ביאור:בראשית כז ו
בראשית כז ו: "וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז ו.
הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו
עריכהרבקה מסבירה ליעקב מה קרה, מה עומד לקרות, ואיך היא מציעה לטפל בעניין.
"הִנֵּה שָׁמַעְתִּי" – רבקה מדגישה שהיא רק עכשיו שמעה, ושהעניין חשוב ודחוף.
אֶת אָבִיךָ
עריכהרבקה דואגת. רבקה לא יודעת בדיוק מה יצחק יגיד לעשו, אבל היה הבינה שהעניין חשוב. רבקה מתייחסת ליצחק בכבוד, ובדבריה ליעקב היא מכנה את יצחק: "אָבִיךָ". רבקה למעשה מדגישה שיעקב חייב להתייחס ליצחק כאל אביו, למרות שבהמשך יצחק קורא ליעקב שבע פעמים 'בני' ויעקב לא עונה 'בנך' או 'אבי'.
למה רבקה דואגת?
- כי יעקב לא הוזמן לציד (טעות דומה עשה אדוניה "וְאֶת שְׁלֹמֹה אָחִיו לֹא קָרָא" (מלכים א א י)).
- כי יעקב לא הוזמן לשיחה.
- כי יצחק עומד לתת את 'ברכת נפשו' רק לעשו.
- כי יעקב לא יקבל דבר 'מברכת נפשו' של יצחק.
רבקה הבינה שבנה (ואולי גם היא) בסכנה, ולכן היא מזדרזת להגן על זכויותיו של יעקב לפני שעשו יחזור מהציד. נתן הנביא הבין את הסכנה לשלמה ולבת שבע שהיו במצב דומה, ולכן הוא אמר לה: "מַּלְּטִי אֶת נַפְשֵׁךְ וְאֶת נֶפֶשׁ בְּנֵךְ" (מלכים א א יב).