פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כז יט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז יט: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ."



אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָעריכה

יעקב ידע שיצחק מחכה שעשו ישוב מהציד ויביא לו מטעמים. ליעקב לא היתה ברירה אלא לומר לאביו שהוא עשו. יעקב שיקר כמו שקרן מנוסה: ללא היסוס ובלי להתבלבל הוא חזר על דברי אמו שסיפרה לו על דברי אביו. לא היה טלפון שבור. יעקב חזר מילה במילה על דברי יצחק, אך עם זאת, היה הבדל משמעותי בין דברי רבקה ודברי יעקב, כאילו שגם יעקב שמע את דברי יצחק לעשו:

  • יצחק אמר: "וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה (צָיִד) ועֲַשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה: בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמותּ" (ביאור:בראשית כז ד)
  • רבקה ציטטה את יצחק: "הָבִיאָה לִּי צַיִד ועֲַשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה: וַאֲַבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה, לִפְנֵי מוֹתִי" (ביאור:בראשית כז ז), ועוד הוסיפה: "וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, לִפְנֵי מוֹתוֹ" (ביאור:בראשית כז י). בפעם השנייה רבקה החסירה את הדגש "לִפְנֵי יְהוָה".
  • יעקב אמר: "קוםּ נָא שְׁבָה, וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ".
  • עשו אמר: "יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ" (ביאור:בראשית כז לא).

יעקב השתמש במילות המפתח הנכונות: 'אָכְלָה', 'מִצֵיּדִי', 'בַּעֲבורּ', 'תְּבָרְכַנִּי', וכך גם עשה עשו.

למרות שרבקה לא הזכירה את המילה "נַפְשִׁי" - יעקב ידע להוסיף את המילה וחזר במדויק על דברי יצחק: "תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ". בנוסף, למרות שרבקה אמרה: "וַאֲַבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָה", יעקב לא השתמש במילים האלה שאותן יצחק לא אמר לעשו.

איך יעקב ידע להגיד "תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ" ולא להוסיף "לִפְנֵי יְהוָה"?עריכה

גם אם יעקב היה מחסיר את המילה "נַפְשֶׁךָ", יצחק כנראה היה ממשיך בחקירתו ובסופו של דבר מברך אותו. אם כן, כיצד ידע יעקב לנהוג כך?

  • יעקב גם הקשיב ליצחק בדברו עם עשו (או שהיו לו מרגלים משלו שדיווחו לו על השיחה).
  • יצחק יברך בשמו, בנפשו - ולא בפקודת אלוהים. ניתן להניח שיעקב הבין שיצחק לא הזכיר את אלוהים משום שרבקה לא סיפרה שיצחק אמר שהוא יברך בשם אלוהים, אלא רק שיצחק יברך אותו 'לפני אדוני', ואף לא הזכירה את אלוהים בפעם השנייה.

נראה שיצחק לא ניסה לדבר בשקט באוהלו ושרבים שמעו את דבריו.

קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָהעריכה

זוהי רשימת פקודות. ניתן להסיק ממנה שיצחק היה חלש ושכב במיטתו, ולכן היה עליו לקום מהמיטה ולהתיישב כדי שיוכל לאכול. בכל אופן, יצחק עשה זאת בכוחות עצמו וגם אכל ארוחה גדולה ושתה יין, מכאן שהוא לא היה מאוד חלש.