קטגוריה:בראשית כז לט
ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖י/ו וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י/ו הִנֵּ֞ה מִ/שְׁמַנֵּ֤י הָ/אָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔/ךָ וּ/מִ/טַּ֥ל הַ/שָּׁמַ֖יִם מֵ/עָֽל׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲתֵיב יִצְחָק אֲבוּהִי וַאֲמַר לֵיהּ הָא מִטּוּבָא דְּאַרְעָא יְהֵי מוֹתְבָךְ וּמִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָו הָא בְּטוּב פֵּרֵי אַרְעָא יְהִי מוֹתָבָךְ וּמִטַלְיָא דִשְׁמַיָא מִלְעֵילָא: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"הנה משמני הארץ יהיה מושבך" בזה אוכל לכרכך שיהיה מושבך בארץ שמנה עם איזה שעבוד לאחיך ומטל השמים מעל:
" ועל חרבך תחיה" ושתחיה מטל השמים בלתי שתצטרך לעבודת האדמה הצריכה למטר ותחיה ג"כ על חרבך במלחמה וזה שגם שתהיה נלחם לבקשת אחיך או זולתו הנה ימשך מזה שכאשר תריד שתצעק חמס על שישעבד אחיך בך יותר מן הראוי:מלבי"ם (כל הפרק)
(לט) "ויען יצחק אביו." זה אמר לו מצד שהוא אביו כרחם אב על בנים, "הנה משמני הארץ יהיה מושבך," לעומת מ"ש ליעקב שיתן לו האלהים מטל השמים ומשמני הארץ, שאצל יעקב יהיה מתנת אלהים ותלוי בהשגחת ה' שהוא לפי המעשים אם יזכו, אמר לעשו שמעצמו יהיה מושבו במשמני הארץ בלתי תלוי בהשגחה, ולא ברכו רק בעושר, אבל לענין המשרה והממשלה,
כלי יקר (כל הפרק)
"הנה משמני הארץ יהיה מושבך". לפי שעיני יעקב נשואות לשמים, יותר ממה שיתלה עיניו בארץ שמנה בטבע, ע"כ הקדים ביעקב טל השמים למשמני הארץ, לפי שעיקר בטחונו של יעקב בהקב"ה אשר בידו מפתחות של מטר, אמנם משמני הארץ אשר ביד האדם לזבלה ולהשמינה, בטחון זה הוא אצלו תפל ומאוחר. ובעשו בהפך זה, שיותר הוא שם מבטחו בכחו ועוצם ידו אשר בו יוכל להשמין הארץ, ממה שתולה עיניו לשמים שיוריד לו טל לברכה, ולפי שהוא מקטני אמנה ע"כ יבחר למושב לו ארץ שמנה בטבעה, לכך אמר לשון הנה משמני הארץ יהיה מושבך, לא הזכיר בו נתינת אלהים. והזכיר מושבך לפי שמדבר כי הוא יבחר לו מקום שמן ודשן להתיישב שם, אבל יעקב שם ה' מבטחו ע"כ אינו מדקדק באיזו ארץ יתישב, כי אף תהיה כחושה בטבע סמוך לבו בטוח בה' שישמין אותה לכך נאמר אצלו ויתן לך האלהים.
אור החיים (כל הפרק)
ויען יצחק אביו. פי' נתינת טעם למה חזר לברכו. לצד רחמי אב כשבכה נכמרו רחמיו:
הנה משמני. פי' אין לו אלא מה שלפניו לא כיעקב שאמר ויתן לך בתוספות וא"ו פירוש מלבד עולם הנצחי וכמו שפירשנו:ילקוט שמעוני (כל הפרק)
הנה משמני הארץ יהיה מושבך, זו איטליא; ומטל השמים מעל, זו בית גוברין. דבר אחר: הנה משמני הארץ, מן שמיניא דארעא. אנטונינוס שלח לגבי רבינו, אמר ליה: בגין דתיסבריא חסרין, מה נעביד דנמליא יתהון? נסביה לשליחא ועייליה לגו פרדסא, עקר פוגלין רברבין ושתל דקיקין, חסין רברבין ושתל דקיקין. אמר ליה: הב לי אנטיגרפא, לא יהב ליה. עאל גביה, אמר ליה: מה אמר לך? אמר ליה: לא אמר לי כלום. אמר ליה: ולא עבד קדמך כלום? אמר ליה: אעלני לגו פרדסא, שרי עקר פוגלין רברבין ושתל דקיקין, תרצין רברבין ושתל דקיקין, חסין רברבין ושתל דקיקין. שרי מפיק דוכסין ומעייל איפרכין, עד זמן דאיתמליאן תיסבריא.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לט.
מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ
ברכה לעשו
יצחק רצה רמז מאלוהים מי יהיה היורש שלו. יצחק בחר לתת הזדמנות לאלוהים לבחור את עשו כאשר הוא שלח אותו לצוד לו צייד, ואלוהים יעניק לו איל. יצחק חשב, שבמידה ואלוהים לא יהיה מעוניין להעניק ברכה לעשו, אלוהים ימנע ממנו צייד, וכך יצחק לא יברך אותו. יצחק הבטיח ברכה עבור ציד מוצלח, ואלוהים העניק לעשו צייד מוצלח והראה שגם לעשו מגיעה ברכה, ולכן יצחק היה חייב לברך גם אותו. (סוף דבר: בתקופת החשמונאים, האדומים יוהדו ושני האחים התאחדו וישרדו ביחד לעולם.)
הברכות
- הברכה ליעקב: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם ומִּשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח)
- הברכה לעשו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ומִּטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל"
באופן כללי הברכות דומות מאוד. ההבדלים הם:
- יעקב בורך ב""וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים", עשו בורך ב"הִנֵּה".
- יעקב בורך ב"רֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ". יעקב קיבל את אדמת כנען עם מקנה,שדות ומטעים, עשו בורך ב"יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ". עשו קיבל ארץ שמתאימה בעיקר לצאן.
- עשו קיבל את המילה "מֵעָל", כלומר רק טל השמים שבא מלמעלה, ולא טל אחר. לא נראה שיש לזה משמעות, אלא אם מדובר "יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ... מֵעָל", כלומר עשו יגור בהר גבוה.
מתוך ההבדלים הללו ניתן להבין שיצחק התכוון לתת בעקיפין את ברכת אדוני: "וְאֵל שַׁדַּי ... וְיִתֶּן לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד) – כלומר, המילה "הָאָרֶץ" בברכה ליעקב מתייחסת 'כנען', והמילה "מוֹשָׁבֶךָ" בברכה לעשו מתייחסת לכל מקום שבו עשו ירצה לגור מלבד כנען.
חוץ מזה, הברכה זהה והכל תלוי באלוהים שייתן לך ברכה כרצונו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כז לט"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.