רש"י על בראשית כז
<< · רש"י על בראשית · כז · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
"שא נא" - ל' השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה חדד סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלה (ב"ר)
"וצודה לי" - מן ההפקר ולא מן הגזלפסוק ה
פסוק ז
פסוק ט
"שני גדיי עזים" - וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק אלא פסח הי' האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים בפרקי דר"א
"כאשר אהב" - כי טעם הגדי כטעם הצביפסוק יא
פסוק יב
פסוק טו
פסוק יט
"עשיתי" - כמה דברים כאשר דברת אלי
"שבה" - ל' מיסב על השלחן לכך מתורגם אסתחרפסוק כא
פסוק כב
פסוק כד
פסוק כז
פסוק כח
פסוק כט
פסוק ל
פסוק לג
"מי אפוא" - ל' לעצמו משמש עם כמה דברים ד"א איפוא איה פה מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד
"ואכל מכל" - מכל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו (ב"ר)
"גם ברוך יהיה" - שלא תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות לכך הסכים וברכו מדעתו (ב"ר)פסוק לה
פסוק לו
"ויעקבני" - כתרגומו וכמני ארבני וארב וכמן ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי
"אצלת" - לשון הפרשה כמו ויאצל (ס"א ויצל)