ביאור:בראשית כז לו
בראשית כז לו: "וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לו.
וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם
עריכהעשו האשים את יצחק ורבקה על שנתנו לבנם את השם "יַעֲקֹב", וגרמו לגורל הזה שהוא ינושל מברכת אביו. לשם כך הוא השתמש בשורש 'ע-ק-ב' ואמר: "ויַַּעְקְבֵנִי" במשמעות שלילית כרמאי שקרן.
פירוש השם יה'-עקב (יעקב) הוא 'אדוני ישמור' (ביאור:בראשית כה כו). יעקב קיבל את השם הזה בגלל שהוא נולד זעיר וחלש והיה זקוק לעזרה מאלוהים כדי לשרוד (ראה: למה יעקב לא התחתן). בהמשך אלוהים מכיר ביעקב כממשיכו של אברהם ויצחק ומודיע לו: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל, אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים לעשות זאת.
מדבריו של עשו משתמע שהפירוש לפועל "יַּעְקְבֵנִי" הוא: לקח במרמה, הערים, פעל מאחורי הגב, הכשיל.
האם עשו המציא פירוש חדש לפועל "עקב"?
- סביר להניח שפירוש הפועל 'עקב' בתקופה ההיא היה: ללכת בעקבות, לשמור או תפיסה במרדף על ידי פגיעה בעקב.
- קשה להאמין שהפועל 'עקב' היה קשור לפעולה מאוד שלילית כפי שהציג זאת עשו. אדם לא יקרא לבנו בשם שמשמעותו שודד, נוכל, גנב, גזלן, רמאי או תחבולן.
- השימוש של עשו ב-"יַַּעְקְבֵנִי" לא היה ברור, ולכן עשו הסביר: "אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי". מהסברו אנו מבינים שמשמעות המילה היא: לקח, קנה, השיג. עם זאת, לא בטוח שמדובר בהתנהגות שלילית, שכן עשו מכר ביודעין את בכורתו ואף לא ידע כיצד יעקב לקח את ברכתו.
- למעשה, יעקב עקב את עשו שלוש פעמים ולא פעמיים. הפעם הנוספת היתה בלידתו, כאשר הוא החזיק בעקב של עשו ובא בעקבותיו.
אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי
עריכהלפי השימוש במילה "עַתָּה", ניתן להסיק שאת הבכורה יעקב לקח בעבר, כלומר שיעקב לא לקח את הבכורה והברכה באותו הזמן כאשר יצחק בירך אותו.
- עשו מכר את הבכורה ואפילו הסביר מדוע עשה זאת: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמותּ; וְלָמָּה זֶהּ לִי בְּכֹרָה" (ביאור:בראשית כה לב). עשו זלזל בבכורה והיה מודע למעשיו. ייתכן שעשו חשב שהוא ימות לפני אביו.
- יעקב חשב שהברכה הגיעה לו כתוצאה מהבכורה שהוא רכש. אולם, טענתו של עשו נכונה בעניין הברכה משום שאביו בחר לתת לו את הברכה בלי קשר לבכורה, ויעקב, במרמה, לקח את ברכתו.
הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה
עריכהכאן עשו מוותר על הברכה שניתנה ליעקב, ופשוט מבקש ברכה נוספת. בהמשך עשו מסביר: "הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרְכֵנִי גַם אָנִי אָבִי" (ביאור:בראשית כז לח). אם יצחק לא היה נותן ברכה חד צדדית לטובת בן אחד ולרעת השני, יצחק היה יכול לתת בדיוק את אותה הברכה גם לעשו. כך יצא המרצע מהשק, והאמת העגומה יצאה לאור.