ביאור:בראשית מא מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
|
פרשת מקץ
|
- א וַיְהִי מִקֵּץ כעבור שְׁנָתַיִם יָמִים, וּפַרְעֹה חֹלֵם -
- וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.
- ב וְהִנֵּה - מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת ומלאות, שמנות בָּשָׂר.
- וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ בגומא על יד היאור.
- ג וְהִנֵּה - שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר,
- רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר,
- וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת ליד הפרות השמנות עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
- ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר
- אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת,
- וַיִּיקַץ פַּרְעֹה.
- ה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית...
- וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם גם זה. (ואולי: והנה שני החלומות הם בעצם חלום עם רעיון אחד.
| יוסף פותר את החלום לפרעה - מאת פטר פון קורנליוס |
- ח וַיְהִי בַבֹּקֶר - וַתִּפָּעֶם נפעמה, נזדעזעה רוּחוֹ.
- וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מכשפים מלומדים מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ,
- וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ האחד - כי שניהם מכוונים לאותו רעיון -
- וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.
- ט וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה, לֵאמֹר:
- אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם...
- י פַּרְעֹה קָצַף רגז (הוא מדבר אל פרעה בגוף שלישי, מתוך כבוד) עַל עֲבָדָיו,
- וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים.
- ...אֹתִי - וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.
- יא וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא,
- אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.
- יב וְשָׁם, אִתָּנוּ - נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים.
- וַנְּסַפֶּר לוֹ. וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ! אִישׁ - כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר.
- יג וַיְהִי: כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ - כֵּן הָיָה.
- אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.
- יד וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף.
- וַיְרִיצֻהוּ והוציאוהו במרוצה מִן הַבּוֹר!
- וַיְגַלַּח, וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה.
- טו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף:
- חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ,
- וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר: 'תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ'.
- טז וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה, לֵאמֹר:
- בִּלְעָדָי אני כשלעצמי לא חשוב, אלא! אֱלֹהִים - יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
- יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף:
- בַּחֲלֹמִי - הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר.
- יח וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר, וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.
- יט וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן - דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד, וְרַקּוֹת בָּשָׂר,
- לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ!
- כ וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת.
- כא וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה - וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה,
- וּמַרְאֵיהֶן רַע - כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה.
- וָאִיקָץ.
- וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים, וְאֵין מַגִּיד לִי!
| אסטלת הרעב המתארת שבע שנות רעב במצרים |
- כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה:
- חֲלוֹם פַּרְעֹה - אֶחָד הוּא,
- אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה:
- כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת - שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה.
- וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת - שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. חֲלוֹם אֶחָד הוּא!
- כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת, הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן - שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה...
- וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים - יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.
- כח הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה:
- אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה - הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה.
- כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת... שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי שנות רָעָב אַחֲרֵיהֶן...
- וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ.
- לא וְלֹא יִוָּדַע לא יזכר הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן,
- כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד.
- לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם -
- כִּי נָכוֹן מוכן ומזומן כבר הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים - וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ!
- לג וְעַתָּה, יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, וִישִׁיתֵהוּ ימנה אותו עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- לד יַעֲשֶׂה פַרְעֹה, וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ:
- וְחִמֵּשׁ ויאגור חומש מכל התבואה אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.
- לה וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה,
- וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה - אֹכֶל בֶּעָרִים, וְשָׁמָרוּ.
- לו וְהָיָה הָאֹכֶל - לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ, לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם,
- וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב.
- לז וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו.
- לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו:
- הֲנִמְצָא כָזֶה, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ?
| יוסף שליט מצריים (ציור מאת Bartholomeus Breenbergh, משנת 1655) |
- לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף:
- אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת - אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
- מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק יאכל, מלשון מֶשֶׁק כָּל עַמִּי,
- רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ "כסא" בתנ"ך משמעו דווקא כס-המלכות. הכסא היה סמל המלכות, ורומז למלך- לפרעה. פרעה אומר, שרק הוא עצמו יהיה מעל לסמכותו של יוסף.
- מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף:
- רְאֵה! נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ,
- וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף,
- וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ
- וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ.
- מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה במרכבה שנייה ההולכת אחרי מרכבת המלך וסמוך לה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ תואר כבוד, כמשנה למלך,
- וְנָתוֹן ומינה אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- מד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף:
- אֲנִי פַרְעֹה,
- וּבִלְעָדֶיךָ ולמרות שאני המלך, בלי רשותך לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף 'צָפְנַת פַּעְנֵחַ' מפענח הצפונות
- וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי-פֶרַע כֹּהֵן אֹן שם עיר או אליל לְאִשָּׁה.
- וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ לשלוט על מִצְרָיִם.
- מו וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם,
- וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעְבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
- מז וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ האדמה הצמיחה בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, לִקְמָצִים בשפע, כל שיבולת הצמיחה מלוא כף יד גרעינים (קומץ הוא יד מלאה, כמו בויקרא ה יב).
- מח וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
- וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים: אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ - נָתַן בְּתוֹכָהּ.
- מט וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד,
- עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר - כִּי אֵין מִסְפָּר.
- נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים - בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב
- אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
- נא וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר 'מְנַשֶּׁה' -
- 'כִּי נַשַּׁנִי הִשכיחני אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי ייסורי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי'.
- נב וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא 'אֶפְרָיִם' -
- כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי שיעבודי.
- נג וַתִּכְלֶינָה הסתיימו שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
- נד וַתְּחִלֶּינָה התחילו שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא - כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף.
- וַיְהִי רָעָב - בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם - הָיָה לָחֶם!
- נה וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם,
- וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם.
- וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם: לְכוּ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.
- נו וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ.
- וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם, וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם.
- וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
- נז וְכָל הָאָרֶץ וכל הארצות מסביב בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף...
- כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ.