ביאור:בראשית כז לא
בראשית כז לא: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לא.
פולינדרום
עריכהעל שולחנו של הרב קניבסקי ז"ל הונחה שאלה: נהוג לומר שאדם שמכבד את הוריו, בניו יכבדו אותו, כלומר – מדובר בעניין שפועל לשני הכיוונים. האם העניין הזה כתוב או רמוז בתורה?
הרב קניבסקי הפנה אותם לפסוק: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו...", ואמר שאת המילים "ויבא לאביו" ניתן לקרוא מימין לשמאל וגם משמאל לימין. כך רמזה התורה על כך שמי שיכבד את הוריו בניו יכבדו אותו.
וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים
עריכהבשמחה ובביטחון עשו הכין מטעמים לאביו. עשו לא ביקש עזרה מנשותיו או משרתיו. סביר שלקח לעשו כשעה להכין את הבשר ולאפות או לצלות אותו כפי שיעקב אהב. במשך השעה הזאת אף לא אחד בא לדבר איתו או לספר לו מה קרה במחנה לפני שובו ומה עשה יעקב. ניתן לראות שיצחק ועשו היו מבודדים במחנה, ללא חברים. זה ממש טרגי לאדם להכיר בעובדה שאף אחד לא אוהב אותו או נאמן לו.
יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ
עריכהעשו אמר כמעט בדיוק את אותן מילים שיעקב אמר: "קוםּ נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵיּדִי, בַּעֲבורּ תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ" (ביאור:בראשית כז יט).
עשו מבין את משמעות המילה "בַּעֲבוּר", כלומר בתמורה, דבר תמורת דבר. אולם בסוף יצחק לא אכל ממטעמיו של עשו, כלומר עשו לא מילא את התנאי לפני שאביו נתן לו ברכה בלבד, ללא רכוש.
בניגוד ליעקב שלא פנה לאביו במילות חיבה כגון: 'אבי', 'בנו', עשו מדגיש את המילים: "אָבִי" ו"בְּנוֹ", וכך מציג את אהבתו הרבה לאביו האוהב.
בַּעֲבוּר / בַּעֲבֻר
עריכה- יצחק אמר לעשו: "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (ביאור:בראשית כז ד).
- רבקה אמרה ליעקב: "בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ" (ביאור:בראשית כז י)
- יעקב אמר ליצחק: "בַּעֲבוּר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ"(ביאור:בראשית כז יט).
- עשו אמר ליצחק: "בַּעֲבֻר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ" .
הצורה "בַּעֲבֻר" מופיעה רק פעמים בתנ"ך, כאן. ייתכן שזאת שגיאת כתיב והמנקד ניסה לכסות עליה. סביר שזאת אותה מילה.
אולם, אלוהים אמר ליצחק בשובו לבאר שבע אחרי הגרוש מגרר: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).
ייתכן שיצחק השתמש במילה "בַּעֲבוּר" כרמז שהוא מתכונן להעביר את ברכת אברהם לבנו. רבקה רצתה להוריד בערך ברכת יצחק והשתמשה "בַּעֲבֻר". יעקב קיווה לקבל את ברכת אברהם, ותיקן ל-"בַּעֲבוּר" . עשו שידע שהוא מכר את הבכורה ליעקב ואינו זכאי לברכת אלוהים לאברהם, חזר לשיבוש ""בַּעֲבֻר".