פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כז כא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז כא: "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא."



גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹאעריכה

כאשר עשו בא אל יצחק, יצחק רק שאל: "בְּנִי", ועשו ענה: "הִנֵּנִי" (ביאור:בראשית כז א) - זה הספיק ליצחק על מנת לזהות את עשו. כמובן שיצחק בטח במשרתים שלו שיעשו את עבודתם כראוי, ולא יביא אליו את יעקב במקום עשו.

עכשיו, כשעשו (לכאורה) חזר מהר מדי ולא סיפר מה הוא צד בתגובה לשאלתו של יצחק, יצחק דאג וערך חקירה: "גְּשָׁה נָּא ואֲַמֻשְׁךָ בְּנִי, הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא". לאחר בדיקת המישוש יצחק עדיין היה נבוך: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (ביאור:בראשית כז כב).

יעקב לבש את עורו של הגדי כחולצה, וזאת לאחר שראשו של הגדי הוסר והעור קולף בשלמות מרגליו הקדמיות ומחלקו העליון של גופו של הגדי.

לפחות בזמן הקריטי הזה, יצחק היה יכול לדרוש ממשרתיו להודיע מי בא, אך הוא לא עשה זאת. יצחק כנראה לא האמין שדבר כזה יכול לקרות לו, וזאת חרף חשדותיו ושאלותיו, והוא התבייש לחשוף את מצבו הבריאותי או חשש לחשוף את ספקותיו למשרתיו.. אך ליצחק היה זמן. תחילה הוא יאכל את המטעמים וישתה יין, וייתכן שעד סוף הארוחה הדברים יתבהרו. לא ברור למה יצחק האמין לאיש שהציג את עצמו כעשו. אם האיש היה מוכן לשקר, אזי הרי שהאיש ימשיך לשקר ושום תשובת אמת לא תתקבל ממנו.

יעקב לא פחד מאביו משום שיצחק היה זקן ועיוור, לכן אם שקרו היה נחשף, הוא היה יכול לברוח מהאוהל מבלי שיצחק ירדוף אחריו או יזהה אותו.