ביאור:בראשית כז מב

בראשית כז מב: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מב.

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂועריכה

מה חשב עשו בלבו אי אפשר לדעת. ייתכן שהתנהגותו של עשו העידה על כעסו.
"וַיֻּגַּד לְרִבְקָה" – ניתן להבין שלרבקה היו מרגלים שסיפרו לה על "דִּבְרֵי עֵשָׂו". קיימת אפשרות שמדובר במה שמשרתי יצחק אמרו לה, אודות דברי יצחק לעשו: "וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" (ביאור:בראשית כז מ), במשמעות: כאשר יצחק ימות, יעקב יתמנה לראש המשפחה ויטיל את עולו על עשו, ואז, לפי דברי יצחק, רשאי עשו למרוד בו (להרוג את יעקב) ולהסיר את עולו מעליו.

דִּבְרֵי עֵשָׂועריכה

עשו ידע שרבקה עזרה ליעקב, כי לבד, יעקב לא היה מסוגל להכין את האוכל ולעטוף את ידיו כדי לרמות את יצחק. והוא גם ידע שאנשי המחנה עזרו לרבקה ויעקב לרמות אותו ולא עזרו לו.
הגיוני שעשו לא אמר הודיע בגלוי את תוכניותיו הסודיות, ככתוב: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" בלבד. ואפילו אם עשו דיבר, אז רק עם אנשי אמונו, הן הוא ידע שאף אחד במחנה לא עזר לו כאשר הוא יצא לציד ויעקב גנב את ברכתו, אולם כמובן, ייתכן שאיש אמונו של עשו יהיה מרגל לרבקה.

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

סביר שרבקה שמעה את דברי יצחק לעשו: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ" (ביאור:בראשית כז מ), והיא חששה שעשו יחשוב שיצחק העניק לו רשות למרוד ולפרוק את עולו של יעקב מיד אחרי מות אביו, או אפילו לפני כן. רבקה הרגישה שסיפור קין והבל עומד לקרות לפני עיניה.

כדי להניע את יעקב לנקוט פעולה רבקה היתה חייבת להפחיד אותו.
רבקה לא יכלה להגיד ליעקב שעשו חושב להרוג אותו אחרי שיצחק ימות, משום שיעקב לבטח לא היה מתרגש מדבר שיקרה בעוד שנים רבות, מה גם שהוא תמיד יכול לברוח לאחר מותו של יצחק.

רבקה לא יכלה להגיד: 'אולי' או 'בעתיד'.

רבקה היתה חייבת לדבר בבירור: "הִנֵּה [עכשיו] עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".
רבקה ידעה מה קורה במחנה. היא לא דאגה שמא גם ליצחק או לעשו יש מרגלים ששומעים מה היא אומרת ליעקב. כל המרגלים במחנה היו שלה בלבד. עכשיו, כשיצחק חלש ועיוור, ופועל בצייתנות בהתאם למה שרבקה אומרת לו לעשות, הרי שזו רבקה השליטה במחנה. ייתכן שכדי לברוח מאמו עשו העדיף להיפרד מיצחק ולעבור להר שעיר, עוד לפני שיעקב חזר מחרן בהצלחה גדולה.

מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

"מִתְנַחֵם" –מקבל נחמה מדבר מה, שואב עידוד וכוח (מילוג).

קשה לראות איך 'מתנחם לך להרגך' פירושו: 'מתכנן להרגך' או 'מחפש אותך להרגך'. ייתכן שעשו התחיל לחפש נחמה לבעיותיו שיפתרו לאחר שהוא יהרוג את יעקב, בלי שיהרגו אותו על זה.

ייתכן שרבקה מדברת בלשון סגי נהור כדי שלא יבינו מה עשו מתנחם בליבו.

בספר בראשית מופיעים שני משפטים שמראים שהפרוש המקובל ל"מִתְנַחֵם" אינו מדויק. ראו: וַיִּנָּחֶם.

  • "וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו ו).
  • "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".

ניתן להבין שאלוהים ועשו משנים את דעתם, ומתכוננים לתוכנית חדשה.
נובע מכאן, שפרוש המילה "מִתְנַחֵם" הוא: שינוי דעה. כך אדם עצוב נרגע וסולח, ואדם רגוע נעשה כועס, עצוב ונוטר איבה.