ביאור:בראשית כז לט
בראשית כז לט: "וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לט.
מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ
עריכהברכה לעשו
עריכהיצחק רצה רמז מאלוהים מי יהיה היורש שלו. יצחק בחר לתת הזדמנות לאלוהים לבחור את עשו כאשר הוא שלח אותו לצוד לו צייד, ואלוהים יעניק לו איל. יצחק חשב, שבמידה ואלוהים לא יהיה מעוניין להעניק ברכה לעשו, אלוהים ימנע ממנו צייד, וכך יצחק לא יברך אותו. יצחק הבטיח ברכה עבור ציד מוצלח, ואלוהים העניק לעשו צייד מוצלח והראה שגם לעשו מגיעה ברכה, ולכן יצחק היה חייב לברך גם אותו. (סוף דבר: בתקופת החשמונאים, האדומים יוהדו ושני האחים התאחדו וישרדו ביחד לעולם.)
הברכות
עריכה- הברכה ליעקב: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם ומִּשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח)
- הברכה לעשו: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ומִּטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל"
באופן כללי הברכות דומות מאוד. ההבדלים הם:
- יעקב בורך ב""וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים", עשו בורך ב"הִנֵּה".
- יעקב בורך ב"רֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ". יעקב קיבל את אדמת כנען עם מקנה,שדות ומטעים, עשו בורך ב"יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ". עשו קיבל ארץ שמתאימה בעיקר לצאן.
- עשו קיבל את המילה "מֵעָל", כלומר רק טל השמים שבא מלמעלה, ולא טל אחר. לא נראה שיש לזה משמעות, אלא אם מדובר "יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ ... מֵעָל", כלומר עשו יגור בהר גבוה.
מתוך ההבדלים הללו ניתן להבין שיצחק התכוון לתת בעקיפין את ברכת אדוני: "וְאֵל שַׁדַּי ... וְיִתֶּן לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כח ד) – כלומר, המילה "הָאָרֶץ" בברכה ליעקב מתייחסת 'כנען', והמילה "מוֹשָׁבֶךָ" בברכה לעשו מתייחסת לכל מקום שבו עשו ירצה לגור מלבד כנען.
חוץ מזה, הברכה זהה והכל תלוי באלוהים שייתן לך ברכה כרצונו.