ביאור:בראשית טו

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)


ברית בין הבתרים: הבטחת ירושת הארץ לזרעו של אברם לאחר תקופת שעבוד בגלות
"וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים, וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם", ג'יימס טיסו, 1902

א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה בחזון נבואה לֵאמֹר: "אַל תִּירָא מנקמה על ידי הממלכות שנלחמת בהם אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד בגלל שוויתרת על השלל במלחמה". ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם: "אֲדֹנָי יֱהוִה כאשר שם ה' בא לאחר "אדֹני", יש לבטא אותו כ:"אֱלֹהים", מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי ללא ילדים, ומה שווה לי כל העושר אם אין לי ילד להוריש לו את זה, וּבֶן מֶשֶׁק והאחראי על משק הבית (שהוא כנראה יירש אותי) בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר". ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם עצר לרגע בדיבורו, ואז אמר במפורש את בקשתו: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע, וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי". ד וְהִנֵּה דְבַר יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר: "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה, כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ". ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם". וַיֹּאמֶר לוֹ: "כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". ו וְהֶאֱמִן בַּיהוָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ ה' החשיב זאת לּוֹ צְדָקָה לצדיקות.

ז וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ". ח וַיֹּאמַר: "אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה על ידי איזו הבטחה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?". ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת שלוש עגלות (יש מפרשים: משובחת) וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר תור הוא עוף הדומה ליונה, אך קטן ממנה וְגוֹזָל יכול להיות כל עוף צעיר, וכנראה שהיה יונה". י וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר חתך לנתחים אֹתָם בַּתָּוֶךְ באמצע, וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת מול רֵעֵהוּ, וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר. יא וַיֵּרֶד הָעַיִט העיטים (לכן כתוב בהמשך: "אוֹתָם") עַל הַפְּגָרִים, וַיַּשֵּׁב הבריח, גירש אֹתָם אַבְרָם.

יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא כמעט שקעה וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי אעשה דין, אשפוט אותם על כך שייסרו את עם ישראל, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ תצטרף לקבר אבותיך, תמות בְּשָׁלוֹם, תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. טז וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה לארץ כנען, כִּי לֹא שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי הכוונה לכל עממי כנען, והאמורי הוזכר כי הוא חזק וכי אותו כבשו קודם עַד הֵנָּה עד אז חטאותיהם לא יהיו רבות וכבדות כל כך עד שצריך להשמידם מן הארץ".

יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה שקעה וַעֲלָטָה הָיָה ונהיה חושך, וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ כבשן של אש שמעלה עשן, ואבוקת אש, ושניהם סמל לשכינה אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה כך היה נהוג לעשות הסכמים בימי קדם: היו עוברים בין שני חלקים של פגרים, ומסמלים בזה את החיבור ביניהם (למשל בירמיהו לד יח: "הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי, הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו"). יח בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. יט אֶת הַקֵּינִי את הארץ שעכשיו בחזקת העמים הבאים: הקיני... וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. כא וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי". {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

"וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ" (פסוק ט) - שם אחד מספריו של הגאון מווילנה (הרב אליהו בן שלמה זלמן) העוסק במתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה. שם הספר ניתן על ידי עורכו (ומבארו), שמואל בן יוסף מלוקניק: "וקראתי שם הספר הזה איל משולש להיותו מקורו ברוך מהגאון שנכתב על ידי הגאון שהוא האַיִל בעל הקרניים מטאפורה מתוך דניאל ח, מנגח עד אפסי ארץ קצה הארץ (שנודע בחוכמתו בכל העולם). ותיבת "איל" גם כן אותיותיו הרוב רוב האותיות של המילה "אליהו" משמו הנכבד. ותיבת "משולש" להיות החבור מחכמת המשולשים. ועל טוב יזכר שמי בזכות החיבור הטוב הזה יזכר שמי, העורך (מושאל מ"וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ" ממשנה ברכות ה ג) גם כן ששני תיבות האלו הם אותיות "שמואל שלי" שיכול אותיות (אנגרמה) של "איל משולש", מורה היות הביאור שלי". את הטקסט המלא של הספר ניתן למצוא כאן.

ראו גם