבוני הדור, כי השם אמר לו כשבא יעקב: ברך את זה. ואילו היה כן, היה אומר יצחק לעשו: השם ציווני; ועוד, למה בירך לעשו בעבור שבכה?
- ואחרים אמרו, כי לא היה יצחק נביא, וברכתו לא נתקיימה. גם אלה טעו, כי הכתוב אמר: "וירא ה' אליו" (בראשית כו, ב); גם אמר דוד: "ובנביאי אל תרעו" (דברי הימים א טז, כב).
- ואחרים אמרו: מה תועלת יש בדברים, אחרי שהיתה מחשבתו על עשו? והנה הדבר היה בספק אצלו, כי כן אמר: "הקול קול יעקב" (בראשית כז, כב); ובירך מי שיהיה מהם, כי בניו היו שניהם.
- ויש אומרים: איך אמר השם, "ורב יעבוד צעיר" (בראשית כה, כג); גם כן אמר יצחק: ואת אחיך תעבד? והגאון דחה זו השאלה בקנה רצוץ, בעבור שמצא: "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (בראשית לו, ו). והנה שכח "וישתחו ארצה שבע פעמים" (בראשית לג, ג). והנכון בעיני, שברכת הנביא כעין תפילה היא, והשם שמע תפילתו; כי עיקר זאת הברכה על זרעם.
- וישנים שלא הקיצו משנת האיוולת, יחשבו כי אנחנו בגלות אדום. ולא כן הדבר, רק אדום היה תחת יד יהודה, וכן כתוב: "ויפשע אדום מתחת יד יהודה" (מלכים ב ח, כב), גם יואב הכרית כל זכר באדום (מלכים א יא, טז). ובעבור שהיו תחת יד יהודה, שמחו ביום אידינו והיו אומרים לבבליים: "ערו ערו עד היסוד בה" (תהלים קלז, ז); ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם, מרעתם. וכן טעם "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד, כא), גם כן "אל תשמח לבני יהודה" (עובדיה א, יב). גם בימי הורקנוס הזקן, שמם שומרי ירושלים, והכניסם בברית מילה. גם בימי אגריפס, כאשר נלכדה ירושלים, באו גדודי אדום לעזור ליהודה.
- ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים, וכן אמר המתרגם: "וצים מיד כתים" (במדבר כד, כד); והיא מלכות יון בעצמה, כאשר פירשתי בספר דניאל. גם כן יקראו היום אנשי מצרים ושבא וארץ עילם "ישמעאלים", ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאל כי אם מתי מעט:
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(מ)" ואת אחיך תעבד". וזה יהיה לך לאושר הנפש, וזה תלוי בתנאי, אם יעקב יעסוק בתורה ויעבוד את ה' שאז תכנע לפניו, אבל בזמן שירפו ידיו מעבודת ה' אז תהיה אתה המקל והרצועה לרדות וליסר אתו, וז"ש והיה "כאשר תריד," עת שאתה תרדה בו ע"י שלא יעבוד את ה', אז "ופרקת עלו," כמ"ש בזמן שאין הקול קול יעקב אז הידים ידי עשו, וכן היה באמת שכ"ז שעבדו ישראל את ה' היה אדום למס עובד כמו שהיה בימי דוד ושלמה ומלכי ישראל הצדיקים, ועת חטאו ישראל כתיב בימיו פשע אדום וגו' וימליכו עליהם מלך (מ"ב ח):
כלי יקר (כל הפרק)
"והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו'". תריד מלה זרה במקרא ואינה מתישבת לפירש"י, כי לא פורש במקרא מהו הצער, ויש מפרשים לשון רדיה וממשלה ופירשו בו מה שפירשו. ואומר אני שכך פירושו. כי ידע יצחק ברוח הקודש שבו שברכת ורב יעבד צעיר לא תהיה כ"א בזמן שישראל זוכין, ואולי הבין זה ממה שנאמר לו ממעיך יפרדו זה לרשעו וזה לתומו ואז רב יעבוד צעיר, כי זה הצדיק מושל ביראת ה' ברשע, אמנם אם אינו זוכה למה ימשול בו, וסד"א שבזמן שאין ישראל זוכין לא זו שהרב לא יעבוד לצעיר אלא אפילו שהרב ימשול בצעיר, ע"כ אמר שאין הדבר כן אלא בזמן שהצעיר זוכה ופורש לתומו, אתה תהיה לו לעבד כמ"ש ואת אחיך תעבוד. והיה כאשר תריד ר"ל כי יהיה הזמן שאתה תהיה רודה ומושל בכל העולם, וזהו בזמן שאין ישראל זוכין כי כשזה נופל זה קם, אז די לך שתפרוק עלו מעל צוארך, אבל מ"מ גם אתה לא תוכל לרדות בו, לכך נאמר בעובדיה (עובדיה א.י) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה. וכתיב (שם א.כא) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. מכל זה משמע שעשו עתיד ליתן את הדין על מה שהיה רודה בישראל כי לא ניתן לו רשות לרדות בו, כי אם לפרוק עלו מעל צוארו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מ.
וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד
יצחק לא בירך את יעקב בכוח צבאי, אך עשו בורך שהוא יהיה איש מלחמה החי על חרבו. יש כאן רמז לחיי מדבר, ואולי גם לכך שעמלק היה נכדו של נכדו של עשו (בראשית כו יב) שגרם צרות רבות לבני ישראל, עד כדי כך שעמלק נהפך לסמל הרוע העולמי. לא נראה שעשו נעשה עבדו של יעקב או שיעקב רדף את עשו. יצחק דיבר אל עשו בגוף שני: "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד", כלומר כל זה יהיה רק במהלך ימי חייו, וללא קשר ללאומים שיתפתחו משני האחים. עם זאת, בהמשך דברי יצחק התקיימו, ובני ישראל והאדומים נלחמו זה בזה במשך שנים רבות עד שבני ישראל ניצחו והכריחו את האדומים להצטרף לבני ישראל ונעשה שותף לגורלו של בני ישראל.
וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ
- אלוהים אמר לרבקה: "ושְּׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג) - כלומר, כל בן יהיה לאום והם ילחמו זה בזה, כאשר בכל פעם אחר ינצח ("יֶאֱמָץ"). אולם בסוף בני ישראל (היינו, "הצעיר") ינצחו את בני אדום.
- יצחק רצה לבטל לאום אחד כדי למנוע מלחמות אחים. לכן הוא ואמר בברכתו ליעקב: "הֱוהֵ גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
- עכשיו, בלי לסתור את ברכתו הראשונה, יצחק מוסיף שבסוף תשתחרר, ככתוב: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, ופָּרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָאּרֶךָ".
כלומר יצחק מוותר על ניסיונו לחסל לאום אחד, ונותן את ברכת אלוהים לעשו: 'תהיו שני לאומים, תלחמו זה בזה, ובכל פעם אחר ינצח (עד שתתאחדו תחת שלטונם של בני יעקב).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כז מ"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.