פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כז מב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כז מב: "וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ."



הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂועריכה

מה חשב עשו בלבו אי אפשר לדעת. ייתכן שהתנהגותו של עשו העידה על כעסו.
"וַיֻּגַּד לְרִבְקָה" – ניתן להבין שלרבקה היו מרגלים שסיפרו לה על "דִּבְרֵי עֵשָׂו".

דִּבְרֵי עֵשָׂועריכה

הגיוני שעשו לא אמר דבר בגלוי, ככתוב: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" בלבד. ואפילו אם עשו דיבר אז רק לאנשי אמונו, הן הוא ידע שאף אחד במחנה לא עזר לו כאשר הוא יצא לציד ויעקב גנב את ברכתו. קשה להאמין שאיש כזה יהיה מרגל של רבקה, אך אין זה מין הנמנע. עשו ידע שרבקה עזרה ליעקב כי אחרת יעקב לא היה מצליח לבצע את כל ההכנות ולרמות את יצחק. עשו לבטח לא היה מגלה את סודותיו לאנשים שלא עזרו לו.

הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

כדי להניע את יעקב לנקוט פעולה רבקה היתה חייבת להפחיד אותו.
רבקה לא יכלה להגיד ליעקב שעשו חושב להרוג אותו אחרי שיצחק ימות, משום שיעקב לבטח לא היה מתרגש מדבר שיקרה בעוד שנים רבות, מה גם שהוא תמיד יכול לברוח לאחר מותו של יצחק.

רבקה לא יכלה להגיד: 'אולי' או 'בעתיד'.

רבקה היתה חייבת לדבר בבירור: "הִנֵּה [עכשיו] עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".
רבקה ידעה מה קורה במחנה. היא לא דאגה שמא גם ליצחק או לעשו יש מרגלים ששומעים מה היא אומרת ליעקב. כל המרגלים במחנה היו שלה בלבד. עכשיו, כשיצחק חלש ועיוור, ופועל בצייתנות בהתאם למה שרבקה אומרת לו לעשות, הרי שזו רבקה השליטה במחנה. ייתכן שכדי לברוח מאמו עשו העדיף להיפרד מיצחק ולעבור להר שעיר, עוד לפני שיעקב חזר מחרן בהצלחה גדולה.

מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָעריכה

"מִתְנַחֵם" –מקבל נחמה מדבר מה, שואב עידוד וכוח (מילוג).

קשה לראות איך 'מתנחם לך להרגך' פירושו: 'מתכנן להרגך' או 'מחפש אותך להרגך'. ייתכן שעשו התחיל לחפש נחמה לבעיותיו שיפתרו לאחר שהוא יהרוג את יעקב, בלי שיהרגו אותו על זה.

ייתכן שרבקה מדברת בלשון סגי נהור כדי שלא יבינו מה עשו מתנחם בליבו.

בספר בראשית מופיעים שני משפטים שמראים שהפרוש המקובל ל"מִתְנַחֵם" אינו מדויק. ראו: וַיִּנָּחֶם.

  • "וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו ו).
  • "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".

ניתן להבין שאלוהים ועשו משנים את דעתם, ומתכוננים לתוכנית חדשה.
נובע מכאן, שפרוש המילה "מִתְנַחֵם" הוא: שינוי דעה. כך אדם עצוב נרגע וסולח, ואדם רגוע נעשה כועס, עצוב ונוטר איבה.