רשב"ם על בראשית כז

<< · רשב"ם על בראשית · כז · >>

(א). ותכהינה עיניו: מן הזקנה כמו שמצינו בספר שמואל ועיניו החלו כהות:

(ב). הנה נא: אני מבקש ממך בשביל שזקנתי ואני רוצה לתת לך ברכות אשר בידי לחלוק לך בחיי כמו ברכת אברהם וירושת הארץ:

(ג). שא נא כליך: כופל נא שני בכאן כמו שפירשתי אצל הנא נא ידעתי כי אשה יפת מראה את:
תלייך: אשפתו שתלויים בה החיצים, תליך מגזרת ושר האופים תלה, וכן שביך בן אבינועם מגזרת שבת, כי שמע ה' אל עניך מגזרת ענה:

(ז). לפני ה': בשם ה', אבל נמרוד גבור ציד לפני ה' פירושו בכל העולם, וכן נינוה היתה עיר גדולה לאלוקים בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה:

(ט). לך נא אל הצאן וגו': ממקום אומנתו שהיה יושב אוהלים:
גדיי עיזים: בשביל העורות ששערן קשה כשיער אדם לקח עזים ולא כבשים:

(יב). ימושני אבי: מן ממשש בצהרים כמו יסובוהו ערבי נחל מן סבב, דגש תחת אות החסירה:

(יג). עלי קללתך: עלי ועל צוארי כלומר אל תירא כי היתה בוטחת במה שאמר לה הקב"ה ורב יעבוד צעיר:

(טו). החמודות: שהיה עובד בהן אביו בשעת אכילה:

(כ). ואכלה מצידי: חטף קמץ לפי שהוא לשון ציווי, כמו אכול בשמחה לחמך אבל ואוכלה מציד בני הוא מלאפום שהוא לשון אפעל, כמו זכור ה' לדוד יאמר זכר לחסדי דויד לשון ציווי:

(כב). הקול קול יעקב: לפי שתאומים היו היה קולן דומה קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו מאחר שמצאו איש שעיר על צוארו:

(כד). אתה זה בני עשו: נראה שאתה בני עשו:

(כז). ריח בגדיו: החמודות, ובגדיהם היו מבושמים במוגמר:
אשר ברכן ה': את השדה שהוא מלא נרד וכרכום קנה וקנמון, וכן פייט ר' אלעזר הקליר שדה מבורך כהריח בריכו במתן טל:

(כח). ויתן לך: מוסב על ברכו ה' והוא הקב"ה יתן לך מטל השמים כעין ברכת השדה:

(כט). בני אמך: אבל ביעקב שהיו לו נשים הרבה כתוב בו וישתחוו לך בני אביך:

(ל). ויהי אך יצא יצא: להגיד ניסים שנעשו ליעקב בא הכתוב שאילו הקדים עשו לבא רגע אחד קודם לא נתברך יעקב:

(לג). ויחרד יצחק: על שמצא שיער בחלקת צוארו של יעקב:
'מי איפוא: תיקון לשון הוא כמו איזי שבתלמוד אימא לי אחי, אתאורש ב"ל:
גם ברוך יהיה: שמיהר לעובדני וגם ידע שבעצת רבקה עשה הכל והיא היתה מכרת בו שראוי לברכות:

(לו). הכי קרא שמו יעקב: בתמיה, הלמען אשר קרא שמו יעקב בשעת לידה בשביל שידו אוחזת בעקבי ונמצאתי אני בכור והוא פשוט והיה לו ליטול פחות ממני יטול פי שנים יותר ממני, וכן הכי אחי אתה, ודינך ליטול שכר הרבה, ועבדתני חנם בתמיה, וכן בבבא בתרא שנינו בפרק מי שמת בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו והבנות יזונו, נכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים אדמון אומר וכי בשביל שאני זכר ויפה כחי בנכסים מרובים הורע כוחי בנכסים מועטים בתמיה:

(לז). נתתי לו לעבדים: מה שקנה עבד קנה רבו:

(מ). ועל חרבך תחיה: אומנותך שהייתה צד חיות בכלי זיינך:
וכאשר תריד: כמו אריד בשיחי, כשיעבוד בך בפרך לא תוכל לסבול ופרקת עולו:

(מה). גם שניכם: אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם:

(מו). אם לוקח יעקב: דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק להרחיק יעקב מעשו ולא גילתה לו שבשביל שטימת אחיו עשתה כן: