ביאור:בראשית כז ה

בראשית כז ה: "וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז ה.

וְרִבְקָה שֹׁמַעַת עריכה

רבקה שמעה את דברי יצחק לעשו. על שרה נאמר: "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל" (ביאור:בראשית יח י). שרה היתה באוהל הנשים, ושמעה את אברהם מדבר עם האורחים "תַּחַת הָעֵץ" (ביאור:בראשית יח ח). גם אברהם הכין אוכל לכבוד אורחיו וכהקדמה לדבריהם החשובים.
לא ברור איפה היתה כשהיא שמעה זאת. הכתוב מדגיש שרבקה בעצמה שמעה את דברי יצחק, ולא שמרגל סיפר לה על דברי יצחק.

בְּדַבֵּר יִצְחָק עריכה

לא ברור איך רבקה שמעה זאת. רבקה חשדה ביצחק כי היא ידעה שהוא אוהב את עשו. כנראה רבקה עשתה לעצמה מנהג להקשיב לכל דבר שיצחק אמר, ככתוב: "בְּדַבֵּר יִצְחָק". ייתכן שרבקה הציבה מרגלים בכל האוהלים, כשם ש-"ויַֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל" (ביאור:בראשית כז מב) שעשו רוקם לרצוח את יעקב, שלבטח נאמרו בסוד לחבריו, וכשם שאמרו לה שיצחק קרא לעשו היא התקרבה לשמוע.

לא נראה שיצחק או עשו היו מודעים למנהגה של רבקה להקשיב ולרגל. כנראה עד רגע חשוב זה רבקה הקשיבה, אך לא פעלה ולא חשפה את מנהגה זה. גם אחר הברכה ליעקב, יצחק לא חקר איך זה קרה.

אפילו אם יצחק ועשו ידעו שרבקה מרגלת אחריהם, סביר להניח שהם לא יכלו לתאר לעצמם שרבקה תעז לשלוח את יעקב ליצחק מחופש כעשו כדי לרמות את יצחק לתת ליעקב את הברכה שהוא רצה לתת לעשו.

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד עריכה

למזלה של רבקה עשו היה ילד ממושמע והגון, ויצא לשדה לצוד כבקשת אביו במקום לקחת גדי מהעדר. אם עשו היה מספר לנשותיו אודות המשימה שיצחק הטיל עליו והברכה הצפויה, ייתכן שהן היו עוזרות לו ושמות עין על המחנה ומה שרבקה ויעקב עושים. אם עשו היה נשאר במחנה ושולח את אנשיו לצוד בשבילו, או לחילופין לוקח גדי או בן בקר כשם שאברהם עשה: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, ויִַּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב" (ביאור:בראשית יח ז), אז הוא היה רואה את הפעילות של רבקה ויעקב ומונע אותה. אך עשו יצא לשדה ולא חשב שרבקה ויעקב פועלים נגדו.