מפרשי רש"י על בראשית כז מ


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ז • פסוק מ' |
א • ב • ג • ז • ט • יא • טו • יט • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לג • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ז, מ':

וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃


רש"י

"ועל חרבך" - כמו בחרבך יש על שהוא במקום אות ב' כמו (יחזקאל לג) עמדתם על חרבכם בחרבכם (שמות ו) על צבאותם בצבאותם

"והיה כאשר תריד" - לשון צער כמו (תהלים נה) אריד בשיחי כלומר כשיעברו ישראל על התורה ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל ופרקת עלו וגו'


רש"י מנוקד ומעוצב

וְעַל חַרְבְּךָ – כְּמוֹ "בְּחַרְבְּךָ". יֵשׁ "עַל" בִּמְקוֹם בֵּי"ת, כְּמוֹ: "עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם" (יחזקאל לג,כו), בְּחַרְבְּכֶם; "עַל צִבְאֹתָם" (שמות ו,כו), בְּצִבְאֹתָם.
תָּרִיד – לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ (תהלים נה,ג): "אָרִיד בְּשִׂיחִי". כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה, וְיִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִצְטַעֵר עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּטַל, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ... (לפי התרגום "וִיהֵי כַּד יִעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא, וְתַעְדֵּי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ"; בראשית רבה סז,ז).

מפרשי רש"י

[כח] כלומר כשיעברו וכו'. דאין לומר אפילו לא יעברו על התורה - דאין האדם מצטער אם רואה אחר מצליח - והוא ראוי שיהיה מצליח, אלא אם הוא מצליח והוא רשע - אז מצטער על שהרשע מצליח והוא אינו מצליח. וכן "כאשר תריד" רוצה לומר כאשר תצטער על הברכות, וזה שלא יקיימו ישראל התורה. ועוד שאם כל זמן שיצטער עשו - יפרוק עולו, אם כן לא היה ברכת יעקב ברכה, כי תמיד יהיה עשו מצטער:

בד"ה ויהיה לך כולי כאשר תצטער נ"ב ומאמ"ז קבלתי כאשר תריד הוא על הנסתר על התורה כאשר התורה תריד דאל'כ היה לו לכתוב כאשר תריד הפרוק אלא ה"ק אם היא תריד ג"כ תעשה את שלך ופרקת מהרש"ל: